מטר המטאורים פרסאידים 12 אוגוסט 2011 - השנה שיאו של מטר המטאורים יוצא בליל ירח מלא, כך שאין זה מועד אופטימלי לצפייה. עם זאת עדיין המטר מהווה תירוץ נהדר לצפות בשמיים. נסו לצפות אחרי 3 לפנות בוקר, אז הירח יהיה נמוך ביחס לאופק. מידע נוסף על מטאורים, מטרי מטאורים ודרכי צפייה במאמר זה:
מי שראה
מטאור חוצה את שמי הלילה, אותו מראה נפלא של הבזק אור חטוף פתאומי, המושך אליו מיידית את תשומת לב הסובבים אותנו – חזה באחת התופעות המקסימות שמציע היקום. מראה המכונה לעיתים קרובות בשם "
כוכב נופל ".
המטאור יכול להיראות בהיר יותר מן הכוכבים בשמיים (
בהירות נראית), ולעיתים אף נראה כי הוא נחלק לגורמים בודדים הממשיכים בדהרה לעבר הקרקע כקבוצה אחוזת דיבוק.
במקרים בודדים, נדירים יותר, המטאור יכול להצפות כסדרת פיצוצים המלווים בקול רם, לתופעה זו קוראים "כדורי האש" או "בולידים" (Bolides).
תצפיות במטר המטאורים
כאשר מתרחש מטר מטאורים השווה צפייה - צוות מצפה הכוכבים ברקת עורך תצפית מרובת משתתפים, הפתוחה לכל המעוניין.
כך לדוגמא בערב חמישי, בין התאריכים 12-13 באוגוסט 2010 כאשר מטר המטאורים פרסאידים היה ניתן לצפייה מעל שמי ישראל - צוות מצפה הכוכבים ערך תצפית על שפת מכתש רמון.
התצפית המיוחדת נערכה לכבוד מטר המטאורים פרסאידים, כאשר בשיא נצפו מעל 70 מטאורים בשעה. כל משפחה קבלה מפת כוכבים סובבת מיוחדת פלניספרה, כוס יין ושתייה חמה לאורך האירוע.
הפעילות לוותה בתצפית באמצעות טלסקופים משוכללים, הרצאות והדגמות על מסך ענק, ובהסברים על קבוצות הכוכבים בשימוש מפות הכוכבים ולייזר מיוחד.
תמונה : תצפית מטר המטאורים פרסאידים 2007
מהו מטאור ?
האקט בו אנו חוזים בעת צפייה במטאור מתרחש כאשר חלקיק אבק הנמצא במערכת השמש נכנס לאטמוספרת כדור הארץ. חלקיקי האבק מתכלים באטמוספרה בגובה של כ-100 קילומטרים.
לתופעה אותה אנו רואים (דהיינו שובל האור וההבזק) קוראים בשם מטאור. החלקיקים הקטנים הללו נכנסים במהירות גבוהה מאוד לאטמוספרת כדור הארץ.
בעת כניסתם לאטמוספרה של כדור הארץ - הטמפרטורה שלהם גדלה.
חלקיק המטאור מתכלה (אלא אם כן הוא גדול דיו ואז גם יכול לפגוע בכדה"א) השובל המשתרך מאחור, היוצר את זנבו של המטאור הינו הגז המתקרר בהדרגה.
גשם מטאורים (מכונה גם 'מטר מטאורים') נוצר כאשר כדור הארץ הנע במסלולו השנתי סביב השמש מגיע לאזור בחלל בו נמצאים שרידים מזנבו של שביט (Comet).
Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!
סרט: תנועת השביט C2009 P1 Garradd בשמיים, במהלך כשעתיים וחצי. ניתן להבחין בזנב המשתרך המפורסם, הנע ביחד עם גרעין השביט בחלל. טלסקופ האינטרנט עקב אחרי תנועת השביט, ביחס לכוכבי הרקע.
כאשר עובר כדור הארץ בשובל חלקיקי השביט - אנו זוכים לראות
מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה.
צוות המצפה התקין מצלמה שתיעדה את המטאורים שעברו מעל המצפה במכבים במטר המטאורים פרסאידים.
זוהי
מצלמת CCD TV מיוחדת, אשר מצלמת כמאה וחמישים תמונות בשנייה, ומסוגלת לצלם אובייקטים חיוורים ומהירים מאוד!
בתמונה ניתן לראות את הצילום בו "חוברו" כל תמונות המטאורים יחדיו. ניתן לראות את הרדיאנט ("מקור") של מטר המטאורים פרסאידים. הנקודות הלבנות הם כוכבים.
צפו בסרט המציג את המטאורים הבהירים שנלכדו בעדשת המצלמה מעל מצפה הכוכבים ברקת – במהלך לילה שלם! (לחצו לסרטון נוסף ממטר הדרקונידים)
מה בין מעבורת חלל למטאור ?
על האסטרונאוטים לקחת אמצעי בטיחות מוגברים כאשר הם נכנסים חזרה לאטמוספרת כדור הארץ מן החלל, שכן החללית היא בעצם מעין 'אסטרואיד' ענק! בדיוק למען מטרה זו, גוף המעבורת מצופה לוחות קראמיים מיוחדים המונעים את שריפת החללית על-ידי כך שהם מעבירים את אנרגיית החום הרחק מגוף החללית.
אם מאיזושהי סיבה, המגנים הקראמיים אינם תקינים, סופה של החללית יהיה כסופו של מטאור.
עובדה זו ראינו וחווינו לצערנו, כאשר טיסת קולובמיה STS-107, בה היה אילן רמון, ז"ל (האסטרונאוט הישראלי) נכנסה לאטמוספרה והלוחות הקרמים שלה לא היו תקינים. המעבורת התפרקה לגורמים על כל רכיביה.
מטאורים ניתן לראות בכל לילה ממקום חשוך ללא ירח בהיר, ממקום ללא זיהום אור.
מטאורים אלה נקראים מטאורים אקראיים פזורים (Sporadic) וקצבם נע בסביבות הארבעה מטאורים בשעה.
רוב כדורי האש (ראה ערך-בולידים) המרהיבים הם מטאורים פזורים. הרכב מטאורים אלו דומה מאוד לחומר ממנו עשויים האסטרואידים.
אסטרואידים הם גושי חומר סלעיים גדולים וככל הנראה, המטאורים הללו הם בעצם שבריהם של חלקיקי אסטרואידים. האסטרואידים נקראים בשם לוויינים ולעיתים ניתן לראותם בתור ירח של
כוכב לכת- כדוגמת פובוס ודימוס, ירחיו של מאדים.
רוב האסטרואידים שבמערכת השמש שוכנים בחגורה בין מאדים וצדק.
גודלו של האסטרואיד הגדול ביותר שהתגלה עד כה עומד על כ-
900 קילומטרים
.מטאורים העשויים מחומרים אקזוטיים נדירים יותר עשויים להיות אף חלקיקים מן הירח או מאדים. כנראה מתוצאה של העפת חומר לחלל לאחר פגיעה של
מטאוריט גדול.
תמונה : השביט C2009 P1 Garradd צולם על ידי סטודנטים באמצעות טלסקופ האינטרנט, במשך מספר שעות. באחת מתמונות השביט "נתפס" מטאור (ראו פס בחלק שמאלי-עליון) תוך כדי שחצה את שדה הראייה של הטלסקופ. זהו צירוף מקרים נדיר למדי, שכן שדה הראייה של הטלסקופ הינו קטן מכדי לצלם מטאורים באופן אפקטיבי.
מקור מטאורים רבים בזנב
שביטים, הפולטים כמות רבה של חלקיקי אבק בעת התקרבותם אל השמש.
השביטים הינם גרמי שמים העשויים קרח, תערובת של פחמן דו חמצני ומים (במצב צבירה מוצק) ואבק אשר נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים.
כאשר השביטים מתקרבים אל השמש נוצרת צורת הזנב המפורסם המשתרך מאחוריו בהשפעת
רוח השמש.
כוכבי השביט מגיעים ככל הנראה מענן שביטים גדול בשם
ענן אורט - המקיף את
מערכת השמש שלנו במרחק של כ-100 יחידות אסטרונומיות (
יחידה אסטרונומית אחת =
149,597,870 ק"מ
).
מפאת המסלול האקסצנטרי של השביטים, נוצר מצב שבחלק ממסלולם הם קרובים מאוד לשמש, ובחלק הנגדי הם יכולים לנוע אף מעבר למסלולו של פלוטו. בהתקרב השביט לשמש, הקרח הגלום בו מתחיל להימס ולהתאדות, משאיר אחריו שובל מרשים של חומר שנראה כמו זנב ארוך.
כאשר כדור הארץ נכנס אל תוך שובל חלקיקים כעין זה- אנו זוכים לראות מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה. בעת שכדור הארץ עובר בשובל חלקיקי השביט, הנקרא שביט האב; יראו לנו המטאורים כיוצאים מנקודה אחת בשמיים.
לנקודה זו קוראים בשם רדיאנט (Radiant)- המהווה את המרכז ממנו יראו המטאורים נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ, הפונה לכיוון שובל החלקיקים.
בתמונה : נקודת הרדיאנט של מטר המטאורים פרסאידים
למצפה הכוכבים ברקת קוד רשמי מהגוף הבין לאומי לחקר אסטרואידים וכוכבי השביט Minor planet center,MPCB35.
מצפה הכוכבים מציע מגוון רחב של פעילויות יום ולילה, כגון -
* תצפיות אסטרונומיות בטלסקופים על גרמי השמיים *
פלנטריום מתנפח 3D HD נייד : הדמייה תלת מימדית של שמי הלילה, בתוך מבנה כדורי בקוטר 7 מטר אותו ניתן להביא ישירות לבית הספר. * הרצאות וסדנאות לבתי ספר ומבוגרים בנושאים שונים