מטר המטאורים פרסאידים 12 אוגוסט 2012 - השנה שיאו של מטר המטאורים פרסאידים צפוי להתרחש בלילה ללא ירח, כך שזהו מועד אופטימלי לצפייה. (--הירח יזרח לפנות בוקר) צרו קשר עם מצפה הכוכבים ברקת למידע על אודות התצפית ב'גשם המטאורים אוגוסט 2012' מידע נוסף על מטאורים, מטרי מטאורים ודרכי צפייה במאמר זה:
מי שראה
מטאור חוצה את שמי הלילה, אותו מראה נפלא של הבזק אור חטוף פתאומי, המושך אליו מיידית את תשומת לב הסובבים אותנו – חזה באחת התופעות המקסימות שמציע היקום. מראה המכונה לעיתים קרובות בשם "
כוכב נופל".
המטאור יכול להיראות בהיר יותר מן הכוכבים בשמיים (
בהירות נראית), ולעיתים אף נראה כי הוא נחלק לגורמים בודדים הממשיכים במהירות גבוהה לעבר הקרקע כקבוצה אחוזת דיבוק. במקרים בודדים, נדירים יותר, המטאור יכול להצפות כסדרת פיצוצים המלווים בקול רם, לתופעה זו קוראים בשם "כדורי האש" או "בולידים" (Bolides). תמונה: בוליד, כפי שצולם על-ידי מצלמת השמים בשידור חי. בהירותו הנראית עלתה על זו של הירח! (משמאל)
תצפיות במטר המטאורים
כאשר מתרחש מטר מטאורים השווה צפייה - צוות מצפה הכוכבים ברקת עורך תצפית מרובת משתתפים, הפתוחה לכל המעוניין.
כך לדוגמא מצפה הכוכבים ברקת עורך בכל שנה תצפית מיוחדת לכבוד מטר המטאורים פרסאידים, בין התאריכים 12-13 באוגוסט. את תצפית המטאורים צוות המצפה עורך על שפת מכתש רמון, שם זיהום האור מועט והשמיים נגלים לצופה במלוא תפארתם. במהלך התצפית כל משפחה מקבלת מפת כוכבים סובבת - פלניספרה, ושתייה חמה לאורך האירוע. כאשר בשיא נצפים בד"כ מעל 50 מטאורים בשעה.
הפעילות מלווה בתצפית באמצעות טלסקופים משוכללים, הרצאות והדגמות על מסך ענק, ובהסברים על קבוצות הכוכבים בשימוש מפות הכוכבים ולייזר מיוחד.
לתופעה אותה אנו רואים (דהיינו שובל האור וההבזק) קוראים בשם מטאור. החלקיקים נכנסים במהירות גבוהה מאוד לאטמוספרת כדור הארץ; בעת כניסתם לאטמוספרה של כדור הארץ - הטמפרטורה שלהם גדלה, וחלקיק האבק מתכלה (אלא אם כן הוא גדול דיו ואז גם יכול לפגוע בכדה"א). השובל המשתרך מאחור, היוצר את זנבו של המטאור הנה אטמוספרת כדור-הארץ, המתקררת בהדרגה.
גשם מטאורים נוצר כאשר כדור הארץ הנע במסלולו השנתי סביב השמש מגיע לאזור בחלל בו נמצאים שרידים מזנבו של שביט (Comet).
Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!
סרט: תנועת השביט C2009 P1 Garradd בשמיים, במהלך פרק זמן של כשעתיים וחצי. ניתן להבחין בזנב המשתרך המפורסם, הנע ביחד עם גרעין השביט בחלל. טלסקופ האינטרנט עקב אחרי תנועת השביט, ביחס לכוכבי הרקע.
כאשר כדור הארץ עובר בשובל חלקיקי השביט - אנו זוכים לראות
מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה.
צוות המצפה התקין מצלמה שתיעדה את המטאורים שעברו מעל המצפה במכבים במטר המטאורים פרסאידים. זוהי
מצלמת CCD TV מיוחדת, אשר מצלמת כמאה וחמישים תמונות בשנייה, ומסוגלת לצלם אובייקטים חיוורים ומהירים מאוד! ראו תמונה וסרטון מטה:
בתמונה ניתן לראות את הצילום בו "חוברו" כל תמונות המטאורים יחדיו. ניתן לראות את
הרדיאנט ("מקור") של מטר המטאורים פרסאידים. הנקודות הלבנות הם כוכבים.
Adobe Flash Player not installed or older than 9.0.115!
צפו בסרט המציג את המטאורים הבהירים שנלכדו בעדשת המצלמה מעל מצפה הכוכבים ברקת – במהלך לילה שלם! (לחצו לסרטון נוסף ממטר המטאורים פרסאידים 2012)
מה בין מעבורת חלל למטאור ?
על האסטרונאוטים לקחת אמצעי בטיחות מוגברים כאשר הם נכנסים חזרה לאטמוספרת כדור הארץ מן החלל, שכן החללית היא בעצם מעין אסטרואיד ענק! בדיוק למען מטרה זו, גוף המעבורת מצופה לוחות קראמיים מיוחדים, המונעים את שריפת החללית על-ידי כך שהם מעבירים את אנרגיית החום הרחק מגוף החללית.
אם מאיזושהי סיבה, המגנים הקרמיים אינם תקינים, סופה של החללית יהיה 'כסופו של מטאור'. עובדה זו ראינו וחווינו לצערנו, כאשר טיסת קולובמיה STS-107, בה היה אילן רמון, ז"ל (האסטרונאוט הישראלי) נכנסה לאטמוספרה והלוחות הקרמים שלה לא היו תקינים. המעבורת התפרקה לגורמים על כל רכיביה.
מטאורים ניתן לראות בכל לילה ממקום חשוך ללא ירח בהיר, ממקום ללא זיהום אור.
מטאורים אלה נקראים מטאורים אקראיים פזורים (Sporadic) וקצבם הזניטי נע בסביבות הארבעה מטאורים בשעה. רוב כדורי האש (ראה ערך - בולידים) המרהיבים הם מטאורים פזורים. הרכב מטאורים אלו דומה מאוד לחומר ממנו עשויים האסטרואידים.
האסטרואידים מכונים גם בשם לוויינים, ולעיתים ניתן לראותם בתור ירח של
כוכב לכת- כדוגמת פובוס ודימוס, ירחיו של מאדים. חלק ניכר מהאסטרואידים במערכת השמש שוכן בחגורה הנמצאת בין מאדים וצדק. גודלו של האסטרואיד הגדול ביותר שהתגלה עד כה עומד על כ-900 ק"מ. מקורם של מטאורים העשויים מחומרים אקזוטיים-נדירים יותר עשוי להיות גם מחלקיקי סלע מהירח או מאדים.
ראו מידע נוסף בנושא מערכת השמש באתר מצפה הכוכבים ברקת.
תמונה : השביט C2009 P1 Garradd צולם על ידי סטודנטים באמצעות טלסקופ האינטרנט, במשך מספר שעות. באחת מתמונות השביט "נתפס" מטאור (ראו פס בחלק שמאלי-עליון) תוך כדי שחצה את שדה הראייה של הטלסקופ. זהו צירוף מקרים נדיר למדי, שכן שדה הראייה של הטלסקופ הינו קטן מכדי לצלם מטאורים באופן אפקטיבי.
מקור מטאורים רבים בזנב
שביטים, הפולטים כמות רבה של חלקיקי אבק בעת התקרבותם אל השמש. השביטים הינם גרמי שמים העשויים קרח, תערובת של פחמן דו חמצני ומים (במצב צבירה מוצק) ואבק אשר נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים.
כאשר השביטים מתקרבים אל השמש נוצרת צורת הזנב המפורסם המשתרך מאחוריו בהשפעת
רוח השמש. כוכבי השביט מגיעים ככל הנראה מענן שביטים גדול בשם
ענן אורט - המקיף את
מערכת השמש שלנו במרחק של כ-100 יחידות אסטרונומיות (
יחידה אסטרונומית אחת = 149,597,870 ק"מ)
מפאת המסלול האקסצנטרי של השביטים, נוצר מצב שבו חלק ממסלולם נמצא קרוב מאוד לשמש, ובחלק ממסלולם הם יכולים לנוע אף מעבר למסלול הקפתו פלוטו את השמש. כאשר השביט מתקרב לשמש, ובהשפעת רוח השמש - הקרח הגלום בו מתחיל להימס ולהתאדות, משאיר אחריו שובל מרשים של חומר שנראה כמו זנב ארוך.
כאשר כדור הארץ נכנס אל תוך שובל חלקיקים מעין זה - אנו זוכים לראות מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה. בעת שכדור הארץ עובר בשובל חלקיקי השביט, הנקרא שביט האב; יראו לנו המטאורים כיוצאים מנקודה אחת בשמיים.
לנקודה זו קוראים בשם רדיאנט (Radiant)- המהווה את המרכז ממנו יראו המטאורים נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ, הפונה לכיוון שובל החלקיקים.
למצפה הכוכבים ברקת קוד רשמי מהגוף הבין לאומי לחקר אסטרואידים וכוכבי השביט Minor planet center,MPCB35. המצפה מפתח תוכניות מחקר לגילוי ועקיבה אחר אסטרואידים ושביטים בצורה אוטומאטית, כחלק מפעילויות המצפה השוטפות.
מסתבר שכאשר האדם החליט לשלוח גששיות מחקר לעבר כוכב הלכת מאדים, הוא גילה ששעון שמש אינו רק רצוי במאדים, כי אם הכרחי.
בפרויקט משותף מתאחדים שעוני השמש שעל שעל רכבי המחקר על המאדים - ספיריט (Spirit) ואופרטיוניטי (Opportunity) ביחד עם שעוני
שמש דומים מכל קצוות תבל, תחת הסיסמא - "שני עולמות, שמש
אחת".
מדוע יש צורך בשעון שמש "עתיק" על ציוד כה חדיש?
בעזרת שעון השמש במאדים, ניתן לדעת היכן נמצא הצפון האמיתי של מאדים בקלות,דבר המקל על ניווט גששית המחקר. כמו-כן השעון משמש כלי מדעי ממדרגה ראשונה על-ידי כך שמהווה עזר לכיול המצלמות של גששית המחקר.
השעון עשוי מפלטת אלומיניום מיוחדת ונבנה כך שנפחו ומסתו יהיו קטנים ככל האפשר, מסתו 65 גרם בלבד. רכב קטן יותר משמעו טיל שילוח קטן יותר ופחות דלק, דבר שמוזיל את המסע באופן משמעותי. בעזרת שעון השמש שעל המאדים ניתן בין היתר לחשב את קו הרוחב עליו נמצאת הגשושית, מציאת הצפון האמיתי (נטיית הציר ולא צפון מגנטי) של מאדים וכמובן את שעת המאדים המדויקת באותה הנקודה. בנוסף לכל - הוא אינו צורך חשמל! אנרגיה יקרה מפז, בייחוד כשמדובר בגששית עצמאית הנמצאת מרחק עצום מכדור הארץ.
צפייה מהנה !מידע נוסף על 
