מובן מאליו הדבר כי השמש הנו האובייקט הבהיר ביותר שניתן לראות בשמיים, למעשה - השמש בהירה פי 600,000 מירח מלא, הרי היא כוכב השבת הקרוב אלינו ביותר.
זהו כדור גזי (במצב צבירה גז) עצום בגודלו: קוטרו בקו המשווה 1.4 מליון ק"מ לשם השוואה- קוטר הירח 3,500 ק"מ, כלומר השמש גדולה מהירח פי 400 בקירוב ! ראו כרטיסיות מידע מערכת השמש
השמש הינה גוף כדורי (בקירוב) מורכב מגזים מיוננים, בעל רדיוס של 6.96X10^8 מטרים ומסה של 1.99x10^30 ק"ג. ניתן לקבל מושג על משמעות מספרים אלו באמצעות השוואת המסה והרדיוס של השמש לאלה של כדור הארץ או צדק.
הצפיפות הממוצעת של חומר השמש קטנה כמעט פי 4 מהצפיפות הממוצעת של החומר ממנו עשוי כדור הארץ. מכיוון שהשמש בנויה מגזים אין לה גבול חד או מוגדר, כמו למשטחו של כדור הארץ.
ניתן לומר כי "פני השמש", אותם אנו מייחסים כרדיוסה ונפחה, הינו המשטח ממנו נפלט רוב האור שלה – הפוטוספרה.
מעל לפוטוספרה ישנם גזים דלילים אך בטמפרטורה גבוהה מאוד, המהווים מעין מעטפת סביב השמש, ומגיעים למרחקים הגדולים פי כמה מרדיוס השמש.
מעטפת זו נגלת לעיננו בעת
ליקוי חמה מלא. הגזים במעטפת פולטים בעיקר קרינה אשר מתפרשת לעיננו (מוחינו) כצבע אדום, שהוא אחד מקווי הפליטה של המימן. מכיוון ומעטפת זו מהווה גורם עיקרי על צבע פני השמש כפי שנראה לעיננו, היא מכונה "כרומוספרה".
האזור החיצוני יותר של השמש, הנמצא מעבר לכרומוספרה מכונה בשם "עטרה", מכיוון שנראה כמעין כתר או עטרה.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של השמש נקרא "כתמי
שמש". אלו הם כתמים כהים על פני השמש. (ראה תמונה).
כתמים אלה הם מערבולות ענק בפוטוספרה של השמש , הם נראים כהים מכיוון שטמפרטורת הגזים בהם נמוכה מטמפרטורת הפוטוספרה.
כתמים רבים
מופעים ונעלמים בפרקי זמן הקצרים מ-24 שעות, אך יש כתמים המגיעים למימדים ענקיים ויכולים להתקיים שבועיים ויותר.
באמצעות מעקב אחר כתמי השמש ניתן ללמוד כי השמש סובבת על צירה.
מתברר כי סיבוב השמש אינו מתאים לגוף צפיד.
מהירות הסיבוב באזור קו המשווה של השמש עומד על סיבוב אחר בפרק זמן של 24 יממות ו-16 שעות. האזורים הקרובים יותר לקטבים משלימים סיבוב אחד בפרק זמן ארוך יותר.
סרט - השמש HD
Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!
הסופר הרוסי טולסטוי המציא דמות דמיונית, ששאלה עצמה באחד מפרי עטו: "מה מועיל יותר, השמש או הירח?" לאחר מחשבה קצרה היא ענתה לעצמה-
"הירח שימושי יותר, כיוון שהוא מאיר בלילה, כשחשוך, בעוד השמש מאירה ביום, כאשר ממילא יש אור" ...
נכתב כי השמש "בוערת". אך אין זוהי בעירה רגילה כמו שריפת פחם.
לו השמש הייתה עשויה פחם, היא הייתה מאכלת עצמה וגוועת לפני זמן רב. שאלת מקור האנרגיה של השמש
עמדה ללא מענה במשך 50 שנה, עד התפתחות הפיסיקה הגרעינית.
כיום אנו יודעים, שרוב החומר ממנה מורכבת השמש הנו מימן, מיעוט של הליום במצב "פלסמתי" ושאר יסודות אחרים.
השמש היא בעצם פצצת מימן ענקית! הפועלת ללא הרף.
קילוגרם וחצי של מימן הבוער (והופך ליסוד הליום) בליבת הכוכב, מפיק אנרגיה השקולה למעל 10,000 טון של פחם.
השמש שלנו הנו כוכב ממוצע בין כוכבי הרקיע, ישנם כוכבים המאירים פי 600,000 מהשמש שלנו.
גם השמש, כמו כדור הארץ, סובבת על צירה; במשך כ-27 יממות בממוצע.
השמש סובבת במהירות לא אחידה, מפאת העובדה כי היא איננה סלעית; מהר בקו המשווה ולאט יותר בקטבים.
השמש כה רחוקה מכדור הארץ, עד כי לאור עצמו דרושות 8 דקות תמימות בכדי להגיע מהשמש לכדור הארץ.
דהיינו- השמש שוקעת הלכה למעשה 8 דקות לפני שאנו מבחינים בכך.
לחלקיקים הנפלטים מהשמש אל החלל קוראים רוח שמש, זוהי מסה עצומה הנפלטת כדרך קבע וגורמת בין השאר לבעיות תקשורת לווינית וכן יוצרת את מחזה מרהיב בשם זוהר הצפון.
על אף שמו, הזוהר הצפוני נראה גם בקוטב הדרומי של כדור הארץ ובקווי רוחב נוספים.
השמש עשויה ברובה מימן עם קצת הליום ויסודות אחרים. אין בתוך השמש אטומים שלמים, משום שהטמפרטורות הגבוהות גורמות להם להתנגש ולהתפורר. הפיסות השונות יוצרות מעין מרק דליל בתוך השמש, הקרוי פלסמה. השמש משליכה לעבר החלל טונות של פלסמה מדי יום, וזו זורמת מן השמש והלאה וקרויה "רוח שמש".
סערות גז בכרומוספרה – בין העטרה לבין פני השמש כלואה האטמוספרה התחתונה, הקרויה כרומוספרה – כדור הצבע. בעת ליקוי חמה אנו רואים אותה כפס דקיק של אור ורוד. שכבת הגז הזאת דחוסה יותר מהעטרה, אבל גם היא חסרת חומר כמעט כליל – ריק כמעט מוחלט. הטמפרטורה של הכרומוספרה נמוכה בהרבה מזו של העטרה, משום שחלקיקיה האטומים נעים הרבה יותר לאט. הכרומוספרה קרועה ושסועה דרך קבע בהתפרצויות. על פנייה מרצדות בועות מתפקעות של גז, גבוהות פי 1000 מהגבוהים בהרי כדור הארץ.
אור השמש – אור השמש שאנו רואים יום יום מורכב מיחידות זעירות של אנרגיית קרינה הקרויות "פוטונים". הפוטונים הנולדים בתופת שבגלעין השמש עושים את דרכם אל פני השטח במשך מיליוני שנים. אחר כך דרושות להם רק שמונה דקות כדי לחצות את 150 מיליוני הקילומטרים המפרידים בין השמש לבין כדור הארץ – אם הם עושים את דרכם אלינו.
לפי כמות האנרגיה שיש בפוטון, הוא עשוי להיבלע באטמוספרה של כדור הארץ, או לחצות אותה, להגיע לפני הארץ ולחמם כהרף עין כנף יבחוש או גבעול עשב.
תמונה : השמש, SHOHO
כל פוטון נושא רק כמות זעומה של אנרגיה , אבל ביליונים של פוטונים פוגעים בכול מטר רבוע של פני כדור הארץ מדי שנייה בשנייה. יחדיו הם יוצרים את אור השמש.
העננים, הקרקע, והמים מחזירים חלק ניכר מאור השמש לחלל, כלעומת שבא. זהו אור השמש המוחזר, המאפשר לנו לראות את כדור הארץ מהחלל.
תמונה : השמש. NASA
הסופר הרוסי טולסטוי המציא דמות דמיונית, ששאלה עצמה באחד מפרי עטו: "מה מועיל יותר, השמש או הירח?"
בתמונה : הערפילית הפלנטארית M57.
השמש עשויה ברובה מימן עם קצת הליום ויסודות אחרים. אין בתוך השמש אטומים שלמים, משום שהטמפרטורות הגבוהות גורמות להם להתנגש ולהתפורר. הפיסות השונות יוצרות מעין מרק דליל בתוך השמש, הקרוי פלסמה. 
צפייה מהנה !מידע נוסף על 