כוכב הלכת שבתאי

'שר הטבעות' של מערכת השמש. כוכב הלכת השישי במספר, ביחס למרחקו מהשמש. השני בגודלו מבין הפלנטות וגם הוא כמו צדק, מורכב מחומר במצב צבירה גז.
במרכזו של שבתאי ככל הנראה ליבה שגודלה כגודל כדור הארץ.

בשבתאי נושבות רוחות המגיעות למהירות של מאות קילומטרים בשעה.

שבתאי הוא מהיפים ביותר בין גרמי השמיים אם לא היפה מכולם.

יופיו השליו של שבתאי נגלה במלוא הדרו כאשר מתבוננים עליו בעזרת טלסקופ.

ניתן לראות את צורתו הכדורית ואת הטבעות המקיפות אותו.

כוכב הלכת שבתאי מכונה בתרבויות שונות גם בשמו של אל הקציר באיטליה העתיקה, שכונה בפי הרומאים סטורנוס (כיום השם הלועזי הינו Saturn).

 
מסתו של שבתאי גדולה פי 95 ממסת כדור הארץ ונפחו גדול פי 670.

שבתאי הוא כוכב לכת ענק העשוי מחומר במצב צבירה גז, לכן ניתן לומר כי סביבת שבתאי נוזלית יותר מאשר מוצקה.

האסטרונומים אינם יודעים בוודאות כיצד נוצרו טבעות שבתאי. אחת הסברות היא שהטבעות נוצרו כנראה בשחר התפתחותו של כוכב הלכת בעת והיו שני ירחים או יותר שרויים בתהליך התגבשות, נתקלו זה בזה והתרסקו, רסיסיהם סיפקו את חומר הטבעות.

אפשרות אחרת היא שירח או אסטרואיד נקלע לקרבתו של כוכב הלכת והתפורר לרסיסים רבים בהשפעת כבידתו של כוכב הלכת.

הטבעות משתרעות על פני 960,000 קילומטרים מקצה לקצה - פי שניים וחצי מהמרחק מכדור הארץ לירח אך עוביין כ 1.5 קילומטר בלבד!

Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!

Movie by Cassiopeia project
שבתאי ריתק את האדם עוד משחר ההיסטוריה, אך רק במאות האחרונות החלה ההתעניינות עולה שלב מעלה לעבר מחקר.

גלילאו ראה את טבעות שבתאי בטלסקופ שלו בשנת 1610.

אבל לא היה ביכולתו להבחין בהן היטב, והוא תיאר אותן כבליטות מוזרות.

"לשבתאי יש אוזניים", כתב ביומנו.

בשנת 1656 זיהה האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הייגנס שעל שמו נקראת חללית שנשלחה לעבר שבתאי - את "האזניים" כטבעת.

פוסטר - כוכב הלכת שבתאי

כל טבעות שבתאי בנויות מאלפי טבעות משנה. כל טבעת דקיקה כזאת בנויה מחלקיקים, רובם גושים של קרח מים אבל מקצתם אולי גם עשויים אבן, וגודלם נע כנראה בין גרגר אבק לבית מגורים.

שבתאי 'כבד' מכדור הארץ פי 95 (מסתו גדולה פי 95), פניו בעלי גוון צהוב-כתום עם חגורות כהות וצבעוניות מסביב לו.

לשבתאי מערכת טבעות מדהימה. הטבעות הראשיות ממוספרות באותיות לפי סדר גילויין:

טבעת A וטבעת B הן הזוהרות ביותר ולכן הן התגלו ראשונות.
המרווח שבין שתי הטבעות A ו- B נקרא מרווח קאסיני, על שם האסטרונום שזיהה אותן לראשונה. רוחב המרווח ביניהן כ- 4,000 קילומטר.

מספר עובדות מענייניות על ירחיו של שבתאי-

טתיס, טלסטו וקליפסו - נעים בסדר מופתי אחד אחרי השני, באותו הנתיב בדיוק. הם אף שומרים על מרחק קבוע ביניהם. 

יפטוס - שחור בצד אחד ולבן בצדו השני. 

יאנוס ואפימתאוס - מדי ארבע שנים אחד נתקל במשנהו ומקפיץ אותו מעלה. לאחר מכן הם עושים סיבוב ומחליפים מקומות ביניהם.

מימאס - בעל מכתש כה גדול עד כי נראה שהוא מכסה את רוב הירח.

מידע מורחב על הירח 'אנקלודוס'/'אנצלודוס' של שבתאי




שבתאי - נתונים