הייתכנו חיים על פני המאדים?

הדפסה דוא

במשך שנים רבות היה כוכב הלכת מאדים מטרה להשערות רבות בדבר לקיום חיים על פניו. המעשה החל כאשר האסטרונום האיטלקי סקיפראלי צפה במאדים בשלהי המאה ה-19 וגילה בתצפיות דרך טלסקופ מבנים ארוכים, אותם כינה תעלות. הללו רמזו לדעתו על הימצאותם של חיים תבונתיים על פני המאדים.

הפרסום הרב בנוגע לאותן "התעלות המאדימיות" זכה לתהודה עצומה בקרב הציבור שכן הלהיב וגירה את הדמיון האנושי במשך זמן רב, עד ימינו אנו.

שיאה של התופעה התרחש בשנות ה-30 של המאה העשרים עם שידור התסכית על-פי ספרו של ה.ג וולס ברדיו. הספר דן בפלישתם כביכול של יצורי המאדים לעבר כדור הארץ. התסכית, שפורש על-ידי מאזינים רבים כמהדורת חדשות מן המניין, יצר בהלה גורפת בקרב תושבי ארצות הברית.

כיום, המדענים נוטים להאמין כי אין חיים תבונתיים על פני המאדים.

זאת בהתבססם על עדויות שנשלחו מן רכבי המחקר שחוקרים את פני המאדים. ויתרה מכן, מסתבר כי התעלות המסתוריות שראה סקיפראלי היו תעתועים אופטיים ותו לא. כך שניתן לומר כי מבחינה זו - מאדים נראה כתמונתו של כדור הארץ בעברו הרחוק.

עם זאת עדיין קיים הסיכוי להימצאותן של צורות חיים מיקרוסקופיות על פני 1 כוכב הלכת האדום. טרם נמצאו עדויות חד משמעיות לקיומם של אורגניזמים בכוכב הלכת מאדים. לשאלת החיים על פני מאדים חשיבות אדירה לתרבות האנושית ככלל.

האם אנו כבני אדם מהווים רק צירוף מקרים, מעין רצף הסתברויות בלבד שנקרו בדרכו של כדור הארץ?

או שמא תהליך יצירת החיים היא מעשה של שגרה המסוגל להתקיים בכל מקום ביקום המתאים לכך?

להרחבה:
http://www.bareket-astro.com/solar-system/mars-time-voyage.html 

 

מאמרים נוספים

כיצד ניתן למצוא את...

M13 הנו אחד מצבירי הכוכבים המרשימים ביותר בשמים הצפוניםלהרחבה: המסע ביקום m13 צפייה מהנה !מידע נוסף על טלסקופים ודרכי צפייה בכוכביםחנות הטלסקופים והציוד האסטרונומי  של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים. קרא עוד...
 

הוספת תגובה

קוד אבטחה
רענון הקוד

הידעת ?

יורי גאגארין, המירוץ לחלל והחינוך המדעי

יורי גאגארין (Uri Gagarin) או בשמו המלא, יורי אלכסייביץ' גגארין (וברוסית - Юрий Алексеевич Гагарин‏).שוגר מעל פני אדמת ברית המועצות לשעבר בחללית ווסטוק, וביצע הקפה שלמה מסביב לכדור הארץ. הוא חזר בשלום אל כדור הארץ ונחת בחזרה על פני אדמת ברית המועצות. שיגורו של גגארין היווה את אחד השיאים במירוץ לחלל שהתקיים בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים, מירוץ שנפתח בשיגורו של הלוויין ספוטניק 1, הלווין הראשון בעולם, ששוגר באוקטובר 1957, גם הוא על ידי ברית המועצות. ובנימה אישית - גגארין היה אחד מגיבורי הילדות שלי ואני זוכר עד היום את התרגשותי כילד, בישראל של שנות השישים של המאה הקודמת, כאשר שמו היה מוזכר באמצעי התקשורת (שהמשוכלל שבהם היה אז הרדיו).

המירוץ לחלל, שגגארין היה אחד מסמני הדרך שלו ואחד מגיבוריו, השפיע גם על החינוך בארצות הברית, שנתקפה בבהלה לנוכח העובדה שברית המועצות, אויבתה אז, הקדימה אותה בכניסה לעידן החלל, הן הבלתי מאויש והן המאוייש. הדחף של האמריקנים לניצחון במירוץ לחלל, הניע אנשי חינוך ומחוקקים להחלטה על שינוי דרכי הוראת המדעים והדגשת לימודי המתמטיקה והפיזיקה בבתי הספר בארצות הברית, ולהגדלת התקציב הלאומי לשם כך בכל רמות מערכת החינוך.

לעתים, למשבר או לצורך דחוף יש חלק חשוב ואף מכריע ביצירתם או בהנעתם של שינויים ושיפורים של תהליכים חינוכיים. בסוף שנות החמישים המשבר המניע (במערכת החינוך של ארצות הברית) היה פתיחתו של מירוץ החלל בין ארצות הברית לברית המועצות. כיום, מספר תהליכים מניעים שינויים ושיפורים כאלה. למשל, הצורך להתמודד כראוי עם "התפוצצות המידע" ועם הופעתם של כלי מדיה רבים ומגוונים, הם בין הדברים שהביאו לתחילתו של תהליך חינוכי להקניית מיומנויות המוכרות בשם מיומנויות העשרים ואחת. דוגמה נוספת היא משבר ניצול משאבי הסביבה (כדוגמת מים ומקורות אנרגיה), שיש לו תפקיד חשוב מאד בחינוך לקיימות המקודם כיום במערכת החינוך בישראל .


הערך נכתב על-ידי :
יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת, ומפתח תכניות לימודים במדעים. (מקור)

קרא עוד...