מטאורים, מטאוריטים ומטרי מטאורים

אטא אקוו'ארידים אוריונידים ג'מינידים ליאונידים לירידים פרסאידים

¨ לסרט הארכיון ממטר המטאורים ג'מנידים לחץ כאן.

¨ מידע על תצפית מטר המטאורים פרסאידים 2007.

למי מאתנו מוכר המראה הנפלא של הבזק אור חטוף פתאומי החוצה את שמי הליל, המושך אליו מיידית תשומת לב של הסובבים אותנו. מראה המכונה לעיתים קרובות בשם " כוכב נופל ".

לעיתים קרובות, המטאור הנו בהיר יותר מן הכוכבים בשמיים, ולעיתים אף נראה כי הוא נחלק לגורמים בודדים הממשיכים בדהרה לעבר הקרקע כקבוצה אחוזת דיבוק.

במקרים בודדים, נדירים יותר, המטאור יכול להיצפות כסדרת פיצוצים המלווים בקול רם, לתופעה זו קוראים "כדורי האש" או "בולידים" (Bolides).

שובל האור מאחרי המטאור נמשך פחות משניה אחת לעומת בוליד שיכול להמשך דקות מספר.

מטאורים:

האקט בו אנו חוזים בעת צפייה במטאור הנו למעשה חלקיק אבק שנמצא במערכת השמש ונכנס לאטמוספרת כדור הארץ לאחר שנמשך אליו בכוח המשיכה שלו. חלקיק האבק נשרף בגובה של כ-100 קילומטרים. לתופעה אותה אנו רואים (דהיינו שובל האור וההבזק) קוראים בשם מטאור.

החלקיקים הקטנים הללו נעים במהירות גבוהה מאוד ביחס לכדור הארץ עצמו.

כאשר החלקיקים נכנסים לאטמוספרה של כדור הארץ הם נבלמים ומהירותם קטנה במהירות, הפועל היוצא מכך הוא שחלקיק המטאור מאבד אנרגיה (פוטנציאלית-גובה) שמתגלגלת לאנרגית חום.

הטמפרטורה של חלקיק המטאור והן של האטמוספרה (אוויר) עולים והם נהיים חמים מאוד.

חלקיק המטאור מתכלה לחלוטין (אלא אם כן הוא גדול דיו לעמוד במשתנים שמין החוץ) וגורם ליינון של חלקיקי האוויר שבאטמוספרה.

האור אותו אנו רואים בתור המטאור הנו למעשה אור הנפלט בתור קרינה בתהליך יינון האוויר תוך כדי שחלקיק האבק מתאדה. תופעה דומה מתרחשת במנורות הניאון.

השובל שמשתרך מאחור, היוצר את זנבו של המטאור הנו הגז, שמתקרר בהדרגה.

על האסטרונאוטים לקחת אמצעי בטיחות מוגברים כאשר נכנסים חזרה לאטמוספרת כדור הארץ מן החלל, שכן החללית היא בעצם מטאור ענק! בדיוק למען מטרה זו, גוף החללית שחוזרת לכדור הארץ מצופה לוחות קראמיים מיוחדים שמונעים את שריפת החללית באמצעות כך שהם מתפוררים לאיטם בעת הכניסה לאטמוספרה ובכך מעבירים את אנרגיית החום הרחק מגוף החללית.

אם מאיזושהי סיבה, המגנים הקראמיים אינם תקינים, סופה של החללית יהיה כסופו של מטאור.

עובדה זו ראינו וחווינו, לצערנו, על בשרנו- כאשר טיסת STS-107, בה היה אילן רמון ז"ל נכנסה לאטמוספרה והלוחות הקרמים שלה לא היו תקינים. החללית התפרקה לגורמים על כל רכיביה.

בתמונה: מטאור ממטר הליאונידים.

מטאוריטים:

כאשר גודל הגוף (סלע) הבין כוכבי הנכנס לאטמוספרה גדל, הסיכויים הולכים וגדלים לכך שלא כל החומר הגלום בו יתאדה.

השכבות החיצוניות יתפוררו בעוד השכבות הפנימיות ישרדו ויגיעו לקרקע כדור הארץ.

האובייקט, שכעת אך פגע בכדור הארץ נקרא מטאוריט.

מעל 2,000 מטאוריטים נתגלו עד כה על פני כדור הארץ.

חשוב להבהיר כי המטאוריטים אינם זהים ונחלקים לשלוש קטגוריות בסיסיות.

· מטאוריטים "אבניים".

· מטאוריטים מתכתיים.

· מטאוריטים מתרכובות הפחמן.

המטאוריט הגדול ביותר שנמצא עד זמן כתיבת המאמר מכבד את מוצאיו במסה של 60 טון ברזל מותך.

המטאוריט ה"אבני" הגדול ביותר שנמצא עד כה הנו גוש ענק במסה של כמעט טון.

פגיעות מטאוריטים נכרים היטב בפני כדור הארץ, הירח וכוכבי הלכת.

מספר פגיעות בכדור הארץ מרמזות על מטאוריטים גדולים בהרבה מן המתואר לעיל.

אחד מן המכתשים המוכרים שנוצרו על-ידי מטאוריט נמצא במדבר טוסון שבאריזונה ארצות הברית.

קוטרו של המכתש 1,280 מטרים ועומקו עולה על 180 מטרים. הוא נוצר לפני כמה אלפי שנים, בעת שמטאוריט בעל מסת ענק של 250,000 טון ובעל קוטר של 70 מטרים פגע בעוצמה בפני כדור הארץ במהירות של 60,000 קילומטר בשעה!.

מטרות מטאורים:

מטאורים רבים מקורם בזנב שביטים, הפולטים כמות רבה של חלקיקי אבק בעת התקרבותם אל השמש.

שביטים הם "גושי קרח מלוכלך", קרח מעורב באבק. גודלם מגיע לכדי מאות קילומטרים. מסלולם הוא אקסצנטרי (אובאלי) מאוד, כך שמידת מרחקם מן השמש גדלה וקטנה בדרמטיות.

מפאת המסלול האקסצנטרי של השביטים, נוצר מצב שבחלק ממסלולם הם קרובים מאוד לשמש, ובחלק הנגדי הם יכולים לנוע אף מעבר למסלולו של פלוטו.

בהתקרב השביט לשמש, הקרח הגלום בו מתחיל להימס ולהתאדות, משאיר אחריו שובל מרשים של חומר שנראה כמו זנב ארוך.

כאשר כדור הארץ נכנס אל תוך שובל חלקיקים כעין זה- אנו זוכים לראות מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה.

בעת שעובר כדור הארץ בשובל חלקיקי השביט, הנקרא שביט האב; יראו לנו המטאורים כיוצאים מנקודה אחת בשמיים.

לנקודה זו קוראים רדיאנט (Radiant)- המהווה את המרכז ממנו יראו המטאורים נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ, הפונה לכיוון שובל החלקיקים.

בתמונה: נקודת הרדיאנט של מטר מטאורים.

אורך זנב השביט יכול להיות מיליוני קילומטרים. אחד מן השביטים המפורסמים ביותר הוא השביט האלי (Halley's) שמשך הקפתו את השמש הנו 76 שנה שכבר היה ידוע לחז"ל והטעה פעמים רבות ספנים בניווטם.

השביט המרשים ביותר שנראה בעשור האחרון הוא השביט הייל בופ (Hale-Bopp), שהופיע בשמי ישראל בתחילת 1997. האובאליות של מסלולו כה גדולה עד שהוא יראה לתושבי כדור הארץ פעם נוספת רק בעוד 2,000 שנה.

מטרות מטאורים רבים נראים במשך השנה. חלקם מקושרים עם שביטים מוכרים ידועי שם וחלקם אשר מקורם אינו ידוע.

ברוב מטרי המטאורים ישנו קצב מטאורים של כ-20 בשעה (קז"ש), אך יש מטרי מטאורים המסוגלים לספק לצופה מאות ואף אלפי מטאורים בפחות משעה אחת.

מטרי מטאורים כאלו הם נדירים ומהווים כמן השמינית ממטרי המטאורים ככלל. מטרות מרשימים אלו, נקראים לרוב על-פי הקבוצה ממנה יוצא הרדיאנט (ראה לעיל).

רשימת מטרי המטאורים האלו נמצאת בסוף המאמר.

מטאורים ושמי הלילה:

מטאורים ניתן לראות בכל לילה ממקום חשוך ללא ירח בהיר.

באם אין מטר מטאורים באותו הלילה, כיוון המטאורים יהיה רנדומאלי ולכן יהיה נטול כל רדיאנט.

מטאורים אלה נקראים מטאורים אקראיים פזורים (Sporadic) וקצבם נע בסביבות השבעה מטאורים בשעה.

רב כדורי האש (ראה ערך-בולידים) המרהיבים הם מטאורים פזורים.

החומר במטאורים אלו דומה מאוד לחומר ממנו עשויים האסטרואידים.

אסטרואידים הם גושי חומר סלעיים גדולים וככל הנראה, המטאורים הללו הם בעצם שבריהם של חלקיקי אסטרואידים.

האסטרואידים נקראים בשם לוויינים ולעיתים ניתן לראותם בתור ירח של כוכב לכת- כדוגמת פובוס ודימוס, ירחיו של מאדים.

רוב האסטרואידים שבמערכת השמש שוכנים בחגורה בין מאדים וצדק.

גודלו של האסטרואיד הגדול ביותר שנתגלה עד כה עומד על 800 קילומטרים.

מטאורים העשויים מחומרים אקזוטיים נדירים יותר עשויים להיות אף חלקיקים מן הירח או מאדים. כנראה מתוצאה של העפת חומר לחלל לאחר פגיעה של מטאוריט גדול.

מועדי מטרי המטאורים הגדולים:

שם המטר	תאריך השיא	מטאורים בשעה	שביט האב
אטא אקוו'ארידים	מאי 4	20	Halley
אוריונידים	אוקטובר 21	50	Halley
ג'מינידים	דצמבר 14	120	Phaethon
ליאונידים	נובמבר 16	150	Tempel-Tuttle
לירידים	אפריל 22	50	Thatcher
פרסאידים	אוגוסט 12	100	Swift-Tuttle

להלן סרט של מטאור שצולם בנוי-יורק בעת משחק פוטבול. המטאור כה בהיר עד כי ניתן היה לצלמו במצלמת ווידאו רגילה, הוא התפרק לחלקים תוך כדי נפילתו. חלקם אף נחתו על פני הקרקע וגרמו לנזק ברכוש.

מטרי מטאורים הנם מראה מדהים, ללא ספק. בכדי להעצים ולהנציח את התחושה של מטר מטאורים, ניתן לצלם את המאורע.

הצילום בסרט צילום מתאים (ראה מאמר "צילום אסטרונומי" שבאתר) וכן עדשה טובה, מדגישים את שובל המטאור על סרט הצילום, והתוצאות מרהיבות.

חשוב להדגיש שגם לגורם המזל משקל חשוב לא פחות בתפיסת הצילום המנצח.

אם ברצונכם לצלם את מטר המטאורים, אנו ממליצים לקרוא את המאמר עלי צילום אסטרונומי שבאתרנו.

בתמונה: המטאוריט מהסרט פגע במכונית שניזוקה מן עוצמת הפגיעה.

ככל, על התצפית המתגמלת והפשוטה ביותר לעמוד בקריטריונים הבאים:

ü מקום חשוך ולילה ללא ירח.

ü לחות נמוכה/ללא עננות.

ü שק שינה / כיסא עם משענת מתקפלת, המאפשר כיוון צפייה לשמיים בנוחות.

ü שתייה חמה בתרמוס (גזיה תסנוור את הצופים).

ü ביגוד מתאים.

ü מפות שמיים- כך נוכל ללמוד את השמיים בעת הצפייה.

ü חברה טובה לזמן הצפייה.

בסרטון: כניסתו של מטאור לאטמוספרה.

יש לשכב עם הפנים לכיוון הרדיאנט ופשוט לצפות בהנאה. ככל- המקום הטוב ביותר לצפייה במטר מטאורים הוא מעל הראש (זנית) החל מהשעה 11:00 בלילה.

בברכת הנאה צרופה,

צוות מצפה הכוכבים ברקת במכבים.