מה רואים דרך טלסקופ – רכישת טלסקופ

הדפסה דוא


המראה דרך 1 טלסקופ שונה מהתמונות הצבעוניות שרואים בדרך כלל בטלוויזיה, פוסטרים ובסרטים.

כיצד נצפה שיראו גרמי השמיים, בצפייה וויזואלית דרך טלסקופ בינוני או גדול ?

מרכז הטלסקופים, משקפות וציוד נלווה (לחצו כאן לכניסה לחנות) banner_telescopes

 

ps127eq_large  התמונות הצבעוניות והססגוניות אשר בדרך-כלל מופיעות ברשת האינטרנט ובספרים אינן מייצגות את דמותם של האובייקטים כפי שנצפים בטלסקופ.

  התמונות האלו צולמו לרוב באמצעות מקצוענים במצפי כוכבים בעלי ציוד משוכלל ובזמני חשיפה ארוכים מאוד.

 

  ברוב הגורף של האובייקטים הניתנים לצפייה בטלסקופ לא תוכלו להבחין בצבעים או בגוונים כמו בתמונות מטלסקופ החלל HUBBLE. יוצאי דופן הנם כוכבי הלכת שבלילה טוב יראו את כל יופיים בצבע.

  לא חשוב אם הטלסקופ שלך הנו בינוני או קטן – שבתאי, צדק, נוגה, הירח ומאדים יהוו מחזה בלתי נשכח.

jupiter_bareket

בתמונה: 1 כוכב הלכת צדק. 

צדק צולם במצפה ברקת באמצעות טלסקופ מסוג ניוטוני, 1 מחזיר אור בקוטר 30 ס"מ.

 

קיימים שלושה סוגים עיקריים של טלסקופים:

  1. 1 שובר אור – בנוי מעדשה הממוקמת בקדמת הטלסקופ. הומצא ע"י גלילאו בשנת 1609.
  2. מחזיר אור – בנוי ממראה ספרית או פרבולית. הומצא ע"י אייזיק ניוטון בשנת 1671.
  3. קטאדיופטרי – שילוב של שני מערכות האופטיקה הנ"ל, עדשה בקדמת הטלסקופ ומראה. הומצא במאה ה-20. מכונה גם לעיתים בשם שמידט.

** ראו הרחבה בנושא בחירת טלסקופ וסוגי טלסקופים – במאמר על סוגי טלסקופים 

הידעת ?

מצפה הכוכבים ברקת ערך 2 שידורים ישירים של גרמי השמיים העמוקים לנאס"א (NASA סוכנות החלל האמריקנית). צפו בסרט הV.O.D מהשידור:
שידור ישיר לנאס"א (NASA) - מטלסקופ האינטרנט הישראלי  ולמדו עוד על האובייקטים הניתנים לצפייה באמצעות הטלסקופ

 

 

מה ניתן לראות באמצעות טלסקופ ?

תיאור נפלא למראות הניתנים לצפייה בטלסקופ נעשה על-ידי סרטוט האובייקטים ולווא דווקא על-ידי צילום.

מיכאל ולסוב הנו צופה מנוסה וכן רשם מוכשר מאוד של המראות האסטרונומיים הנצפים דרך עינית הטלסקופ. היתרון ברישום אסטרונומי הנו כי הוא מייצג מראה אובייקטיבי של הצופה ולא עובר דרך "עין" המצלמה והמחשב – מקנה תמונה ישירה של האובייקט.

 מיכאל השתמש בטלסקופ מחזיר אור בקוטר 8" אינטש (200 מ"מ), הנחשב לטלסקופ בקוטר בינוני. הסרטוטים המיוצגים כאן נותנים צפי לגבי מה שניתן לראות באמצעות טלסקופ בקוטר 8"-12" (20-30 ס"מ קוטר אובייקטיב).

ליד כל סרטוט הוספנו גם צילום של האובייקט, כך שניתן להשוות את המראה הוויזואלי - לצילום.

 

הגלקסיה M64 – גלקסיית העין

 m64_scheme

 rsz_m64

צילום : מצפה הכוכבים ברקת.

 

 

  1 כוכב הלכת צדק 

  jupiter_scheme

 jupiter_bareket

צילום : מצפה הכוכבים ברקת.

 

 

גרמי שמיים חיוורים מאוד כגון ערפיליות וגלקסיות ניתנים לצפייה רק ממקומות בעלי זיהום אור קטן, וגם אז נראים ככתמים אפורים ו"מרוחים".

מצורפים מספר תרשימי גרמי שמיים עמוקים של מיכאל ולסוב (אפור), בצירוף תמונות בצבע של האובייקטים כפי שצולמו ממצפה הכוכבים ברקת.

  

1 ערפילית ראש הסוס

 horse_head_scheme 

 rsz_horse_head

 

 ערפילית הנשר

m16_scheme

rsz_m16

 

 ערפילית אוריון

m42_scheme

rsz_43

 

 גלקסית המערבולת

m51_scheme

rsz_m51

 

ערפילית הסהר

cresent_scheme

rsz_cresent

 

ערפילית הטבעת

m57_scheme

rsz_m57

 

ערפילית הצעיף

veil_scheme

rsz_veil 

 

באלו מטרות אסטרונומיות ניתן לצפות באמצעות טלסקופ או משקפת?

1 M3 צביר הכוכבים
2 אלביראו - כוכב כפול
3 M31 - גלקסיית אנדרומדה
4 M51 - גלקסיית המערבולת
5 M42 - ערפילית אוריון
6 M57 - ערפילית הטבעת
7 M8 - ערפילית הלגונה
8 M27 - ערפילית המשקולת
9 M13 - צביר הכוכבים בהרקולס
10 M45 - צביר כימה הפליאדות
11 אנטרס - ענק אדום
12 אובייקטים הנמצאים במשולש הקיץ

 

אנו מקווים כי מצאתם מדריך זה לעזר

צוות מצפה הכוכבים ברקת במכבים.

 

 

מרכז הטלסקופים, משקפות וציוד נלווה – מוצרים און ליין !!! (לחץ כאן לכניסה)

 

  

 

מאמרים נוספים

תגובות 

 
#2 Bareket_observatory 2011-01-05 16:33
אחד ההבדלים העיקריים הינו במנגנון הפוקוס. בעדשות המיועדות למצלמות דיגיטליות הפוקוס בד"כ אוטומאטי. בעוד בטלסקופ הפוקוס הינו בד"כ מתבצע באופן ידני. כמו-כן לטלסקופ אין צמצם.
ניתן לומר שעדשת מצלמה הינה טלסקופ קטן, ולכן באופן עקרוני ניתן להגיע לאותה תוצאה (ואף טובה יותר) עם טלסקופ. כמובן שישנם משתנים רבים המשפיעים על מראה התמונה הסופית, הקשורים למשתמש, לאופן הצילום וכד'.

פרטים נוספים על טלסקופים :
www.bareket-astro.com/.../
צטט
 
 
#1 אורי 2011-01-05 01:10
ברצוני לנצל טלסקופ שכזה ונאמר בעל עדשה של 300 מ"מ לנושא הצפרות,,וגם לצלם דרכו,,האם זו אלטרנטיבה טובה לעדשות טלא,,של קנון או ניקון
והאם ההתנהגות זהה,,מבחינת מפתח הצמצם במצלמה, או שיש הבדלים מהותיים בינהם,,וכל אחד מהם כבודו במקומו מונח,,לדוגמא,,י שנה ציפור במרחק של 200 מטר,,האם אוכל לצלם רק את ראשה בחדות מירבית?,ומה המיגבלות של טלסקופ שכזה מול עדשה מקצועית של קנון או ניקון
צטט
 

הוספת תגובה

קוד אבטחה
רענון הקוד

כיצד ניתן למצוא את...

הידעת ?

יורי גאגארין, המירוץ לחלל והחינוך המדעי

יורי גאגארין (Uri Gagarin) או בשמו המלא, יורי אלכסייביץ' גגארין (וברוסית - Юрий Алексеевич Гагарин‏).שוגר מעל פני אדמת ברית המועצות לשעבר בחללית ווסטוק, וביצע הקפה שלמה מסביב לכדור הארץ. הוא חזר בשלום אל כדור הארץ ונחת בחזרה על פני אדמת ברית המועצות. שיגורו של גגארין היווה את אחד השיאים במירוץ לחלל שהתקיים בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים, מירוץ שנפתח בשיגורו של הלוויין ספוטניק 1, הלווין הראשון בעולם, ששוגר באוקטובר 1957, גם הוא על ידי ברית המועצות. ובנימה אישית - גגארין היה אחד מגיבורי הילדות שלי ואני זוכר עד היום את התרגשותי כילד, בישראל של שנות השישים של המאה הקודמת, כאשר שמו היה מוזכר באמצעי התקשורת (שהמשוכלל שבהם היה אז הרדיו).

המירוץ לחלל, שגגארין היה אחד מסמני הדרך שלו ואחד מגיבוריו, השפיע גם על החינוך בארצות הברית, שנתקפה בבהלה לנוכח העובדה שברית המועצות, אויבתה אז, הקדימה אותה בכניסה לעידן החלל, הן הבלתי מאויש והן המאוייש. הדחף של האמריקנים לניצחון במירוץ לחלל, הניע אנשי חינוך ומחוקקים להחלטה על שינוי דרכי הוראת המדעים והדגשת לימודי המתמטיקה והפיזיקה בבתי הספר בארצות הברית, ולהגדלת התקציב הלאומי לשם כך בכל רמות מערכת החינוך.

לעתים, למשבר או לצורך דחוף יש חלק חשוב ואף מכריע ביצירתם או בהנעתם של שינויים ושיפורים של תהליכים חינוכיים. בסוף שנות החמישים המשבר המניע (במערכת החינוך של ארצות הברית) היה פתיחתו של מירוץ החלל בין ארצות הברית לברית המועצות. כיום, מספר תהליכים מניעים שינויים ושיפורים כאלה. למשל, הצורך להתמודד כראוי עם "התפוצצות המידע" ועם הופעתם של כלי מדיה רבים ומגוונים, הם בין הדברים שהביאו לתחילתו של תהליך חינוכי להקניית מיומנויות המוכרות בשם מיומנויות העשרים ואחת. דוגמה נוספת היא משבר ניצול משאבי הסביבה (כדוגמת מים ומקורות אנרגיה), שיש לו תפקיד חשוב מאד בחינוך לקיימות המקודם כיום במערכת החינוך בישראל .


הערך נכתב על-ידי :
יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת, ומפתח תכניות לימודים במדעים. (מקור)

קרא עוד...