מדידת המרחק לכוכבים

אחת השיטות למדידת המרחק לכוכבים נקראת "פרלקסה".

שיטת הפרלקסה מבוססת על כך שעצם קרוב יחסית נראה נע ביחס לרקע עם תזוזת הצופה- כדה"א.

באסטרונומיה, העצמים הקרובים הם הכוכבים הסמוכים שאליהם נמדד המרחק הנצפה על רקע הכוכבים המרוחקים מהם. תנועת הצופה מבוססת על תנועת כדה"א במסלולו. תנועה זו יוצרת שינוי ידוע וגדול דיו במיקום הצופה.

כאשר כדה"א נמצא בצד אחד של מסלולו, נמדדת הזווית כלפי הכוכב ביחס לכוכבי הרקע. כאשר כדה"א נמצא בצד השני של המסלול חוזרים על המדידה שנית (בד"כ לאחר 6 חודשים). על סמך התצפיות

מחשבים את המרחק בטריגונומטריה.

 
להרחבה :  מרחקים וגדלים ביקום – מסע במערכת השמש, סדרי גודל בחלל

הרחבה בנושא מדידת מרחקים בחלל