מצפה הכוכבים ברקת - קוד מצפה רשמי Bareket observatory IAU B35

גלקסיות – מבנה גודל וצורה

גלקסיית שביל החלב - הינה עצומה בגודלה, צורתה כדיסקה צפופה והיא מאוכלסת בכוכבים רבים. זאת כולל את השמש שלנו וכמובן את מערכת השמש עצמה.

לפי ההערכות כ 100-400 מיליארד כוכבים חולקים עמנו את גלקסיית שביל החלב.


milkyway

תמונה : שביל החלב, חלק מהגלקסיה שלנו. צילום : מצפה הכוכבים ברקת.

 

השם שביל החלב ניתן על – סמך הרושם העז המשאיר מראה הגלקסיה שלנו בשמי הלילה הבהירים: רצועת אור ערפילית ולבנה מתמשכת, החוצה את השמיים.

אותה רצועת אור נובעת בעיקר מאור הכוכבים שבגלקסיה שלנו, כה רחוקים ועמומים עד כי לא ניתן להפרידם והם נראים כשביל אחד בהיר ומתמשך בשמיים.

בתמונה: שביל החלב. ניתן להבחין בטקסטורה המורכבת שלו.

 

גלקסיית שביל החלב היא גלקסיה ספירלית, כלומר יש לה מרכז עבה ו"זרועות" שמסתובבות סביבה.

השמש שלנו נמצאת באחת הזרועות - זרוע אוריון, במרחק של כ־26,000 שנות אור ממרכז הגלקסיה.

 

מערכת השמש שלנו שוכנת באחת מהזרועות של גלקסיית שביל החלב.

התמונה מעלה מראה ביתר פירוט את מרכז שביל החלב, בקו הראייה של קבוצות הכוכבים קשת ועקרב. ניתן לראות כוכבים בהירים, ואיזורים כהים של ענני גז ואבק המסתירים את אור הכוכבים מאתנו.

 

את שביל החלב ניתן לראות בין בלתי מצוידת בעיקר בלילות קיץ בהירים ללא ירח במקומות ללא זיהום אור.

שביל החלב 'נפרש' בשמי הלילה בקבוצת פרסאוס, קסיופיה וקפאוס. ראה רשימת קבוצות הכוכבים.

 

ליד קבוצת הכוכבים ברבור (הצלב הצפוני) שביל החלב מתפצל לשתי זרועות. החלק הבהיר ביותר של שביל החלב נמשך מברבור ועד לקבוצת עקרב וקשת.

עד שנות ה-20 של המאה הקודמת שיערו כי לשביל החלב צורה גלילית, כאשר השמש נמצא במרכזו.

לקראת סוף המאה ה-20 החלו האסטרונומים להכיר בעובדה כי למעשה שביל החלב גדול, הרבה יותר משחשבו, ומיקומה של השמש כלל איננו במרכז.

 

נמצא כי קוטרה של גלקסיית שביל החלב עומד על כ-100,000 שנות אור (כלומר : אם גוף יכול היה לנוע במהירות האור, היה חוצה אותה לאחר כמאה אלף שנה !) ויתרה מכן – מערכת השמש נמצאת הרחק ממרכז הגלקסיה, כ-25,000 שנות אור. כמו – כן התברר שהגלקסיה צרה מאוד ביחס לקוטרה העצום כ-1,000 שנות אור בלבד.

 

 

m51

תמונה: גלקסיית המערבולת, M51. צילום: מצפה הכוכבים ברקת.

 

השמש שלנו לא קרובה למרכז, אבל גם לא בשוליים החיצוניים לגמרי - אנחנו נמצאים במיקום די "נוח":

- לא צפוף מדי (כמו במרכז)

- לא דליל מדי (כמו בשוליים הקיצוניים)

 

מיקום זה מאפשר חיים כפי שאנחנו מכירים, בזכות תנאים יחסית יציבים לאורך מיליארדי שנים:

- פחות סופרנובות קרובות

- פחות קרינה קטלנית מהמרכז

 

לגלקסיית שביל החלב זרועות לולניות וליבה בהירה, בעל מוט מרכזי, שם ריכוז הכוכבים גדול יותר מן ריכוז הכוכבים בזרועות עצמן. בלב הגלקסיה יש גם ככל הנראה יותר ענני גז ואבק בינכוכבי.

דיסק הגלקסיה בקוטר של כ-100,000 שנות אור ומוקף ככל הנראה על ידי ענן גדול יותר של מימן "הילת הגלקסיה" אשר בו מפוזרים צבירי כוכבים כדוריים ורק מעט כוכבים בודדים. אותו ענן עשוי להיות גדול פי שניים מגודל דיסקת הגלקסיה עצמה.

 

מערכת השמש מקיפה את מרכז גלקסיית שביל החלב במהירות אדירה של כ-750,000 קילומטרים לשעה אך גם במהירות זו המסע לוקח כ-200 מליון שנים להקפה אחת.

 

 

rsz_galaxy_cluster

בתמונה: צביר גלקסיות ליד קבוצת הכוכבים בתולה. ניתן לראות עשרות גלקסיות קטנות וחיוורות. צילום : מצפה הכוכבים ברקת במכבים

 

 

 

מיקומה של הגלקסיה NGC891 (ראה תמונה מטה) ביחס לגלקסיית שביל החלב מאפשר לנו להציץ אל תוך תוכה מן הצד ובכך לראות את זרוע האבק המרכיבה את הגלקסיה.

כך ככל הנראה נראית גם גלקסיית שביל החלב, הגלקסיה שלנו.  NGC891 ממוקמת כארבע מעלות מהכוכב גאמא אנדרומדה.

 

ngc891

תמונה : הגלקסיה NGC891, מעניקה מבט מדהים מן הצד. צילום : מצפה הכוכבים ברקת במכבים

 

 

 

הזרועות של גלקסיית שביל החלב מכילות כמויות גדולות של גז ואבק (עננים מולקולאריים), קבוצות של כוכבים צעירים, צבירי כוכבים פתוחים, ערפיליות מדהימות ואת שרידיהם של כוכבים שהתפוצצו לפני זמן רב.

בלב הגלקסיה, צפוף הכוכבים, יש ענני גז המסתירים את סודותיה. לכן לא ניתן לראות מה קורה באותם אזורים באופן ברור בצורה ישירה.

 

הליבה, או הבליטה המרכזית (באנגלית: 'Galactic 'Bulge), היא האזור הכדורי שנמצא במרכז גלקסיית שביל החלב, סביב החור השחור הסופר-מסיבי Sgr A. זה אזור צפוף במיוחד בכוכבים. הליבה עבה פי כמה משאר הדיסק הגלקטי (שעוביו ~1,000 שנות אור), על פי ההערכות עוביה כ-5,000 שנות אור.

 

בכדי לגלות את התופעות המעניינות שמתרחשות בקרבה של הגלקסיה האסטרונומים משתמשים בשיטות מיוחדות.

 

מכיוון ולא ניתן לראות את מרכז הליבה באור "רגיל" (האור הנראה) כמו שעין האדם מסוגלת לקלוט, פנו המדענים אל טלסקופים מיוחדים, אשר קולטים קרינת אינפרה אדום, רדיו ואפילו קרינת רנטגן. 

 

m31_core

בתמונה: גרעין הגלקסיה M31 אנדרומדה, כפי שצולם באור נראה ('אור לבן') במצפה הכוכבים ברקת במכבים

 

 

במרכז הליבה יש מקור הפולט קרינת רדיו בעוצמה גבוהה, ממוקם בקבוצת הכוכבים קשת. אותו מקור רדיו מוקף על – ידי ערפילית בצורת שלוש זרועות לולייניות שאורכן כמה שנות אור בלבד.

אסטרונומים מדדו את מהירות תנועתם של מעל ל-200 כוכבים בליבת גלקסיית שביל החלב ומצאו כי הם נעים בחלל במהירות גדולה פי 10 מכוכב ממוצע.

מהירות זו יכולה להיגרם רק על – ידי הימצאות מאסה אדירה באותו אזור קטן יחסית, מדובר על מסה של 2 מליון שמשות לפחות!

 

כל זאת הוביל את האסטרונומים למסקנה כי במרכז גלקסיית שביל החלב ישנו ככל הנראה - חור שחור.

 

rsz_m32_in-cluster

תמונה : צביר כוכבים בגלקסיית אנדרומדה - NGC206, גלקסיה שכנה לשביל החלב. צילום : מצפה הכוכבים ברקת במכבים

 

 

מומלץ : חקרו עוד את הנושא בסרט ה V.O.D "שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים" שערך טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום

 


- מידע נוסף על גלקסיות באסטרונט (אסטרונומיה נט)

 

 

השתמשו בפלניספרה - מפת הכוכבים הסובבת בכדי למצוא את קבוצות הכוכבים : ברבור, נשר ונבל.אלו הן קבוצות כוכבים האופיינית לשמי הקיץ. במקום ללא זיהום אור ניתן לראות את שביל החלב עובר במרכזן. זהו את קבוצת הכוכבים...
קרא עוד...
משולש הקיץ
הידעת!
רזולוציית צילום של טלסקופ - האופטיקה של הטלסקופ אינה 'מושלמת' שכן הינה מועדת לפגמים כגון סטייה כרומטית, אברציה כדורית, סדקים מיקרוסקופיים בציפוי האופטי ועוד. זאת תלוי במודל האופטי הנתון, רמת היצור וכד'.טלסקופ שאינו סובל מפגמים אופטיים משמעותיים ביצור מכונה בשם Diffraction limited.ועם זאת, גם הטלסקופים הטובים ביותר עדיין מוגבלים מבחינת הרזולוציה האופטית-מקסימאלית שלהם. "אז...קרא עוד