הודו בחלל

הדפסה

 

בשנים האחרונות 3 מדינות נוספות הפנו את זרקוריהן הטכנולוגיים וההנדסיים לעבר הירח : יפן,סין והודו. בעוד שלארה"ב ולרוסיה ניסיון עשיר ביותר בחקר הירח,מדינות אלה הפגינו יכולת מרשימה בניסיון הירחי הראשוני שלהן. הטיסה הראשונה שלהן היתה הצלחה עם אפס תקלות והעידה על יכולת ראויה לציון בכניסתן לפרויקטים כה מורכבים. מדינות אלה אמנם שיגרו בעבר לוויינים משלהן למסלול סביב כדור הארץ תוך שימוש ברכבי שיגור פרי פיתוח עצמי,אבל הטיסה לירח יותר מאשר רומזת על תוכניות ארוכות טווח-יציאה למרחביה של מערכת השמש, בין שמדובר בחלליות בלתי מאוישות ובין שמדובר בטיסות מאוישות . מההודעות שנמסרו לעיתונות עולה כי אט אט נבנות תוכניות עבודה סדורות ושיטתיות איך לממש יעדים אלה.
בסקירה זו נתמקד בתוכניותיה של הודו.

מאת : מזר חיים

 

מתוך מטרה להיות עצמאית בשיגור לוויינים הודו פיתחה טילי שיגור משלה.שיגור לוויינים באמצעות צד אחר מחייב תשלום בעד שירותי שיגור שמטבעם הם יקרים והמתנה בתור.מועד שיגורם של לוויינים נקבע על ידי מי שברשותו יכולות שיגור. בנקטה בקו פעולה זה,הודו היתה עצמאית בכל תהליך קבלת ההחלטות באשר למועדי השיגור של לווייניה ובנוסף לכך היא מספקת שירותי שיגור למדינות אחרות.שיגור אדם לחלל או שיגור חלליות לירח מחייב פיתוח רכבי שיגור בעלי עוצמה רבה יותר.שיגור חללית מאוישת מחייב יכולת שיגור של מספר טונות ושיגור חללית לירח גם אם הוא בעלת משקל קטן יחסית למשל 500 ק"ג ,מחייב השתחררות מכוח המשיכה של כדור הארץ. רכב השיגור ההודי GSLV-MK1 יכול להכניס למסלול ארצי נמוך מטען של 5 טון ולמסלול נייח מטען של 2.5 טון. דגם שיהיה מסוגל לשאת מטענים כבדים יותר הוא ה-GSLV Mark III אשר יכנס לשירות ב-2011. יתרונו הכלכלי של רכב שיגור זה הוא בעלויות הנמוכות שלו. בנוסף לכך הודו שוקדת על תוכניות ארוכות טווח,10-15 שנים קדימה. במסגרתה יפותח רכב שיגור חד-שלבי היוצא לדרכו במתכונת שיגור רגילה וחוזר כמו מטוס והוא יכול לשאת בקרבו אנשים או מטען. הקונצפט הוא של מעבורת חלל,אך בעל תצורה שונה.

 

גולת הכותרת של חקר החלל היא שיגור אנשים ליעדים שונים במערכת השמש.היעד הקרוב ביותר הוא הירח וההודים החלו בהכנות מעשיות לקראת מימושה של מטרה זו. לשם כך ננקטות פעולות מחקריות בהקמת תשתיות לשם כך וזה כולל פיתוח חללית מאוישת,רכבי שיגור.בטיחות ואמינות,בחירת אסטרונאוטים ואימונם,מערכות תקשורת וכו'.טיסה מאוישת ראשונה לא תהיה לעבר הירח,אלא למסלול סביב כדור הארץ.כמו הסינים ,גם ההודים מבססים את החללית המאוישת שלהם על חללית הסויוז הרוסית תוך התאמתה לצרכיהם. הכוונה היא לשגר 2 אסטרונאוטים לשהייה של שבוע בחלל ב-2015.עם סיום הטיסה החללית תנחת באוקיינוס ההודי. נחיתה ימית דורשת הערכות מיוחדת. כל חלליות הסויוז נחתו ביבשה ועל מנת לרכך את הנחיתה הן צויידו בבולמי זעזועים .בנחיתה ימית אין צורך בכך. בגלל מבנה הפעמון של תא הפיקוד של חללית הסויוז(זה החלק של החללית החוזר ארצה), מרכז הכובד שלו הוא גבוה ,מה שיגרום לחללית לנטות על צידה עם הנגיעה במים ולהביא אפילו לידי שקיעתה.יש על כן לצייד את החללית במערכות ייצוב. הרוסים במסגרת ההכנות לקראת התחברות של חללית סויוז לחללית אפולו ב-1975 החלה לאמן אסטרונאוטים בים השחור ,לקראת אפשרות של נחיתה ימית.הגם שניסיון זה הוא מצומצם מאוד,סביר להניח שההודים ייעזרו בניסיון זה .

 

ב-23.10.2008 שיגרה הודו את החללית הראשונה שלה לירח-צ'אנדריאן 1(Chandrayan-1 ).משקל החללית 523 ק"ג והיא נשאה בקרבה 11 מכשירי מחקר 5 מכשירים פרי פיתוח עצמאי ו-6 אחרים סופקו על ידי ארגונים ומדינות אחרות והם סוכנות החלל האירופית- ESA , ארה"ב,גרמניה ובולגריה. מכשיר ייחודי שהוצב על החללית הוא חללית רסק קטנה- Impactor נועדה להינתק מחללית האם ולהתרסק בפני הירח. משקלה היה 30 ק"ג והיא צוידה במצלמת וידיאו ,מד גובה וספקטרומטר מסות. הצ'אנדריאן הגיעה לירח ב- 8.11 ונכנסה למסלול סביבו במרחק 7500 ק"מ מפני הקרקע.בסדרה של תמרונים מסלולה יוצב ב-15.11 בגובה 100 ק"מ מהקרקע.כאשר האמריקאים והרוסים שיגרו לירח חלליות מאוישות ולא מאוישות הטיסה נמשכה 65 שעות. ההודים לא יכלו לבצע זאת מכיון שנדרשים לכך רכבי שיגור רבי עוצמה שעדיין לא נמצאים ברשותם. מה שההודים עשו הוא שינויים הדרגתיים במסלול הטיסה של החללית.עם שיגורה החללית הוכנסה למסלול סביב כדור הארץ במרחק 37,240 ק"מ מהקרקע ובסדרה של תמרונים שינו את מסלול החללית .בכל תמרון הועלה גובה הטיסה ובתמרון האחרון הגיעו לירח. ב-14.11 שוחררה חללית הרסק ולאחר מסע של 25 דקות פגעה בפני הירח סמוך למכתש שאקלטון בקוטב הדרומי .תוחלת החיים המתוכננת של החללית היא שנתיים ולאור הצלחתה ,כבר לאחר שנת הפעילות הראשונה החלו לשקול את הארכת המשימה מעבר למועד סיום עבודתה המתוכנן.

 

ביולי 2009 אחד מחישני הניווט של החללית הפסיק לעבוד ,מה שעלול היה להעיב על המשך פעילותה אך נמצא לכך פיתרון לא שגרתי.הוחלט להשתמש בשאר החישנים ביחד עם האנטנה ולכיילם על מקום מסוים בקרקע הירח. נקודת הייחוס הועברה לפני הירח.מאחר ושאר מערכות החללית מתפקדות ,נראה שהחללית תוכל להמשיך במשימתה כמתוכנן. עד ל- 22.7.2009 החללית שידרה 70.000 תצלומים מפני הירח.

 

בהסתמך על צילומיה של צ'אנדריאן 1 יבחר אתר מתאים לנחיתה של צ'אנדריאן 2 ב- 2012 .לצ'אנדריאן 2 שני חלקים ,מקפת ונחתת. לאחר כניסתה של החללית למסלול סביב הירח,תינתק ממנה הנחתת והיא תרד לפני השטח.עדיין לא הוחלט לגבי משקלה. בכל מקרה משקלה יהיה בין 30-100 ק"ג,תלוי במתכונת הנחיתה , נחיתה רכה או נחיתה קשה למחצה. מדובר ברכב שטח. לאחר הנחיתה הרכב ישתחרר מהפלטפורמה אליה הוא צמוד במהלך הטיסה ויחל בעבודתו. לרכב 6 גלגלים והוא מצויד בזרוע רובוטית אשר תאסוף מדגמי קרקע ,תכניס אותם לרכב לבדיקות שונות. הממצאים ישודרו למקפת ומשם ישודרו לכדור הארץ. תוחלת החיים המתוכננת של הרכב 2-3 חודשים. מקור הכוח יהיה סולרי.ברכב תהיה גם סוללת אנרגיה לגיבוי שתעביר אותו ל- mode     אנרגטי נמוך לכל אורך הלילה הירחי. עם הזריחה קולטי השמש מוטענים והמערכות השונות של הרכב מופעלות זו אחר זו. הסוללה מוטענת מחדש כל שבועיים.אחת הבדיקות שתעשינה היא לחפש בקרקע הירח הליום 3.החוקרים מאמינים שיש בו כדי לתת מענה למקרים של מחסור באנרגיה.

 

לטווח הארוך ההודים מתכננים טיסה מאוישת לירח ב-2020 וטיסה מאוישת למאדים ב-2030. התוכניות הלא מאושיות כוללות שיגור חלליות לעבר נוגה,מאדים,נחיתה על אסטרואיד וטיסת מעבר ליד שביט.