כאשר סטודנטים צילמו את השביט C2009 P1 Garradd באמצעות טלסקופ האינטרנט, הם הופתעו לראות שבאחת התמונות "נתפס" גרם שמים נוסף - מטאור ממטר המטאורים פרסאידים.  מכיוון שהשביט נע מהר יותר ביחס לכוכבי הרקע - התבצעה עקיבה אחר גרעין השביט במהלך מספר שעות (ראו תמונה), בעוד הטלסקופ מתחקה אחר תנועת השביט בחלל.

התאמת מצלמת CCD לכושר ההפרדה התיאורטי של הטלסקופ, גודל הפיקסלים והאופטיקה (או – "על קופסת הטלסקופ רשום שהוא מגדיל עד פי X6000") האופטיקה של הטלסקופ אינה 'מושלמת' שכן הינה מועדת לפגמים כגון סטייה כרומטית, אברציה כדורית, סדקים מיקרוסקופיים בציפוי האופטי ועוד. זאת תלוי במודל האופטי הנתון, רמת היצור וכד'. טלסקופ שאינו סובל מפגמים אופטיים ביצור מכונה בשם Diffraction limited. ועם זאת, גם הטלסקופים הטובים ביותר עדיין מוגבלים מבחינת הרזולוצי

כיצד ניתן למדוד את אורכו של הסילון הנפלט מגלקסיה רחוקה - מהכיתה?   ננתח את תמונת הגלקסייה M87 שצולמה במצפה הכוכבים ברקת, באמצעות טלסקופ האינטרנט.

מערך שיעור - פוטומטריה של תמונות CCD אסטרונומיות.  רקע : כל הידוע לנו על כוכבים הגיע מאור הכוכבים! אנשים הבחינו כי ישנם כוכבים הנראים בהירים יותר מאחרים. במאה השנייה לפני הספירה, אסטרונום ומתמטיקאי יווני בשם היפרקוס (Hipparchus) הפיק את הקטלוג הראשון של שמות ומיקומי כוכבים. הוא המציא סולם בעל שש קטגוריות כדי לייצג בהירות כוכבים. הוא הציב לכל כוכב ערך מספרי מ-1 עד 6 כתלות בבהירות בה נראה בכוכב בשמיים. אסטרונומים קוראים לקטגור

The robotic Internet telescope is a fully remote controlled telescopic system, enabling a direct or autonomous control via the web, or by premade scripts. The system's consist of a highly sophisticated telescope system that can be controlled from any place connected to the Internet.The telescope is open only for educational and scientific projects Contact the Bareket observatory for more information.(Click here for the Hebrew eddition of this page   עברית

טלסקופ האינטרנט של מצפה הכוכבים ברקת, הינו הראשון מסוגו בישראל, ומאפשר שליטה ישירה על טלסקופ משוכלל באמצעות רשת האינטרנט. אין צורך בתוכנות מיוחדות או ידע מורכב בהפעלת טלסקופ ומצלמת CCD. להלן ריכוז השאלות הנפוצות בנוגע לטלסקופ האינטרנט :

הפקת מידע אסטרונומי - אסטרומטריה (חישוב מיקום האובייקט בשמיים) זוהי סוגיה מורכבת ומרכזית בעיבוד נתונים. הגישה הפשוטה ביותר היא לחשב הסטה לינארית ב-X ו-Y אל מול תמונת ייחוס, ולאחר מכן ליישם הסטה זו ולערום את התמונות, אחת על גבי השנייה. הגישה הזו מניחה שהשדה לא השתנה במהלך החשיפות. אך באופן כללי, יהיו שינויים בשדה, וכמו כן גם עיוותים שונים. נתון זה הופך לרלוונטי במיוחד כאשר יש צורך בבניית מוזאיקות, או בשילוב של נתונים אשר נלקחו מטלסקופים שונים.

בחיי היום-יום ניתן לראות כי הטכניקות להפקת תמונות בצבע משמשות לא רק בצילום אסטרונומי, אלא גם ביישומים "רגילים" כגון טלוויזיה, מקרנים ועוד. במאמר זה נשתמש בתמונות CCD מונוכומטיות (שחור-לבן) עם פילטרים בצבעים כחול, ירוק וכחול RGB. לתמונות של ערפילית הסרטן (M1), ערפילית המשקולת (Dumbbell Nebula – M27), ונצור תמונות בצבעים אמיתיים מהתמונות הגולמיות.

ספקטרוסקופיה היא חקר הכוכבים באמצעות ניתוח הספקטרום, דהיינו האור שהם מפיקים. עוצמת הקרינה באורכי הגל השונים מצולמים, מתועדים ומתורגמים בעזרת מחשב לכדי גרף המציג את הרכבו הכימי של הכוכב, השביט, כוכב הלכת או הגלקסיה. באמצעות טלסקופ האינטרנט : ניתן אף לאמוד את היסח דופלר, מידת ההתרחקות או התקרבות של אובייקטים ביחס לכדור הארץ - לאובייקטים כגון קוואזרים וגלקסיות רחוקות.