M27 - ערפילית המשקולת

הדפסה דוא

מרחק  1 ערפילית המשקולת מאתנו הנו כ-1,360 שנות אור, ערך בהירותה הנראית 7.4+ 1 מגניטודה. 

השתמש בפלניספרה - מפת הכוכבים הסובבת
בכדי למצוא את קבוצת הכוכבים דולפין
(Delphinus) זוהי קבוצה האופיינית לשמי הקיץ, וממקום ללא זיהום אור
ניתן לראות את שביל החלב עובר ליד הקונסטלציה
m27_1
זהה את הכוכב רוטנב (Rotanev) המהווה את בטנו של הדולפין m27_2

זהה את הכוכב קבוצת הכוכבים ברבור
(Cygnus) ואת הכוכב אלביראו
(Albireo)
עין הברבור
m27_3

צייר קו דמיוני בין שני הכוכבים
m27_4
ערפילית המשקולת נמצאת כשני שליש בין רוטנב לאלביראו m27_5

Images stellarium

ערפילית פלנטרית  מקסימה
להרחבה: גדלים ומרחקים ביקום
m27
צפייה מהנה !
מידע נוסף על טלסקופים ודרכי צפייה בכוכביםחנות הטלסקופים והציוד האסטרונומי  של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים.
 

הוספת תגובה


קוד אבטחה
רענון הקוד

כיצד ניתן למצוא את...

הגלקסיה הבהירה נראית בשמיים (גודל זוויתי) גדולה כמעט פי 6 מהירח m31_core צפייה מהנה !מידע נוסף על טלסקופים ודרכי צפייה בכוכביםחנות הטלסקופים והציוד האסטרונומי  של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים. קרא עוד...
 

הידעת ?

סופרנובה - סופר נובה

מהי 1 סופרנובה?

 

משמעות השם - המקור הינו מלטינית, Nova פירושו חדש. לעיתים 1 כוכב מסיים את חייו בפיצוץ המכונה בשם סופרנובה.

ככלל סופרנובה מתרחשת כאשר כוכב ( 1 שמש) מאסיבי מתפוצץ מכיוון שהלחץ הפועל עליו כלפי חוץ כתוצאה מהיתוך גרעיני - קטן מכוח המשיכה האדיר שלו עצמו.

הכוכב קורס כלפי פנים אל עבר הליבה, בעוד הטמפרטורה והלחץ גדלים מאוד. לאחר מכן הכוכב מעיף את החומר בתהליך דרמטי מאוד לכל עבר, וגורם לו להתפשט אל עבר מרחבי החלל. בתהליך הסופרנובה 1 בהירות הכוכב גדלה עד מאוד, פי מיליון ויותר!

אם המסה של הכוכב גדולה דיה - בליבה יווצר כוכב נויטרונים ולעיתים אפילו 1 חור שחור.

יש שני סוגים עיקריים של סופרנובות -

1. סופרנובות בהן כוכב מסוג ננס לבן הגיע למסה קריטית (כ-1.44 מסות שמש), לאחר שספח חומר רב מכוכב שכן. או אז הננס הלבן 'מתפוצץ' לכל עבר

2. סופרנובות בהן ליבה של כוכב מאסיבי מאוד קורסת כלפי פנים, והמעטפת שלו מתפזרת לצדדים בפיצוץ אדיר

סופרנובה הינה שלב במחזור החיים של חלק מהכוכבים.

השמש שלנו ככל הנראה לא תהפוך לסופרנובה, אלא תשיל את מעטה החיצוני ותיהפך בסוף לערפילית פלנטארית. זאת מכיוון שהמסה של השמש שלנו (גבול צ'נדראסקאר) קטנה מכדי לגרום לתופעות הנ"ל.

קרא עוד...