מערפילית - לגלקסיה

הדפסה דוא

כשאסטרונומיה וצילום שולבו, עולם חדש נפתח בפני האסטרונומים.

עיצוב הטלסקופים השתנה בצורה דרמטית. העדשות, המראות, ועד אופטיקה של המכשירים הפכו למדע בפני עצמו , ונוצרו סרטי צילום המתאימים במיוחד לעבודה אסטרונומית.

כעת, רבים מהאובייקטים שכאשר נצפו דרך הטלסקופ ע"י העין האנושית נראו 'ערפיליים', הפכו באורח פלא לאובייקטים שמימיים ברורים ומופרדים, ולא רק הופיעו כענן, או ערפל, או אדים.

הייתה להם צורה, מבנה, ואופי. אלו עזרו לסיווגם כסוג חדש של אובייקט שכונה בשם 1 גלקסיה.




התבוננות אל תוך האזורים העמוקים יותר של היקום הנראה הפכה אפשרית, ואיתה הגיעו תגליות מדהימות.

עד מהרה, עצמים שתוארו כערפיליות במשך מאות שנים התגלו כסוג מסוים של אובייקטים שמימיים, מלבד ערפיליות, והייתה יכולת לסווג אותם באופן מדויק יותר.

לדוגמא, צביר הכוכבים הכדורי המרשים אומגה קנטאורי, בקונסטלציה קנטאורוס הנראה אפילו בעין בלתי מצוידת, התגלה יחד עם למעלה ממאה אובייקטים דומים (רובם בהחלט לא נראים בעין), כבלתי ערפילי בעליל.
 האובייקטים אשר חלקו את המאפיינים של צבירים אלו ( 1 התקבצות כדורית של עשרות אלפי כוכבים), סווגו כעת כצבירים כדוריים, במקום המונח הכללי של 'ערפיליות'.

rsz_m13

בתמונה: צביר הכוכבים הכדורי M3 כפי שצולם במצפה הכוכבים ברקת במכבים.CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain

  

עצם אחר עצם, תהליך הסיווג התפתח, תוך כדי הסרה או שמירה של המושג 1 ערפילית לכל אובייקט בהתאמה. 

מספר מצוצמם מאוד מהעצמים שניתן לראות בעיין בלתי מצויידת, תחת שמיים חשוכים מכונים כיום בשם גלקסיות.

כך ניתן להבחין לדוגמה בגלקסיית אנדרומדה, בקבוצת הכוכבים אנדרומדה, ובגלקסיית השבשבת (Pinwheel) בקונסטלצית המשולש (Triangulum).

 גלקסיות אלו, אשר נצפו דרך הטלסקופים, עדיין כונו בשם ערפיליות עד לאמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת (1920), ולעיתים גם לאחר מכן. אפילו לאחר שהחל להיעשות שימוש בצילום.

הן נקראו ערפיליות, וערפיליות ספיראליות, משום במשך זמן רב לא היו כל שיטות 'להפריד' את העצמים האלו למה שהם מייצגים בפועל – מעין 'איים של שמשות' ביקום, בדומה לגלקסיית שביל החלב שלנו.

 

rsz_m87

בתמונה: הגלקסיה M87 בקבוצת הכוכבים בתולה, מוקפת בגלקסיות קטנות וחיוורות יותר. צילום מצפה הכוכבים ברקת במכבים

 

  עבר זמן רב עד שהאסטרונום אדווין האבל, על ידי תצפית בטלסקופ בקוטר "100 על הר ווילסון (קליפורניה), סיפק לבסוף נתונים ותצפיות בנושא, ושכנע את עולם האסטרונומיה כי עצמים אלו הן למעשה גלקסיות החיצוניות לגלקסיה שלנו. ועל כן, כל גלקסיה שהייתה ידועה קודם כ'ערפילית' , סווגה כעת כגלקסיה.
 

מומלץ: חקרו עוד את הנושא בסרט ה V.O.D "שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים" שערך 1 טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו 1 אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.

- מידע נוסף על גלקסיות באסטרונט (אסטרונומיה נט) 




הרחבה :

- נרות סטנדרטיים, נרות תקניים
- מדידת המרחק לכוכבים
- המסע בחלל, גדלים ומרחקים ביקום 
- מהי שנת אור?
- עקומות אור של כוכבים
- כוכבים פועמים ומשתנים
 

 

הוספת תגובה


קוד אבטחה
רענון הקוד

כיצד ניתן למצוא את...

 

הוספת תגובה


קוד אבטחה
רענון הקוד

הידעת ?

הקבוע הקוסמולוגי וחוק האבל
קבוע האבל נקרא על שמו של האסטרונום אדווין פ.האבל, שהדהים את העולם בשנת 1920 לאחר שהסיק כי היקום שלנו ממשיך להתרחב מאז 'נולד' לפני 13.7 מיליארד שנה. בסוף 1990, גילו אסטרונומים כי התרחבות זו הנה מואצת. קביעת שיעור ההתרחבות היא קריטית להבנה של הגיל וגודלו של היקום.

באמצעות צפייה בתת אדום, ניתן לראות מבעד לשכבות אבק בחלל, ולספק מדידות טובות יותר של כוכבים משתנים המכונים בשם קפאידים. כך אפשר טלסקופ החלל שפיצר לשפר את המדידות האחרונות של קבוע אבל.

שפיצר צפה ב-10 קפאידים בגלקסיה שלנו וב-80 בגלקסיה שכנה סמוכה הנקראת הענן המגלני הגדול. ללא אבק קוסמי החוסם את שדה הראייה שלהם, צוות המחקר של שפיצר הצליח להשיג מדידות מדויקות יותר של הבהירות הנראית של הכוכבים, ולכן של המרחקים שלהם. נתונים אלה פתחו את הדרך להערכה חדשה ומשופרת של קצב ההתפשטות של היקום שלנו.

קישור למאמר המקורי (אנגלית)
http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?release=2012-309&cid=release_2012-309
קרא עוד...