בין מסלול ההקפה של מאדים למסלולו של צדק קיים פער גדול.
פער זה מאוכלס על ידי אלפי אסטרואידים שכולם מקיפים את השמש כאילו והיו הרבה כוכבי לכת קטנים.
האסטרואיד הגדול ביותר נקרא ק'רס / סרס / צרס (Ceres) - על שם אלת היבול וקוטרו 950 קילומטר, אך בודדים האסטרואידים שקוטרם עולה על 100 קילומטר.
האסטרואיד הקטן ביותר קטן אף מגודלו של גרגר חול. תמונה : האסטרואיד IDA וירחו הקטן. NASA
יש מיליוני אסטרואידים בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק, וכל שנה מתגלים עוד מאות אסטרואידים חדשים.
לחלקם הגדול של האסטרואידים ניתנו שמות, בנוסף למס"ד.
מרבית האסטרואידים סובבים על צירם ולחלקם אף ירחים זעירים המקיפים אותם.
חגורת האסטרואידים נוצרה ככל הנראה מניסיון היווצרות כושל של
כוכב לכת בתחילת דרכה של
מערכת השמש, אשר התנפץ לרסיסים מפאת כוח המשיכה העצום של צדק.
חזות האסטרואידים עולה על כל דמיון, וישנן צורות רבות ומגוונות, אך ככלל - האסטרואידים הגדולים יותר נוטים להיות בצורת כדור ואילו הקטנים דומים בחזותם לשברי סלע.
האסטרואיד ארוס (Eros) לדוגמא הינו בעל צורה מוארכת - אורכו 37 קילומטר.
אם אנו מעוניינים להמשיך לעבר צדק תוך זמן הקצר משנה אחת, יהיה עלינו לטוס במהירות העולה על 60,000 קילומטר בשעה.
במהירות זו, אפילו המפגש עם האסטרואיד הקטן ביותר יגרום נזק עצום לחללית, ממוגנת ככל שתהיה, ונצטרך לבטל את המשך הטיסה, אך אל חשש - המרחק בין האסטרואידים כה רב עד כדי שנזדקק להכוונה מדוייקת רק בכדי לנחות על אחד מגופים אלו. סכנת הפגיעה באסטרואיד הינה קטנה יחסית.
תמונה : תנועת
כוכב הלכת הננסי פלוטו בשמיים. על ידי צילום חוזר של חלק מסויים בשמיים - ניתן לגלות אסטרואידים באמצעות זיהוי תנועתם ביחס לכוכבי הרקע.
על מסלול החללית להיות מנותב בדייקנות וזהירות רבה, מעתה ואילך.