כיצד משגרים טיל: שיגור טיל סודה וחומץ, חומצה ובסיס

הדפסה דוא

כיצד ניתן לשגר טילים ?
במדריך זה נלמד כיצד לשגר את טיל החומצה-בסיס שבנינו בשיעור אסטרונומיה.
זהירות : השיגור יכול להיות מסוכן אם לא שומרים על כללי הבטיחות.

להורדת חוברת ההוראות לחץ כאן.
קובץ PDF

- השיגור / הפעלה הינם באחריות הבלעדית של המשתמש.


סרטון : שיגור טילי מים, אשר נבנו מבקבוקי קולה ומשקאות מוגזים

JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.

סרטון : שיגור טיל מים והנחתתו באמצעות מצנח מתוחכם. נבנה על-ידי תלמיד תיכון.


 

מאמרים נוספים

תגובות 

 
#2 Bareket_observatory 2011-01-10 05:53
תודה על תשומת הלב.
החוברת זמינה להורדה.
השימוש הינו בכפוף לתקנון ותנאי השימוש באתר.
התנסות מהנה.
צטט
 
 
#1 aviel 2011-01-05 17:14
שלום רב.
החוברת המצורפת להדרכת שיגור טילים לא ניתנת להורדה.
אשמח אם תתקנו את הקישור ותודיעו לי כשיתאפשר להוריד את החוברת.
בתודה רבה,
אביאל.
צטט
 

הוספת תגובה


קוד אבטחה
רענון הקוד

כיצד ניתן למצוא את...

M13 הנו אחד מצבירי הכוכבים המרשימים ביותר בשמים הצפוניםלהרחבה: המסע ביקום m13 צפייה מהנה !מידע נוסף על טלסקופים ודרכי צפייה בכוכביםחנות הטלסקופים והציוד האסטרונומי  של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים. קרא עוד...
 

הידעת ?

מהו הגובה בו נמצאים המטאורים כשהם מתחילים לזהור?

מהו 1 מטאור ?
האקט בו אנו חוזים בעת צפייה במטאור מתרחש כאשר חלקיקי אבק נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ. חלקיקי האבק מתכלים באטמוספרה בגובה של כ-100 קילומטרים.
לתופעה אותה אנו רואים (דהיינו שובל האור וההבזק) קוראים בשם מטאור.
החלקיקים נכנסים במהירות גבוהה מאוד לאטמוספרת כדור הארץ; בעת כניסתם לאטמוספרה של כדור הארץ - הטמפרטורה שלהם גדלה, וחלקיק האבק מתכלה (אלא אם כן הוא גדול דיו ואז גם יכול לפגוע בכדה"א). השובל המשתרך מאחור, היוצר את זנבו של המטאור הנה אטמוספרת כדור-הארץ, המתקררת בהדרגה.

גשם מטאורים נוצר כאשר כדור הארץ הנע במסלולו השנתי סביב השמש מגיע לאזור בחלל בו נמצאים שרידים מזנבו של שביט (Comet).


הגובה שבו חלקיק המטאור מתחיל 'לזהור', תלוי בעיקר במהירות ההגעה שלו ביחס לכדור הארץ.

חלקיק המטאור - מתחיל לזהור כמעט ברגע שהוא פוגע באטמוספרה של כדור הארץ. החלקיקים של מטאורים מסוימים כגון במטר המטאורים פרסאידים (Perseids) באוגוסט, מתכלים באטמוספרה בגובה של כ-100 ק"מ מעל פני השטח של כדור הארץ.

חלקיקי מטאורים אחרים כמו במטר הדרקונידים (Draconids) מגיעים עד לגובה של 70 ק"מ - לפני שהם מתחממים מספיק כדי לגרום לאוויר סביבם לזהור.
ההבדל נעוץ בכך שמהירות הכניסה הממוצעת של החלקיקים במטר הדרקונידים, קטנה הרבה יותר מאלו של מטר המטאורים פרסאידים.

meteor_perseids112012
תמונה: מטר מטאורים, כפי שצולם על-ידי מצלמת השמים בשידור ישיר
 

  להלן מהירות הכניסה הממוצעת של החלקיקים לאטמוספירה, במטרי המטאורים הגדולים

לאונידים: 71 ק"מ לשנייה

פרסאידים: 61 ק"מ לשנייה

אוריונידים: 67 ק"מ לשנייה

לירידים: 48 ק"מ לשנייה

ג'מנידים: 35 ק"מ לשנייה

דרקונידים: 23 ק"מ לשנייה




* להרחבה: מטרי מטאורים

קרא עוד...