אסטרונומיה מלכת המדעים - אסטרו 101 מיצ"ב
מדע האסטרונומיה
לאלו מאתנו שהסתכלו בשמי הליל מן המדבר בטיול הצופים, עם בן הזוג על שפת הים או לחליפין בעת נדידת המחשבות לעבר הרקיע- נגלה מחזה מרהיב - שמים זרועי כוכבים.
אותם הכוכבים בהם צפו בני ישראל ביציאת מצרים, אברהם אבינו בברית בין הבתרים ואיינשטיין בחישוביו.
כוכבים מנצנצים בעלי עוצמות אור שונות וצבעים שונים.
בלילה צלול וחשוך, אנו מסוגלים להבחין ב- 6,000 כוכבים במקום ללא זיהום אור.
רק כמחציתם נראים בכל רגע נתון לעין הצופה בכוכבים, כיוון שהחצי השני נמצא מתחת לאופק. גם אבותינו חזו בשמיים, ובלילות בהירים בילו ביחד שעות ארוכות בצפייה בכוכבים. הם נעזרו
בהם בניווט, לחיזוי תופעות טבע חוזרות, קביעת מועדי השנה, זמן הזריעה והקציר ואף לראיית הנסתר.
אם נצפה בכוכבים במשך מספר שעות, נמצא שהם נעים ממזרח למערב. בדומה לתנועת השמש. מפני שהכוכבים הנם אובייקטים רחוקים מאוד, אין אנו מסוגלים להבחין בתנועה עצמית שלהם בפרק זמן קצר יחסית.
רקע הכוכבים מהווה מעין תמונה קבועה - סטטית לצופה הוויזואלי בעין בלתי מצויידת.
תנועת הכוכבים על פני הרקיע היא למעשה תנועה מדומה, שמקורה בתנועת כדור הארץ.
שינוי מקומם של הכוכבים במהלך הלילה הוא תוצאה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו (יממה). אותה תנועה הגורמת, לזריחתה ושקיעתה של השמש, ביחס לצופה הנמצא על פני כדור הארץ.
למרות שכל הכוכבים בשמים נמצאים בתנועה, ישנו כוכב אחד, יוצא דופן שנראה ואינו נע כלל. נראה שכל הכוכבים סובבים סביבו!
סרטון: מטר המטאורים פרסאידים.
ניתן לראות את המטאורים תוך כדי שהחלקיקים נכנסים לאטמוספירת כדור הארץ, ביחס לתנועת כוכבי הרקע.
כוכב הצפון
נקרא פולאריס POLARIS - בלועזית.
אין הוא כוכב גדול במיוחד, אינו צבעוני במיוחד ואינו נראה שונה מכוכב אחר בהתבוננות דרך טלסקופ. עם זאת, הוא מהווה אחד הכוכבים החשובים ביותר, עבור אנשים רבים.
כוכב הצפון נמצא מעל הקוטב הצפוני של כדור הארץ (בסטייה קטנה של פחות ממעלת קשת אחת). לכן נראה כאילו כל הכוכבים סובבים על ציר שעובר דרכו.
בגרסה האינטראקטיבית של המסע במערכת השמש - ניתן לראות סרט הממחיש את התנועה של הכוכבים סביב כוכב הצפון במשך הלילה.
חשוב לזכור כי זוהי תנועה מדומה, הנובעת מסיבוב כדור הארץ סביב צירו. כוכב הצפון, שימש נוודים וספנים במשך אלפי שנים במסעותיהם, ושימש כלי עזר חשוב ביותר בגילוי ארצות וניווט ככלל.
מומלץ: צפו בשידור הארכיון מטלסקופ האינטרנט של ברקת בשיתוף NASA - המסע לחלל העמוק
סרט ה V.O.D "שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים" שערך טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.
מערכת השמש
מערכת השמש מכילה כוכב (שמש), המוקפת על-ידי גופים קטנים יותר, המכונים בשם כוכבי לכת. כוכבי הלכת, מוחזקים במסלולים מעוגלים וקבועים יחסית, בכוח המשיכה של השמש.
במערכת השמש שלנו 8 כוכבי לכת* (בלועזית- "פלנטות") ביניהם כדור הארץ, עליו אנו חיים וכן את ירחיהם של כוכבי הלכת, אסטרואידים, שביטים ואובייקטים קטנים נוספים.
המושג "מערכת השמש" נולד כאשר הציע קופרניקוס את התיאוריה שלו לתנועת כוכבי הלכת. קופרניקוס היה הראשון (מאז היוונים) שהצביע על כך שהשמש הנה מרכז היקום וכל כוכבי הלכת סובבים אותה וכן כי מעבר למערכת השמש נמצאים כוכבים (שמשות) רחוקים.
במערכת השמש שלנו יש שמונה כוכבי לכת, בכדי לבקרם יש לעבור מרחקים עצומים, להתגבר על קרינה קוסמית מסוכנת ולדעת לנווט בחלל העצום במהירות אדירה.
סרטון: תנועת השביט C2009 P1 Garradd בשמיים, במהלך כשעתיים וחצי.
ניתן להבחין בזנב המשתרך המפורסם, הנע ביחד עם גרעין השביט בחלל. טלסקופ האינטרנט עקב אחרי תנועת השביט, ביחס לכוכבי הרקע.
בעיה אפילו גדולה יותר היא שאם אנו רוצים לבקר בכל כוכבי הלכת, ההסתברות שכולם יהיו ממוקמים בצורה שנוחה לתכנון הנתיב שלנו היא אחת לכמה אלפי שנים.
אנו חייבים להבין שביקור בכוכב לכת אחר אינו דומה לביקור בארץ אחרת.
אנו מקבלים כמובן מאליו, שבכדור הארץ, תמיד נוכל לנשום; שלא ירד עלינו גשם מאכל עצמות; שהדם שלנו לא ירתח ויתנדף ושכוח הכבידה לא ימחץ אותנו לגודל של פחית משקה קל.
תמונה : כוכב הלכת שבתאי. NASA
חקרו את מערכת השמש - כנסו לאסטרו-נט, וצא למסע מודרך במרחבי במערכת השמש.