אסטרונומיה מלכת המדעים - מיצ"ב

הדפסה דוא

מדוע דווקא אסטרונומיה ?

לאלו מאתנו שהסתכלו בשמי הליל מן המדבר בטיול הצופים, עם בן הזוג על שפת הים או לחליפין בעת נדידת המחשבות לעבר הרקיע- נגלה מחזה מרהיב

מיצב מיצ"ב אסטרונומיה תשע תש"ע תשעא תשע"א 2010 2011 מיצב מדעים יסודי חט"ב חטיבת ביניים תיכון

שמים זרועי כוכבים, אותם הכוכבים בהם צפו בני ישראל ביציאת מצרים, אברהם אבינו בברית בין הבתרים ואיינשטיין בחישוביו.

כוכבים מנצנצים בעלי עוצמות אור שונות וצבעים שונים.  

 

בלילה צלול וחשוך, אנו מסוגלים להבחין ב- 6,000 כוכבים במקום ללא 1 זיהום אור.

רק כמחציתם נראים בכל רגע נתון לעין הצופה בכוכבים, כיוון שהחצי השני נמצא מתחת לאופק.

גם אבותינו חזו בשמיים, ובלילות בהירים בילו ביחד שעות ארוכות בצפייה בכוכבים. הם נעזרו

בהם בניווט, לחיזוי תופעות טבע חוזרות, קביעת מועדי השנה, זמן הזריעה והקציר ואף לראיית הנסתר.

 

אם נצפה בכוכבים במשך מספר שעות, נמצא שהם נעים ממזרח למערב. בדומה לתנועת השמש.

מפני שהכוכבים הנם אובייקטים רחוקים מאוד, אין אנו מסוגלים להבחין בתנועה עצמית שלהם בפרק זמן קצר יחסית.

רקע הכוכבים מהווה מעין תמונה קבועה - סטטית לצופה הוויזואלי בעין בלתי מצויידת.

 

תנועת הכוכבים על פני הרקיע היא למעשה תנועה מדומה, שמקורה בתנועת כדור הארץ.

שינוי מקומם של הכוכבים במהלך הלילה הוא תוצאה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו (יממה).

אותה תנועה הגורמת, לזריחתה ושקיעתה של השמש, ביחס לצופה הנמצא על פני כדור הארץ.

למרות שכל הכוכבים בשמים נמצאים בתנועה, ישנו 1 כוכב אחד, יוצא דופן שנראה ואינו נע כלל. נראה שכל הכוכבים סובבים סביבו!

 

סרט -  מטר המטאורים פרסאידים. ניתן לראות את תנועת המטאורים (חלקיקי אבק) תוך כדי שנכנסים לאטמוספירת כדור הארץ, ביחס לתנועת כוכבי הרקע.
 

JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.

 

1 כוכב הצפון

נקרא 1 פולאריס POLARIS - בלועזית.

אין הוא כוכב גדול במיוחד, אינו צבעוני במיוחד ואינו נראה שונה מכוכב אחר בהתבוננות דרך 1 טלסקופ. עם זאת, הוא מהווה אחד הכוכבים החשובים ביותר, עבור אנשים רבים.

 

כוכב הצפון נמצא מעל הקוטב הצפוני של כדור הארץ (בסטייה קטנה של פחות ממעלת קשת אחת). לכן נראה כאילו כל הכוכבים סובבים על ציר שעובר דרכו.

בגרסה האינטראקטיבית של המסע במערכת השמש- ניתן לראות סרט הממחיש את התנועה של הכוכבים סביב כוכב הצפון במשך הלילה.

 

*חשוב לזכור כי זוהי תנועה מדומה, הנובעת מסיבוב כדור הארץ סביב צירו.

כוכב הצפון, שימש נוודים וספנים במשך אלפי שנים במסעותיהם, ושימש כלי עזר חשוב ביותר בגילוי ארצות וניווט ככלל.

 

 

מהי 1 מערכת השמש?

מערכת השמש מכילה כוכב ( 1 שמש), המוקפת על-ידי גופים קטנים יותר, המכונים בשם כוכבי לכת.

כוכבי הלכת, מוחזקים במסלולים מעוגלים וקבועים יחסית, בכוח המשיכה של השמש.

במערכת השמש שלנו 8 כוכבי לכת* (בלועזית- "פלנטות") ביניהם כדור הארץ, עליו אנו חיים וכן את ירחיהם של כוכבי הלכת, אסטרואידים, 1 שביטים ואובייקטים קטנים נוספים.

 

המושג "מערכת השמש" נולד כאשר הציע קופרניקוס את התיאוריה שלו לתנועת כוכבי הלכת. קופרניקוס היה הראשון (מאז היוונים) שהצביע על כך שהשמש הנה מרכז היקום וכל כוכבי הלכת סובבים אותה וכן כי מעבר למערכת השמש נמצאים כוכבים (שמשות) רחוקים.

 

במערכת השמש שלנו יש שמונה כוכבי לכת ואנו נבקר בכולם.

הדבר אינו פשוט כלל, שכן עלינו לעבור מרחקים עצומים, להתגבר על 1 קרינה קוסמית מסוכנת ולדעת לנווט בחלל העצום במהירות אדירה.

JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.

סרט: תנועת השביט C2009 P1 Garradd בשמיים, במהלך כשעתיים וחצי. ניתן להבחין בזנב המשתרך המפורסם, הנע ביחד עם גרעין השביט בחלל. טלסקופ האינטרנט עקב אחרי תנועת השביט, ביחס לכוכבי הרקע.
 

מסתבר שמסע זה דורש עבודת תכנון רבה.

בעיה אפילו גדולה יותר היא שאם אנו רוצים לבקר בכל כוכבי הלכת, ההסתברות שכולם יהיו ממוקמים בצורה שנוחה לתכנון הנתיב שלנו היא אחת לכמה אלפי שנים.

 

אנו חייבים להבין שביקור בכוכב לכת אחר אינו דומה לביקור בארץ אחרת.

אנו מקבלים כמובן מאליו, שבכדור הארץ, תמיד נוכל לנשום; שלא ירד עלינו גשם מאכל עצמות; שהדם שלנו לא ירתח ויתנדף ושכוח הכבידה לא ימחץ אותנו לגודל של פחית משקה קל.

 

saturn 

תמונה : 1 כוכב הלכת שבתאי. NASA

 

חקור את מערכת השמש !

כנס למסע האינטראקטיבי מערכת השמש, וצא למסע מודרך במרחבי במערכת השמש.

solar_system_travel

 

מומלץ : חקור עוד את הנושא בסרט ה V.O.D "שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים" שערך 1 טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו 1 אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.

 

הוספת תגובה

קוד אבטחה
רענון הקוד

כיצד ניתן למצוא את...

ערפילית הלגונה M8 m8 צפייה מהנה !מידע נוסף על טלסקופים ודרכי צפייה בכוכביםחנות הטלסקופים והציוד האסטרונומי  של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים. קרא עוד...
 

הידעת ?

יורי גאגארין, המירוץ לחלל והחינוך המדעי

יורי גאגארין (Uri Gagarin) או בשמו המלא, יורי אלכסייביץ' גגארין (וברוסית - Юрий Алексеевич Гагарин‏).שוגר מעל פני אדמת ברית המועצות לשעבר בחללית ווסטוק, וביצע הקפה שלמה מסביב לכדור הארץ. הוא חזר בשלום אל כדור הארץ ונחת בחזרה על פני אדמת ברית המועצות. שיגורו של גגארין היווה את אחד השיאים במירוץ לחלל שהתקיים בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים, מירוץ שנפתח בשיגורו של הלוויין ספוטניק 1, הלווין הראשון בעולם, ששוגר באוקטובר 1957, גם הוא על ידי ברית המועצות. ובנימה אישית - גגארין היה אחד מגיבורי הילדות שלי ואני זוכר עד היום את התרגשותי כילד, בישראל של שנות השישים של המאה הקודמת, כאשר שמו היה מוזכר באמצעי התקשורת (שהמשוכלל שבהם היה אז הרדיו).

המירוץ לחלל, שגגארין היה אחד מסמני הדרך שלו ואחד מגיבוריו, השפיע גם על החינוך בארצות הברית, שנתקפה בבהלה לנוכח העובדה שברית המועצות, אויבתה אז, הקדימה אותה בכניסה לעידן החלל, הן הבלתי מאויש והן המאוייש. הדחף של האמריקנים לניצחון במירוץ לחלל, הניע אנשי חינוך ומחוקקים להחלטה על שינוי דרכי הוראת המדעים והדגשת לימודי המתמטיקה והפיזיקה בבתי הספר בארצות הברית, ולהגדלת התקציב הלאומי לשם כך בכל רמות מערכת החינוך.

לעתים, למשבר או לצורך דחוף יש חלק חשוב ואף מכריע ביצירתם או בהנעתם של שינויים ושיפורים של תהליכים חינוכיים. בסוף שנות החמישים המשבר המניע (במערכת החינוך של ארצות הברית) היה פתיחתו של מירוץ החלל בין ארצות הברית לברית המועצות. כיום, מספר תהליכים מניעים שינויים ושיפורים כאלה. למשל, הצורך להתמודד כראוי עם "התפוצצות המידע" ועם הופעתם של כלי מדיה רבים ומגוונים, הם בין הדברים שהביאו לתחילתו של תהליך חינוכי להקניית מיומנויות המוכרות בשם מיומנויות העשרים ואחת. דוגמה נוספת היא משבר ניצול משאבי הסביבה (כדוגמת מים ומקורות אנרגיה), שיש לו תפקיד חשוב מאד בחינוך לקיימות המקודם כיום במערכת החינוך בישראל .


הערך נכתב על-ידי :
יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת, ומפתח תכניות לימודים במדעים. (מקור)

קרא עוד...