גלקסיות וערפיליות - http://www.bareket-astro.com/galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space 2017-11-22T21:05:48+02:00 Bareket website Joomla! - Open Source Content Management NGC 6905 ערפילית פלנטרית קטנטונת 2014-12-18T22:05:49+02:00 2014-12-18T22:05:49+02:00 http://www.bareket-astro.com/component/advportfoliopro/project%3Fid%3D4%3Angc-6905-%D7%A2%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%AA%26amp%3Blang%3Dhe Bareket <p style="font-size: 12.7272720336914px;" dir="rtl">בעוד הגודל הזוויתי של הערפילית עומד על 1.2 דקות קשת בלבד, ניתן לצפות בה גם באמצעות טלסקופ בינוני ולהבחין בנקל בצורתה.<br />הערפילית ממוקמת ליד קבוצת הכוכבים דולפין, ליד ערפילית המשקולת M27</p> <p style="font-size: 12.7272720336914px;">מאפיינים טכניים:<br />Celestron C14 HD<br />ST10MXE<br />רזולוציית צילום 0.48 שניית קשת לפיקסל</p> <p style="font-size: 12.7272720336914px;"> </p> <p>מפה למציאת הערפילית בשמי הלילה:</p> <p><img src="http://www.nightskyinfo.com/archive/ngc6891_6905/ngc6891_6905_map.gif" alt="" width="595" height="400" /><br /><a href="http://www.nightskyinfo.com/archive/ngc6891_6905/ngc6891_6905_map.gif">http://www.nightskyinfo.com/archive/ngc6891_6905/ngc6891_6905_map.gif</a></p> <p style="font-size: 12.7272720336914px;" dir="rtl">בעוד הגודל הזוויתי של הערפילית עומד על 1.2 דקות קשת בלבד, ניתן לצפות בה גם באמצעות טלסקופ בינוני ולהבחין בנקל בצורתה.<br />הערפילית ממוקמת ליד קבוצת הכוכבים דולפין, ליד ערפילית המשקולת M27</p> <p style="font-size: 12.7272720336914px;">מאפיינים טכניים:<br />Celestron C14 HD<br />ST10MXE<br />רזולוציית צילום 0.48 שניית קשת לפיקסל</p> <p style="font-size: 12.7272720336914px;"> </p> <p>מפה למציאת הערפילית בשמי הלילה:</p> <p><img src="http://www.nightskyinfo.com/archive/ngc6891_6905/ngc6891_6905_map.gif" alt="" width="595" height="400" /><br /><a href="http://www.nightskyinfo.com/archive/ngc6891_6905/ngc6891_6905_map.gif">http://www.nightskyinfo.com/archive/ngc6891_6905/ngc6891_6905_map.gif</a></p> בנייה ושיגור טילים ורקטות בבית הספר 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/missiles-and-rockets-schools-science-fairs/water-rocket.html <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>טיל המים</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">בפרויקט טילי המים התלמידים בונים ומשגרים טילי מים, אותם הכינו מבקבוקי שתיה ריקים.</p> <p dir="rtl">באמצעות הטילים הם למדו וישמו עקרונות פיסיקאליים, כגון : חוקי התנועה של ניוטון, קינמאטיקה, לחץ ועוד.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">נקבעו שיטות ואמצעי מדידה, מאפיינים ויחידות מידה.</p> <p dir="rtl"><br />התלמידים מודדים את המשתנים והכוחות הפועלים על הטיל בעת מנוחה ושיגור, וכן את גובה השיא אליו מגיע לאחר השיגור.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>עקרון הפעולה</strong></span></p> <p>ממלאים את הטילים במים עד למחצית מנפחם ובעזרת משאבה דוחסים את האוויר שנותר בבקבוק.</p> <p>ככל שדוחסים את האוויר גדל ערך הלחץ שלו בתוך הבקבוק.</p> <p>בעת שחרור הנצרה &ndash; עולה הטיל כלפי מעלה ואחריו משתרך סילון של מים: האוויר המתפשט גורם למים לנוע כלפי מטה ולבקבוק לנוע כלפי מעלה לפי החוק השלישי של ניוטון.</p> <p dir="rtl">* <span style="text-decoration: underline;">אזהרה : זהו ניסוי מסוכן ואין לבצעו ללא ציוד מיוחד וציוד מגן ושיגור&nbsp;יעודי.&nbsp;לא לנסות בבית</span>.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/physics-light/missile1.jpg" alt="missile1" width="600" height="380" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">תמונה : לימוד הרקע התיאורטי לשיגור טיל המים. הלחץ הרב מאפשר לטיל להגיע לגבהים מרשימים.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">* <a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=52:water-missile&amp;catid=24" target="_blank">צפה בסרט של שיגור הטיל</a>&nbsp;!</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>תחרות שיגור רקטות מים</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </strong><strong>כללי התחרות :</strong></p> <ol> <li>גוף הטיל ומיכל הלחץ יהיו בנויים מבקבוק משקה קל מוגז 1.5 ליטר.</li> <li>הטיל ייוצר על ידי התלמידים באופן עצמאי.</li> <li>על הטיל לעמוד בלחץ חוזר ונשנה של 12 אטמוספרות או יותר.</li> <li>בתוך הטיל יהיו שני החומרים הבאים בלבד &ndash; מים, אוויר.</li> <li>הטיל הזוכה ייבחר בשקלול של שני קריטריונים: שיא גובה ועיצוב. כאשר מטרת העל הינה לגרום לטיל להגיע לגובה רם ככל האפשר בעת השיגור.</li> <li>על הצופים לשמור על מרחק הבטיחות שהוגדר מראש.</li> <li>אין להתקרב ו/או ליצור מגע כלשהו עם הציוד טרם השיגור.</li> <li>יש לשמור על התנהגות נאותה במהלך הפעילות.</li> <li><strong>אי ציות לנ"ל &ndash; יגרום לפסילת הקבוצה והרחקתה ממקום השיגור באופן מיידי</strong><strong>.</strong></li> </ol> <p><strong>&nbsp;</strong></p> <p><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl"><strong>-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </strong><strong>שיגור :</strong></p> <p dir="rtl">השיגור יבוצע באמצעות מתקן שיגור יעודי, שהוכן במיוחד למטרה זו, בכדי לאפשר שיגור בטוח ומדויק ככל האפשר.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </strong><strong>הערכת גובה מקסימאלי תתבצע באמצעות השיטות הבאות :</strong><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"></span></p> <p dir="rtl">א.&nbsp;&nbsp;&nbsp; מדידת זמן המעוף, מרגע שחרור הנצרה ועד לנחיתה. במידה ותנועת הטיל הייתה אנכית בקירוב, ותנועתו מטה הייתה ללא הפרעה, יהיה זמן מעוף ארוך יותר לטיל שהגיע לגובה רם יותר.</p> <p dir="rtl">ב.&nbsp;&nbsp;&nbsp; צילום השיגור בוידיאו.</p> <p dir="rtl">ג.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; טריגונומטריה (אופציונאלי).</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>דוגמא לשימוש בביטוי האנרגיה הקינטית </strong>:</p> <p dir="rtl">&nbsp;Ek = 1/2mv^2</p> <p dir="rtl">&nbsp;ניתן לחשב את האנרגיה הקינטית של הטיל 0.2 שנייה לאחר השיגור, כאשר ידוע</p> <p dir="rtl">M=0.168Kg&nbsp;&nbsp; V=71.48m/s</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>שאלות סיכום</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>1. מה הם חלקיו של טיל המים, כיצד משגרים אותו, ומה נפלט ממנו בזמן המראתו? </strong></p> <p dir="rtl">תשובה: חלקיו העיקריים של טיל המים הם בקבוק, אויר דחוס ומים. את האוויר בתוך הבקבוק דוחסים בעזרת משאבה. האוויר הדחוס מפעיל כוח על המים ועל דפנות הבקבוק, וגורמים למים לצאת בלחץ גדול מפיית הבקבוק. הביטוי ללחץ :</p> <p dir="ltr" align="center">p=F/S &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;לחץ = שטח/כוח</p> <p dir="rtl"><strong>2. כיצד ניתן להסביר בעזרת עקרונות פיסיקליים את המראת הטיל?</strong></p> <p dir="rtl">תשובה: - הבקבוק מפעיל כוח על המים כלפי מטה, והמים מפעילים כוח על הבקבוק כלפי מעלה, בהתאם לחוק השלישי של ניוטון.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>3. בנו תרשים כוחות לבקבוק בזמן המראתו.</strong></p> <p dir="rtl"><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl"><strong>4. מה יתרחש אם נמלא לגמרי את הבקבוק במים? הסבירו את תשובתכם.</strong>.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>5. מה יתרחש אם נשתמש בטיל ללא מים? הסבירו את תשובתכם.</strong></p> <p dir="rtl"><strong>&nbsp;</strong>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>6. האם לשיפוע הטיל בעת השיגור יש השפעה על מסלולו ?</strong></p> <table style="width: 100%;" cellspacing="0" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <div> <p dir="rtl" align="center"><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl" align="center"><strong>שיגור&nbsp;מהנה.&nbsp;</strong></p> </div> </td> </tr> </tbody> </table> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">&nbsp;<img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/physics-light/missile2.jpg" alt="missile2" width="460" height="614" />&nbsp;<strong>&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><strong>תמונה : דוגמא לטיל מים ומנגנון צניחה.&nbsp; נבנה על-ידי תלמיד תיכון</strong></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">*הערה חשובה : &nbsp;השיגור / הפעלה הינם באחריות הבלעדית של המשתמש. אין האמור מהווה המלצה לשיגור טיל.</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>טיל המים</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">בפרויקט טילי המים התלמידים בונים ומשגרים טילי מים, אותם הכינו מבקבוקי שתיה ריקים.</p> <p dir="rtl">באמצעות הטילים הם למדו וישמו עקרונות פיסיקאליים, כגון : חוקי התנועה של ניוטון, קינמאטיקה, לחץ ועוד.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">נקבעו שיטות ואמצעי מדידה, מאפיינים ויחידות מידה.</p> <p dir="rtl"><br />התלמידים מודדים את המשתנים והכוחות הפועלים על הטיל בעת מנוחה ושיגור, וכן את גובה השיא אליו מגיע לאחר השיגור.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>עקרון הפעולה</strong></span></p> <p>ממלאים את הטילים במים עד למחצית מנפחם ובעזרת משאבה דוחסים את האוויר שנותר בבקבוק.</p> <p>ככל שדוחסים את האוויר גדל ערך הלחץ שלו בתוך הבקבוק.</p> <p>בעת שחרור הנצרה &ndash; עולה הטיל כלפי מעלה ואחריו משתרך סילון של מים: האוויר המתפשט גורם למים לנוע כלפי מטה ולבקבוק לנוע כלפי מעלה לפי החוק השלישי של ניוטון.</p> <p dir="rtl">* <span style="text-decoration: underline;">אזהרה : זהו ניסוי מסוכן ואין לבצעו ללא ציוד מיוחד וציוד מגן ושיגור&nbsp;יעודי.&nbsp;לא לנסות בבית</span>.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><img src="images/stories/physics-light/missile1.jpg" alt="missile1" width="600" height="380" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">תמונה : לימוד הרקע התיאורטי לשיגור טיל המים. הלחץ הרב מאפשר לטיל להגיע לגבהים מרשימים.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">* <a href="index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=52:water-missile&amp;catid=24" target="_blank">צפה בסרט של שיגור הטיל</a>&nbsp;!</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>תחרות שיגור רקטות מים</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </strong><strong>כללי התחרות :</strong></p> <ol> <li>גוף הטיל ומיכל הלחץ יהיו בנויים מבקבוק משקה קל מוגז 1.5 ליטר.</li> <li>הטיל ייוצר על ידי התלמידים באופן עצמאי.</li> <li>על הטיל לעמוד בלחץ חוזר ונשנה של 12 אטמוספרות או יותר.</li> <li>בתוך הטיל יהיו שני החומרים הבאים בלבד &ndash; מים, אוויר.</li> <li>הטיל הזוכה ייבחר בשקלול של שני קריטריונים: שיא גובה ועיצוב. כאשר מטרת העל הינה לגרום לטיל להגיע לגובה רם ככל האפשר בעת השיגור.</li> <li>על הצופים לשמור על מרחק הבטיחות שהוגדר מראש.</li> <li>אין להתקרב ו/או ליצור מגע כלשהו עם הציוד טרם השיגור.</li> <li>יש לשמור על התנהגות נאותה במהלך הפעילות.</li> <li><strong>אי ציות לנ"ל &ndash; יגרום לפסילת הקבוצה והרחקתה ממקום השיגור באופן מיידי</strong><strong>.</strong></li> </ol> <p><strong>&nbsp;</strong></p> <p><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl"><strong>-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </strong><strong>שיגור :</strong></p> <p dir="rtl">השיגור יבוצע באמצעות מתקן שיגור יעודי, שהוכן במיוחד למטרה זו, בכדי לאפשר שיגור בטוח ומדויק ככל האפשר.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>-&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; </strong><strong>הערכת גובה מקסימאלי תתבצע באמצעות השיטות הבאות :</strong><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl"><span style="text-decoration: underline;"></span></p> <p dir="rtl">א.&nbsp;&nbsp;&nbsp; מדידת זמן המעוף, מרגע שחרור הנצרה ועד לנחיתה. במידה ותנועת הטיל הייתה אנכית בקירוב, ותנועתו מטה הייתה ללא הפרעה, יהיה זמן מעוף ארוך יותר לטיל שהגיע לגובה רם יותר.</p> <p dir="rtl">ב.&nbsp;&nbsp;&nbsp; צילום השיגור בוידיאו.</p> <p dir="rtl">ג.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; טריגונומטריה (אופציונאלי).</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>דוגמא לשימוש בביטוי האנרגיה הקינטית </strong>:</p> <p dir="rtl">&nbsp;Ek = 1/2mv^2</p> <p dir="rtl">&nbsp;ניתן לחשב את האנרגיה הקינטית של הטיל 0.2 שנייה לאחר השיגור, כאשר ידוע</p> <p dir="rtl">M=0.168Kg&nbsp;&nbsp; V=71.48m/s</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><span style="color: #808080; font-size: 18pt;"><strong>שאלות סיכום</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>1. מה הם חלקיו של טיל המים, כיצד משגרים אותו, ומה נפלט ממנו בזמן המראתו? </strong></p> <p dir="rtl">תשובה: חלקיו העיקריים של טיל המים הם בקבוק, אויר דחוס ומים. את האוויר בתוך הבקבוק דוחסים בעזרת משאבה. האוויר הדחוס מפעיל כוח על המים ועל דפנות הבקבוק, וגורמים למים לצאת בלחץ גדול מפיית הבקבוק. הביטוי ללחץ :</p> <p dir="ltr" align="center">p=F/S &nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;לחץ = שטח/כוח</p> <p dir="rtl"><strong>2. כיצד ניתן להסביר בעזרת עקרונות פיסיקליים את המראת הטיל?</strong></p> <p dir="rtl">תשובה: - הבקבוק מפעיל כוח על המים כלפי מטה, והמים מפעילים כוח על הבקבוק כלפי מעלה, בהתאם לחוק השלישי של ניוטון.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>3. בנו תרשים כוחות לבקבוק בזמן המראתו.</strong></p> <p dir="rtl"><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl"><strong>4. מה יתרחש אם נמלא לגמרי את הבקבוק במים? הסבירו את תשובתכם.</strong>.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>5. מה יתרחש אם נשתמש בטיל ללא מים? הסבירו את תשובתכם.</strong></p> <p dir="rtl"><strong>&nbsp;</strong>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><strong>6. האם לשיפוע הטיל בעת השיגור יש השפעה על מסלולו ?</strong></p> <table style="width: 100%;" cellspacing="0" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <div> <p dir="rtl" align="center"><strong>&nbsp;</strong></p> <p dir="rtl" align="center"><strong>שיגור&nbsp;מהנה.&nbsp;</strong></p> </div> </td> </tr> </tbody> </table> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">&nbsp;<img src="images/stories/physics-light/missile2.jpg" alt="missile2" width="460" height="614" />&nbsp;<strong>&nbsp;</strong></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><strong>תמונה : דוגמא לטיל מים ומנגנון צניחה.&nbsp; נבנה על-ידי תלמיד תיכון</strong></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">*הערה חשובה : &nbsp;השיגור / הפעלה הינם באחריות הבלעדית של המשתמש. אין האמור מהווה המלצה לשיגור טיל.</p> בניית שעון שמש - כלי למדידת הזמן 2011-09-21T00:00:00+03:00 2011-09-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/build-a-cardboard-sun-dial.html <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">במאמר זה נלמד כיצד ניתן למדוד את השעה המקומית. <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-classroom-activities-posters-download/how-to-use-earth-dial-sundial.html" target="_self">נבנה שעון שמש מקרטון או נייר</a> - ונמדוד את הזמן באמצעות מיקומה היחסי של השמש בשמיים.</p> <p dir="rtl">בנוסף נעמוד על הקשר המעניין בין שעון השמש ל<a href="http://www.bareket-astro.com/solar-system/planet-mars.html" target="_self">כוכב הלכת מאדים</a>.</p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">במאמר זה נלמד כיצד ניתן למדוד את השעה המקומית. <a href="astronomy-classroom-activities-posters-download/how-to-use-earth-dial-sundial.html" target="_self">נבנה שעון שמש מקרטון או נייר</a> - ונמדוד את הזמן באמצעות מיקומה היחסי של השמש בשמיים.</p> <p dir="rtl">בנוסף נעמוד על הקשר המעניין בין שעון השמש ל<a href="solar-system/planet-mars.html" target="_self">כוכב הלכת מאדים</a>.</p> גילוי כוכב לכת חיצוני :עקומת האור של הפלנטה GJ 436 2010-08-22T00:00:00+03:00 2010-08-22T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/xo-3b-transit-extra-solar-gj-436-ccd-photometry.html <h3>מערכות שמש חיצוניות -&nbsp;אקסטרה סולאריות</h3> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">בתאריך ה-13 בפברואר 2010, ערך מצפה הכוכבים ברקת&nbsp;שידור ישיר מיוחד של מעבר כוכב הלכת XO-3b, ולאחר מכן גם את המערכת &nbsp;GJ-436 הנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו.</p> <p dir="rtl">האירוע תועד באמצעות טלסקופ האינטרנט הישראלי, המצויד בחצובה רובוטית מדויקת ומצלמת CCD מקוררת.</p> <p dir="rtl">מעבר כוכב הלכת ('טרנזיט') ישודר באמצעות רשת האינטרנט על ידי מצפה הכוכבים ברקת במכבים, במטרה לקדם את אהבת המדע והאסטרונומיה בישראל <a href="http://www.bareket-astro.com/about-the-bareket-observatory/outreach-activities-middle-east-astronomical.html">Live-@stro outreach programs</a>.</p> <p dir="rtl"><strong>במאמר זה נראה כיצד ניתן להשתמש בתמונות מהטרנזיט בכדי "למצוא" כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו.</strong></p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><br /><br /><br />כחלק מהשידור העביר המצפה <strong>תמונות בשידור ישיר של הטרנזיט</strong>, שצולמו על ידי טלסקופ האינטרנט תוך כדי האירוע, וכן שידר את <strong>עקומת האור הנמדדת</strong> בעת מעבר <a href="http://www.bareket-astro.com/solar-system-planets" target="_self">כוכב הלכת</a> XO-3b לפני הכוכב שלו.</p> <p dir="rtl">קרא עוד על <a href="http://www.bareket-astro.com/telescopes-data-processing-ccd-imaging/photometry-lesson-plan-astronomy-measurments.html" target="_blank">פוטומטריה </a>- מדידת אור הכוכבים באמצעות מצלמת CCD</p> <p dir="rtl">תהליך מרתק ויחודי זה, איפשר הצצה נדירה אל תוך נבכי העבודה המדעית הנערכת במצפה, מבט <strong>המעניק לצופה את האפשרות לראות כיצד <a href="http://www.bareket-astro.com/science-research-astronomy-papers-for-students-school" target="_blank">מדע אסטרונומי</a> נעשה בזמן אמת.</strong></p> <p dir="rtl"><strong>&nbsp;</strong>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><span style="color: #993300;"><strong><span style="text-decoration: underline;">על אודות הפרויקט &ndash; פוטומטריה של טרנזיט </span></strong><strong><span style="text-decoration: underline;">כוכבי הלכת</span></strong></span></p> <p dir="rtl">חיפוש וגילוי כוכבי לכת מחוץ ל<a href="http://www.bareket-astro.com/solar-system-planets" target="_self">מערכת השמש שלנו</a>, באמצעות מדידת שטף האור הנפלט מהכוכב &ndash; הינו פרויקט בר השגה למצפי כוכבים בעלי יכולת צילום וניתוח מדויקים.</p> <p dir="rtl">טרנזיט הוא אירוע בו כוכב לכת יוצר מעין <a href="http://www.bareket-astro.com/planet-earth-moon-sun-star/solar-eclipse-observing-the-sun.html" target="_self">ליקוי חמה</a> בזעיר אנפין. בדומה לנוגה, במערכת השמש שלנו, כאשר עובר לפני השמש בקו גיאומטרי ביחס לכדור הארץ.</p> <p dir="rtl"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/Planets/venus_transit.jpg" alt="venus_transit" width="419" height="269" /></p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">השידור איפשר לצופים מרחבי העולם לצפות בהתהוות עקומת האור של הכוכב בעוד מוסתר על ידי כוכב הלכת המקיף אותו.</p> <p dir="rtl">במאמר זה ננתח תמונות של טרנזיט המערכת המכונה בשם GJ436 אשר תועדה על ידי <a href="http://www.bareket-astro.com/internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/control-remote-telescope-middle-east-israel-web.html" target="_self">טלסקופ האינטרנט</a>.</p> <p dir="rtl"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/GJ_436_RefCheck_stars.jpg" alt="GJ_436_RefCheck_stars" width="475" height="537" /></p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">בעוד וכוכב הלכת נוגה ניתן לצפייה באופן פשוט למדי כנגד דיסקת השמש, הכוכב הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו נראה כנקודת אור קלושה, ביחד עם כוכבי רקע נוספים.</p> <p dir="rtl">הבהירות הכללית שלו משתנה אך במעט, תוך כדי האירוע בו יחלוף לפנינו כוכב הלכת שלו לפרק זמן קצר.</p> <p dir="rtl">השינוי בבהירות פרופורציונאלית לפני השטח של כוכב הלכת.</p> <p dir="rtl">בדרך כלל בטווח ה 1% לענקי גזים כדוגמאת כוכב הלכת צדק, ועד לכדי 0.01% לכוכבי לכת בגודל כדה"א.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/GJ436_chart.jpg" alt="GJ436_chart" width="450" height="262" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><a href="http://www.bareket-astro.com/telescopes-data-processing-ccd-imaging/photometry-lesson-plan-astronomy-measurments.html" target="_self">בגרף הפוטומטרי</a> ניתן לראות את שינוי הבהירות כתלות בזמן. בחלק השמאלי של הגרף - הבהירות היחסית של האובייקט ירדה, מכאן ניתן להסיק שכוכב הלכת עבר בין הכוכב לבין כדור הארץ, ויצר מעין <a href="http://www.bareket-astro.com/planet-earth-moon-sun-star/solar-eclipse-observing-the-sun.html" target="_self">ליקוי חמה קטן</a>.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">והנה - <a href="http://www.bareket-astro.com/telescopes-data-processing-ccd-imaging/ccd-imaging-processing-techniques-photometry.html" target="_self">מעיבוד הנתונים של התמונות האסטרונומיות</a> מצאנו כוכב לכת הסובב סביב שמש רחוקה.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">צור קשר עם המצפה בכדי לקבל את הנתונים המקוריים, ונסה בעצמך למצוא כוכבי לכת חיצוניים.<br /><br /><br /><br /><br /><span style="color: #993300;"><strong><span style="text-decoration: underline;">להרחבה :</span></strong></span><br /><span style="font-size: 10pt;">- <a href="http://www.bareket-astro.com/planet-earth-moon-sun-star/solar-eclipse-observing-the-sun.html" target="_self">מדידות פוטומטריות של כוכבים משתנים ופועמים</a></span><br /><span style="font-size: 10pt;">-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/telescopes-data-processing-ccd-imaging/ccd-imaging-processing-techniques-photometry.html" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">פוטומטריה וקליברציה של תמונות CCD אסטרונומיות</a>&nbsp;</span><br /><span style="font-size: 10pt;">-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/astronomical-news/near-earth-objects-students-telescop-search-israel.html" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">"אסטרואיד לכל תלמיד" ניטור אסטרואידים על ידי תלמידי תיכון מחוננים<br /></a>-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/internet-telescope-remote-israel-q-and-a.html" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">טלסקופ האינטרנט - תשובות לשאלות נפוצות</a></span><br /><span style="font-size: 10pt;">-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/science-research-astronomy-papers-for-students-school" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">עבודות חקר באסטרונומיה ומדעי החלל</a></span><br />&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <h3>מערכות שמש חיצוניות -&nbsp;אקסטרה סולאריות</h3> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">בתאריך ה-13 בפברואר 2010, ערך מצפה הכוכבים ברקת&nbsp;שידור ישיר מיוחד של מעבר כוכב הלכת XO-3b, ולאחר מכן גם את המערכת &nbsp;GJ-436 הנמצאים מחוץ למערכת השמש שלנו.</p> <p dir="rtl">האירוע תועד באמצעות טלסקופ האינטרנט הישראלי, המצויד בחצובה רובוטית מדויקת ומצלמת CCD מקוררת.</p> <p dir="rtl">מעבר כוכב הלכת ('טרנזיט') ישודר באמצעות רשת האינטרנט על ידי מצפה הכוכבים ברקת במכבים, במטרה לקדם את אהבת המדע והאסטרונומיה בישראל <a href="about-the-bareket-observatory/outreach-activities-middle-east-astronomical.html">Live-@stro outreach programs</a>.</p> <p dir="rtl"><strong>במאמר זה נראה כיצד ניתן להשתמש בתמונות מהטרנזיט בכדי "למצוא" כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו.</strong></p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><br /><br /><br />כחלק מהשידור העביר המצפה <strong>תמונות בשידור ישיר של הטרנזיט</strong>, שצולמו על ידי טלסקופ האינטרנט תוך כדי האירוע, וכן שידר את <strong>עקומת האור הנמדדת</strong> בעת מעבר <a href="solar-system-planets" target="_self">כוכב הלכת</a> XO-3b לפני הכוכב שלו.</p> <p dir="rtl">קרא עוד על <a href="telescopes-data-processing-ccd-imaging/photometry-lesson-plan-astronomy-measurments.html" target="_blank">פוטומטריה </a>- מדידת אור הכוכבים באמצעות מצלמת CCD</p> <p dir="rtl">תהליך מרתק ויחודי זה, איפשר הצצה נדירה אל תוך נבכי העבודה המדעית הנערכת במצפה, מבט <strong>המעניק לצופה את האפשרות לראות כיצד <a href="science-research-astronomy-papers-for-students-school" target="_blank">מדע אסטרונומי</a> נעשה בזמן אמת.</strong></p> <p dir="rtl"><strong>&nbsp;</strong>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><span style="color: #993300;"><strong><span style="text-decoration: underline;">על אודות הפרויקט &ndash; פוטומטריה של טרנזיט </span></strong><strong><span style="text-decoration: underline;">כוכבי הלכת</span></strong></span></p> <p dir="rtl">חיפוש וגילוי כוכבי לכת מחוץ ל<a href="solar-system-planets" target="_self">מערכת השמש שלנו</a>, באמצעות מדידת שטף האור הנפלט מהכוכב &ndash; הינו פרויקט בר השגה למצפי כוכבים בעלי יכולת צילום וניתוח מדויקים.</p> <p dir="rtl">טרנזיט הוא אירוע בו כוכב לכת יוצר מעין <a href="planet-earth-moon-sun-star/solar-eclipse-observing-the-sun.html" target="_self">ליקוי חמה</a> בזעיר אנפין. בדומה לנוגה, במערכת השמש שלנו, כאשר עובר לפני השמש בקו גיאומטרי ביחס לכדור הארץ.</p> <p dir="rtl"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="images/stories/Planets/venus_transit.jpg" alt="venus_transit" width="419" height="269" /></p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">השידור איפשר לצופים מרחבי העולם לצפות בהתהוות עקומת האור של הכוכב בעוד מוסתר על ידי כוכב הלכת המקיף אותו.</p> <p dir="rtl">במאמר זה ננתח תמונות של טרנזיט המערכת המכונה בשם GJ436 אשר תועדה על ידי <a href="internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/control-remote-telescope-middle-east-israel-web.html" target="_self">טלסקופ האינטרנט</a>.</p> <p dir="rtl"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="images/stories/DSOs/GJ_436_RefCheck_stars.jpg" alt="GJ_436_RefCheck_stars" width="475" height="537" /></p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">בעוד וכוכב הלכת נוגה ניתן לצפייה באופן פשוט למדי כנגד דיסקת השמש, הכוכב הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו נראה כנקודת אור קלושה, ביחד עם כוכבי רקע נוספים.</p> <p dir="rtl">הבהירות הכללית שלו משתנה אך במעט, תוך כדי האירוע בו יחלוף לפנינו כוכב הלכת שלו לפרק זמן קצר.</p> <p dir="rtl">השינוי בבהירות פרופורציונאלית לפני השטח של כוכב הלכת.</p> <p dir="rtl">בדרך כלל בטווח ה 1% לענקי גזים כדוגמאת כוכב הלכת צדק, ועד לכדי 0.01% לכוכבי לכת בגודל כדה"א.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><img src="images/stories/DSOs/GJ436_chart.jpg" alt="GJ436_chart" width="450" height="262" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><a href="telescopes-data-processing-ccd-imaging/photometry-lesson-plan-astronomy-measurments.html" target="_self">בגרף הפוטומטרי</a> ניתן לראות את שינוי הבהירות כתלות בזמן. בחלק השמאלי של הגרף - הבהירות היחסית של האובייקט ירדה, מכאן ניתן להסיק שכוכב הלכת עבר בין הכוכב לבין כדור הארץ, ויצר מעין <a href="planet-earth-moon-sun-star/solar-eclipse-observing-the-sun.html" target="_self">ליקוי חמה קטן</a>.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">והנה - <a href="telescopes-data-processing-ccd-imaging/ccd-imaging-processing-techniques-photometry.html" target="_self">מעיבוד הנתונים של התמונות האסטרונומיות</a> מצאנו כוכב לכת הסובב סביב שמש רחוקה.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">צור קשר עם המצפה בכדי לקבל את הנתונים המקוריים, ונסה בעצמך למצוא כוכבי לכת חיצוניים.<br /><br /><br /><br /><br /><span style="color: #993300;"><strong><span style="text-decoration: underline;">להרחבה :</span></strong></span><br /><span style="font-size: 10pt;">- <a href="planet-earth-moon-sun-star/solar-eclipse-observing-the-sun.html" target="_self">מדידות פוטומטריות של כוכבים משתנים ופועמים</a></span><br /><span style="font-size: 10pt;">-&nbsp;<a href="telescopes-data-processing-ccd-imaging/ccd-imaging-processing-techniques-photometry.html" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">פוטומטריה וקליברציה של תמונות CCD אסטרונומיות</a>&nbsp;</span><br /><span style="font-size: 10pt;">-&nbsp;<a href="astronomical-news/near-earth-objects-students-telescop-search-israel.html" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">"אסטרואיד לכל תלמיד" ניטור אסטרואידים על ידי תלמידי תיכון מחוננים<br /></a>-&nbsp;<a href="internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/internet-telescope-remote-israel-q-and-a.html" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">טלסקופ האינטרנט - תשובות לשאלות נפוצות</a></span><br /><span style="font-size: 10pt;">-&nbsp;<a href="science-research-astronomy-papers-for-students-school" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">עבודות חקר באסטרונומיה ומדעי החלל</a></span><br />&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> גלקסיות - פוסטר א' להורדה 2010-09-19T00:00:00+02:00 2010-09-19T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/galaxy-poster-for-download.html <p><br />פוסטר להורדה והדפסה - של דיאגרמת המזלג של האבל, סיווג הגלקסיות.</p> <p><br />פוסטר להורדה והדפסה - של דיאגרמת המזלג של האבל, סיווג הגלקסיות.</p> גלקסיות - פוסטר ב' להורדה 2010-09-19T00:00:00+02:00 2010-09-19T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/free-astronomy-posters-of-galaxies.html <p><br />פוסטר להורדה והדפסה - של גלקסיות,&nbsp;מערכות ענק&nbsp;ביקום. התמונות צולמו על ידי טלסקופ האינטרנט הישראל, של מצפה הכוכבים ברקת.</p> <p><br />פוסטר להורדה והדפסה - של גלקסיות,&nbsp;מערכות ענק&nbsp;ביקום. התמונות צולמו על ידי טלסקופ האינטרנט הישראל, של מצפה הכוכבים ברקת.</p> גלקסיות וערפיליות 2001-12-03T00:00:00+02:00 2001-12-03T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space.html גלקסיות – מבנה גודל וצורה 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/galaxies-size-shape-form.html <br /><p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>גלקסיית שביל החלב - הינה עצומה בגודלה, צורתה כדיסקה צפופה והיא מאוכלסת בכוכבים רבים. זאת כולל את השמש שלנו וכמובן את מערכת השמש עצמה.</strong></span></p> <p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>בנוסף לשמש שלנו (הנמצאת כאמור במערכת השמש), כמאה מיליארד כוכבים נוספים חולקים עמנו את גלקסיית שביל החלב !</strong></span></p> <br /><p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>גלקסיית שביל החלב - הינה עצומה בגודלה, צורתה כדיסקה צפופה והיא מאוכלסת בכוכבים רבים. זאת כולל את השמש שלנו וכמובן את מערכת השמש עצמה.</strong></span></p> <p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>בנוסף לשמש שלנו (הנמצאת כאמור במערכת השמש), כמאה מיליארד כוכבים נוספים חולקים עמנו את גלקסיית שביל החלב !</strong></span></p> דיאגרמת HR הרצשפרונג ראסל - פוסטר להדפסה 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/stars-in-the-cosmos/hr-diagram-poster.html <p><br /><span style="color: #333333;"><strong>פוסטר להורדה והדפסה - דיאגרמת HR התפתחות הכוכבים, סוג ספקטראלי, בהירות.</strong></span> <br /><span style="color: #333333;">השימוש הינו בהתאם לתקנון ותנאי השימוש באתר.</span></p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">דיאגרמת HR - עקומה העומדת על הקשר בין <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/photometry-of-m45-star-cluster.html" target="_self">בהירותם המוחלטת של הכוכבים</a> אל מול <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/spectroscopy-telescope-elements-measuring.html" target="_self">סוגם הספקטראלי</a>.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p>הדיאגרמה נקראת על שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.</p> <p>באמצעות דיאגרמת HR ניתן לחשב בין השאר גם את המרחק לכוכבים. בהסתמך על הסוג הספקטרלי ועל חוק סטפן-בולצמן כל עוד מתייחסים לכוכבים בתור גוף שחור.</p> <p>ניתן להבחין בציון מיקומה של השמש שלנו בסדרה הראשית.</p> <p><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/Posters/hr_diagram_poster.jpg" alt="hr_diagram_poster" width="600" height="849" /></p> <p style="text-align: center;">פוסטר להדפסה</p> <p>&nbsp;</p> <p>כוכבי הסדרה הראשית (Main Sequence) הם כוכבים שבליבותיהם מתבצעות תגובות גרעיניות הממירות מימן להליום, כאשר כוכבים מבלים את רוב ימי חייהם בסדרה הראשית. השמש היא כוכב סדרה ראשית, נכון ל-4.5 מיליארד השנים הבאות.</p> <p>הכוכבים בסדרה הראשית מיוצגים על-ידי הקו העקלתון-אלכסוני בגרף מעלה. קו זה מתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת HR, באמצעות סיווג כוכבים לפי צבע (או סוג ספקטראלי) אל מול הבהירות המוחלטת של הכוכבים.</p> <p>כוכבים המופיעים על עקומה זו בתרשים מכונים כוכבי הסדרה הראשית.</p> <p>מסת הכוכבים גדלה ככל שעולים שמאלה ולמעלה בסדרה הראשית. המיקום של כל כוכב בסדרה הראשית תלוי במסה שלו, הרכב וגיל.</p> <p><br /><br /><br /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><a href="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/m39_RGB.jpg" target="_blank"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/m39_RGB.jpg" alt="m39_RGB" width="600" height="400" /></a>תמונה : צבעים שונים, לכוכבים שונים. בצביר הכוכבים M39.&nbsp;האוביקט צולם על-ידי <a href="http://www.bareket-astro.com/internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/control-remote-telescope-middle-east-israel-web.html" target="_self">טלסקופ האינטרנט הישראלי</a>.</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">מומלץ : חקרו את הנושא בסרט ה V.O.D "<a href="http://www.bareket-astro.com/live-astronomical-web-cast/nasa-tv-bareket-observatory-israel-space-webcast.html">שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים</a>" שערך טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת ל-NASA. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">להרחבה :&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">- חור שחור<a href="http://www.bareket-astro.com/stars-in-the-cosmos/hr-diagram-poster.html" target="_self"><br /></a>-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=297-eclipsing-binaries-variable-stars&amp;catid=19-stars-in-the-cosmos&amp;Itemid=2537" target="_self">כוכבים פועמים ומשתנים</a><br />-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/astronomical-news/watch-a-supernova-with-binoculars-at-m101.html" target="_self">סופרנובה<br /></a>-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/xo-3b-transit-extra-solar-gj-436.html" target="_self">כוכבי לכת חיצוניים</a></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">ראו גם:</p> <p dir="rtl">מאמר בנושא&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/stars-in-the-cosmos/stars.html" target="_self">פוטומטריה</a>&nbsp;וספקטרוסקופיה של כוכבים</p> <p>-<a href="http://www.bareket-astro.com/science-research-astronomy-papers-for-students-school" target="_blank">עבודות חקר באסטרונומיה ואסטרופיסיקה</a></p> <p><br /><span style="color: #333333;"><strong>פוסטר להורדה והדפסה - דיאגרמת HR התפתחות הכוכבים, סוג ספקטראלי, בהירות.</strong></span> <br /><span style="color: #333333;">השימוש הינו בהתאם לתקנון ותנאי השימוש באתר.</span></p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">דיאגרמת HR - עקומה העומדת על הקשר בין <a href="astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/photometry-of-m45-star-cluster.html" target="_self">בהירותם המוחלטת של הכוכבים</a> אל מול <a href="astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/spectroscopy-telescope-elements-measuring.html" target="_self">סוגם הספקטראלי</a>.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p>הדיאגרמה נקראת על שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.</p> <p>באמצעות דיאגרמת HR ניתן לחשב בין השאר גם את המרחק לכוכבים. בהסתמך על הסוג הספקטרלי ועל חוק סטפן-בולצמן כל עוד מתייחסים לכוכבים בתור גוף שחור.</p> <p>ניתן להבחין בציון מיקומה של השמש שלנו בסדרה הראשית.</p> <p><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="images/stories/DSOs/Posters/hr_diagram_poster.jpg" alt="hr_diagram_poster" width="600" height="849" /></p> <p style="text-align: center;">פוסטר להדפסה</p> <p>&nbsp;</p> <p>כוכבי הסדרה הראשית (Main Sequence) הם כוכבים שבליבותיהם מתבצעות תגובות גרעיניות הממירות מימן להליום, כאשר כוכבים מבלים את רוב ימי חייהם בסדרה הראשית. השמש היא כוכב סדרה ראשית, נכון ל-4.5 מיליארד השנים הבאות.</p> <p>הכוכבים בסדרה הראשית מיוצגים על-ידי הקו העקלתון-אלכסוני בגרף מעלה. קו זה מתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת HR, באמצעות סיווג כוכבים לפי צבע (או סוג ספקטראלי) אל מול הבהירות המוחלטת של הכוכבים.</p> <p>כוכבים המופיעים על עקומה זו בתרשים מכונים כוכבי הסדרה הראשית.</p> <p>מסת הכוכבים גדלה ככל שעולים שמאלה ולמעלה בסדרה הראשית. המיקום של כל כוכב בסדרה הראשית תלוי במסה שלו, הרכב וגיל.</p> <p><br /><br /><br /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><a href="images/stories/DSOs/m39_RGB.jpg" target="_blank"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="images/stories/DSOs/m39_RGB.jpg" alt="m39_RGB" width="600" height="400" /></a>תמונה : צבעים שונים, לכוכבים שונים. בצביר הכוכבים M39.&nbsp;האוביקט צולם על-ידי <a href="internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/control-remote-telescope-middle-east-israel-web.html" target="_self">טלסקופ האינטרנט הישראלי</a>.</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">מומלץ : חקרו את הנושא בסרט ה V.O.D "<a href="live-astronomical-web-cast/nasa-tv-bareket-observatory-israel-space-webcast.html">שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים</a>" שערך טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת ל-NASA. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">להרחבה :&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">- חור שחור<a href="stars-in-the-cosmos/hr-diagram-poster.html" target="_self"><br /></a>-&nbsp;<a href="index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=297-eclipsing-binaries-variable-stars&amp;catid=19-stars-in-the-cosmos&amp;Itemid=2537" target="_self">כוכבים פועמים ומשתנים</a><br />-&nbsp;<a href="astronomical-news/watch-a-supernova-with-binoculars-at-m101.html" target="_self">סופרנובה<br /></a>-&nbsp;<a href="astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/xo-3b-transit-extra-solar-gj-436.html" target="_self">כוכבי לכת חיצוניים</a></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">ראו גם:</p> <p dir="rtl">מאמר בנושא&nbsp;<a href="stars-in-the-cosmos/stars.html" target="_self">פוטומטריה</a>&nbsp;וספקטרוסקופיה של כוכבים</p> <p>-<a href="science-research-astronomy-papers-for-students-school" target="_blank">עבודות חקר באסטרונומיה ואסטרופיסיקה</a></p> העבודה במצפה הכוכבים ברקת 2010-08-22T00:00:00+03:00 2010-08-22T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/astronomy-highlights/science-observatory.html <p>לאחר 4 שנים של &ndash; פעילות עם טלסקופ האינטרנט הישראלי : אסף המצפה כמות אדירה, ייחודית ויקרת ערך של מידע אסטרונומי דיגיטאלי. הטלסקופ ממשיך ללא הרף בעבודתו בחקר היקום.</p> <p>אם יודפס כל המידע מהטלסקופ, בעלות של 0.035 אגורות לדף &ndash; הדפסת המידע מלילה שוטף אחד של תצפיות תעלה כ-18,000 ₪.</p> <p>מצפה הכוכבים ברקת במכבים הינו המצפה החינוכי-מדעי פרטי הגדול והמשוכלל בישראל !</p> <p>לאחר 4 שנים של &ndash; פעילות עם טלסקופ האינטרנט הישראלי : אסף המצפה כמות אדירה, ייחודית ויקרת ערך של מידע אסטרונומי דיגיטאלי. הטלסקופ ממשיך ללא הרף בעבודתו בחקר היקום.</p> <p>אם יודפס כל המידע מהטלסקופ, בעלות של 0.035 אגורות לדף &ndash; הדפסת המידע מלילה שוטף אחד של תצפיות תעלה כ-18,000 ₪.</p> <p>מצפה הכוכבים ברקת במכבים הינו המצפה החינוכי-מדעי פרטי הגדול והמשוכלל בישראל !</p> חייו של כוכב - פוסטר להדפסה 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/stars-in-the-cosmos/star-life-cycle-from-nebula-to-star.html <p><br />פוסטר להורדה והדפסה - התפתחות הכוכבים. השימוש הינו בכפוף לתקנון ותנאי האתר.</p> <p><br />פוסטר להורדה והדפסה - התפתחות הכוכבים. השימוש הינו בכפוף לתקנון ותנאי האתר.</p> חיפוש אסטרואידים קרובי ארץ על-ידי תלמידים 2011-02-06T00:00:00+02:00 2011-02-06T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/2010-12-03-01-51-19.html <p dir="rtl">"אסטרואיד לכל תלמיד"<br />תלמידי <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/about-the-bareket-observatory/astronomy-classes-presentations.html">קורס המחוננים באסטרונומיה</a> של מצפה הכוכבים ברקת - שותפים לפרויקט חקר בינלאומי, בנושא <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/solar-system/dwarf-planets.html">אסטרואידים קרובי ארץ (NEOs) וכוכבי לכת ננסיים</a>.<br /><br />פרויקט האסטרואידים מיועד לתלמידי תיכון מצטיינים ומועבר גם במספר קולג'ים בארה"ב.<br />בפרויקט משתתפים תלמידים מכל רחבי תבל, כדוגמת ארצות הברית, סין, פולין, גרמניה, יפן וכמובן ישראל.</p> <p dir="rtl"><br />כחלק מהפרויקט <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/solar-system/asteroid-belt-in-between-jupiter-mars.html">מנטרים התלמידים אסטרואידים</a> (גופים 'סלעיים' במערכת השמש) באמצעות ניתוח תמונותCCD  אסטרונומיות, שצולמו על ידי טלסקופים בעולם <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/control-remote-telescope-middle-east-israel-web.html">ובטלסקופ האינטרנט הישראלי</a> של מצפה הכוכבים במכבים.<br /><br /><a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/science-research-astronomy-papers-for-students-school">התלמידים חוקרים</a> את מאפייני האסטרואידים השונים באמצעות תוכנות מחשב מתוחכמות, באמצעותן הם מעבדים את הנתונים <br />ובודקים מדדים שונים כגון <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/telescopes-data-processing-ccd-imaging/photometry-lesson-plan-astronomy-measurments.html">בהירות - פוטומטריה</a>, עורכים מדידות של תנועתם השמימית - אסטרומטריה ועוד.</p> <p dir="rtl">הנתונים הנאספים נשלחים לגוף הבין לאומי לפלנטות ננסיות (<a target="_blank" href="http://www.minorplanetcenter.org/iau/mpc.html">MPC - Minor Planet Center</a>) ועוזרים במדידות רשמיות של הגופים בחלל.</p> <p dir="rtl">על סמך מידע זה האסטרונומים יוכלו לחשב את תנועת האסטרואיד ולהעריך בין היתר את סיכוי פגיעת האסטרואיד בכדור הארץ. כך שהתלמידים הינם שותפים אמיתיים למחקר אסטרונומי !<br /><br />למידע נוסף ולהצטרפות לפרוייקט היחודי - ניתן <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/contact-observatory">ליצור קשר עם מצפה הכוכבים</a>.<br /><br /><br />להרחבה : <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/high-school-students-monitoring-asteroids-school.html" target="_self">עבודת מחקר באסטרונומיה של תלמידי תיכון, אסטרואידים בכיתה</a><br /><br /><img height="180" width="300" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/Planets/ISS_nasa.jpg" alt="ISS_nasa" style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" />תמונה :NASA , ISS.<br /><br /><br /><strong>להרחבה :</strong><br />- <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/astronomical-news/small-neo-could-pass-within-60000-km-of-earth-on.html">אסטרואיד קרוב ארץ עבר בסמוך לכדור הארץ<br /></a>- <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/astronomical-news/comet-103p-hartley-occulates-a-star-light-curve.html">צולם שביט 'אוכל' כוכב<br /></a>- <a target="_blank" href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/xo-3b-transit-extra-solar-gj-436.html">מדידות פוטומטריות Photometry</a></p> <p dir="rtl">"אסטרואיד לכל תלמיד"<br />תלמידי <a target="_blank" href="about-the-bareket-observatory/astronomy-classes-presentations.html">קורס המחוננים באסטרונומיה</a> של מצפה הכוכבים ברקת - שותפים לפרויקט חקר בינלאומי, בנושא <a target="_blank" href="solar-system/dwarf-planets.html">אסטרואידים קרובי ארץ (NEOs) וכוכבי לכת ננסיים</a>.<br /><br />פרויקט האסטרואידים מיועד לתלמידי תיכון מצטיינים ומועבר גם במספר קולג'ים בארה"ב.<br />בפרויקט משתתפים תלמידים מכל רחבי תבל, כדוגמת ארצות הברית, סין, פולין, גרמניה, יפן וכמובן ישראל.</p> <p dir="rtl"><br />כחלק מהפרויקט <a target="_blank" href="solar-system/asteroid-belt-in-between-jupiter-mars.html">מנטרים התלמידים אסטרואידים</a> (גופים 'סלעיים' במערכת השמש) באמצעות ניתוח תמונותCCD  אסטרונומיות, שצולמו על ידי טלסקופים בעולם <a target="_blank" href="internet-remote-automatic-telescope-israel-middle/control-remote-telescope-middle-east-israel-web.html">ובטלסקופ האינטרנט הישראלי</a> של מצפה הכוכבים במכבים.<br /><br /><a target="_blank" href="science-research-astronomy-papers-for-students-school">התלמידים חוקרים</a> את מאפייני האסטרואידים השונים באמצעות תוכנות מחשב מתוחכמות, באמצעותן הם מעבדים את הנתונים <br />ובודקים מדדים שונים כגון <a target="_blank" href="telescopes-data-processing-ccd-imaging/photometry-lesson-plan-astronomy-measurments.html">בהירות - פוטומטריה</a>, עורכים מדידות של תנועתם השמימית - אסטרומטריה ועוד.</p> <p dir="rtl">הנתונים הנאספים נשלחים לגוף הבין לאומי לפלנטות ננסיות (<a target="_blank" href="http://www.minorplanetcenter.org/iau/mpc.html">MPC - Minor Planet Center</a>) ועוזרים במדידות רשמיות של הגופים בחלל.</p> <p dir="rtl">על סמך מידע זה האסטרונומים יוכלו לחשב את תנועת האסטרואיד ולהעריך בין היתר את סיכוי פגיעת האסטרואיד בכדור הארץ. כך שהתלמידים הינם שותפים אמיתיים למחקר אסטרונומי !<br /><br />למידע נוסף ולהצטרפות לפרוייקט היחודי - ניתן <a target="_blank" href="contact-observatory">ליצור קשר עם מצפה הכוכבים</a>.<br /><br /><br />להרחבה : <a href="astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/high-school-students-monitoring-asteroids-school.html" target="_self">עבודת מחקר באסטרונומיה של תלמידי תיכון, אסטרואידים בכיתה</a><br /><br /><img height="180" width="300" src="images/stories/Planets/ISS_nasa.jpg" alt="ISS_nasa" style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" />תמונה :NASA , ISS.<br /><br /><br /><strong>להרחבה :</strong><br />- <a target="_blank" href="astronomical-news/small-neo-could-pass-within-60000-km-of-earth-on.html">אסטרואיד קרוב ארץ עבר בסמוך לכדור הארץ<br /></a>- <a target="_blank" href="astronomical-news/comet-103p-hartley-occulates-a-star-light-curve.html">צולם שביט 'אוכל' כוכב<br /></a>- <a target="_blank" href="astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/xo-3b-transit-extra-solar-gj-436.html">מדידות פוטומטריות Photometry</a></p> כוכב הלכת אוראנוס / אורנוס / אורון 2010-10-11T00:00:00+02:00 2010-10-11T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/solar-system/planet-uranus.html <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl" align="center" style="text-align: right;">ענק גזי (מצב צבירה גז). זהו כוכב הלכת הראשון שהתגלה לאדם ולא היה ידוע לתרבויות הקדומות.</p> <p dir="rtl" align="center" style="text-align: right;">בלועזית: Uranus , השם העברי: אורון&rlm;.</p> <p dir="rtl" align="center" style="text-align: right;">אורנוס נוטה על צידו, כך שהוא סובב 'מלמעלה למטה' ולא לצדדים כמו שאר הפלנטות. נטיית ציר הסיבוב העצמי שלו הינה מאונכת ביחס למישור המילקה.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl" align="center">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl" align="center">באורנוס רוחות חזקות והוא בעל ירחים רבים יחסית לגודלו. &nbsp;צבעו כחול.<br /><img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/Planets/uranus.jpg" alt="uranus" width="600" height="924" /><br />תמונה : כוכב הלכת אוראנוס. NASA</p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש.</p> <p dir="rtl">אורנוס התגלה לראשונה על ידי האסטרונום ווילהאם הרשל, במרץ 1781.</p> <p dir="rtl">אורנוס לא נראה מעולם על ידי העמים הקדומים ולכן לא נכתבו עליו סיפורי פולקלור ומיתולוגיה מעולם.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">זהו כוכב לכת גזי, הרכבו עומד על 83 אחוז מימן, 15 אחוז הליום וכשני אחוז מתאן .</p> <p dir="rtl">גז המתאן מרוכז בשכבות העליונות של אורנוס ומקנה לו את צבעו הכחול, היות ומתאן מפזר את 'קרני האור' האור האדומות של השמש, ומחזיר בעיקר את 'קרני האור' האור הכחולות והירוקות.</p> <p dir="rtl">מהירות הרוחות על אורנוס עצומה ומגיעה עד לכדי 169 מטרים בשנייה!</p> <table style="width: 600px; margin-right: auto; margin-left: auto; background-color: #bbbbbb;" border="0"> <tbody> <tr> <td dir="rtl"><span style="color: #993300;"><strong>הידעת?</strong><br /><br /><span style="color: #333333;"><strong>באתר מצפה הכוכבים ברקת מחשבונים מקוונים, המאפשרים לחשב את</strong><br /><span style="color: #333333;"><strong>-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/solar-system/my-age-on-other-planets.html" target="_self">גילך בכוכבי&nbsp;הלכת</a></strong><br /><span style="color: #333333;"><strong>- <a href="http://www.bareket-astro.com/solar-system/weight-on-other-planets.html" target="_self">משקלך בכוכבי הלכת&nbsp;</a>&nbsp;</strong><br /><span style="color: #333333;"><strong>- <a href="http://www.bareket-astro.com/planisphere-star-map-classroom-activity/astronomy-guides.html" target="_self">מיקום כוכבי הלכת בשמי ישראל</a>&nbsp;</strong>&nbsp;&nbsp;<br /><span style="color: #333333;"><strong><br />עוד בנושא: ראו&nbsp;קטגוריית&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/classroom-astronomy-activities-school-solar-system" target="_self">פעילויות באסטרונומיה לבית ולכיתה</a>&nbsp;ו<a href="http://www.bareket-astro.com/solar-system-planets" target="_self">מערכת השמש</a></strong></span></span></span></span></span></span></td> </tr> </tbody> </table> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">הלחץ במרכז ליבתו גדול מאוד- פי 20 מיליון מהלחץ האטמוספירי שעל כדור הארץ והוא משלים הקפה אחת סביב צירו במשך שמונה עשרה שעות לערך.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/Planets/info_cards/uranus.jpg" alt="uranus" width="578" height="388" /><br />ציר סיבובו של אורנוס הינו מיוחד מאוד, הוא היחיד שמצוי במישור המסלול של הקפת כוכב הלכת את השמש.</p> <p dir="rtl">כלומר- אורנוס חג על צירו בכיוון 'הפוך' מזה של שאר כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. כאילו והפכה אותו יד ענקים.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">שכבת העננים העליונה של אורנוס סובבת על ציר הפלנטה ממזרח למערב ומעליהן סובבות אחת עשרה טבעות לפחות, אשר דומות לטבעות שבתאי אם כי פחות מרשימות.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">לאורנוס 27 ירחים. שני הירחים הקרובים ביותר לאורנוס- קורדליה ואופליה שומרים את הטבעות במקומן.</p> <p dir="rtl">&nbsp;עשרה מירחיו של אורנוס נקראים על שמן של דמויות ממחזותיו של שייקספיר.</p> <p dir="rtl">את אורנוס קשה לראות באמצעות טלסקופ בצפייה וויזואלית. <br />ב<a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?Itemid=2088&amp;option=com_virtuemart" target="_self">טלסקופים</a> גדולים מאוד ניתן להבחין בצורתו הכדורית אך לא בפרטים על פניו או בטבעותיו, שהתגלו רק לאחר שנשלחה החללית וויאג'ר לעברו בשנת 1986.<br /><br /><br /><span style="color: #993300;"><strong>כוכב הלכת אורנוס - נתונים</strong></span></p> <table style="width: 100%; margin-right: auto; margin-left: auto;" border="0" cellspacing="0" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>התגלה על ידי</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>William Herschel</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>תאריך הגילוי</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>1781</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מרחק ממוצע מהשמש</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 2,870,972,200 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 2.8709722 x 10<sup>9</sup> km (19.191 A.U.)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 19.191 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>פהריליון &ndash; נקודה קרובה לשמש</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 2,735,560,000 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 2.73556 x 10<sup>9</sup> km (18.286 A.U.)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 18.60 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>אפהליון &ndash; נקודה רחוקה מהשמש</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 3,006,390,000 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 3.00639 x 10<sup>9</sup> km (20.096 A.U.)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 19.76 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>רדיוס בקו המשווה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 25,559 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 2.5559 x 10<sup>4</sup> km</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 4.007 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>היקף בקו המשווה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 160,592 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 1.60592 x 10<sup>5</sup> km</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נפח</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 68,330,000,000,000 km<sup>3</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 6.8330 x 10<sup>13</sup> km<sup>3</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 63.1 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מסה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 86,849,000,000,000,000,000,000,000 kg</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 8.6849 x 10<sup>25</sup> kg</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 14.371 x Earth's</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>צפיפות</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 1.30 g/cm<sup>3</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 0.236 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>פני השטח</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 8,115,600,000 km<sup>2</sup></p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 8.1156 x 10<sup>9</sup> km<sup>2</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 15.91 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>פני המשיכה על פני הקרקע, בקו המשווה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 8.43 m/s<sup>2</sup></p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> If you weigh 100 pounds on Earth, you would weigh 86 pounds on Uranus.</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מהירות הבריחה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 76,640 km/h</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 21,290 m/s</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 1.904 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>יום סידרי &ndash; משך היממה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>-0.7196 Earth days (retrograde)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p>-17.24 hours (retrograde)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 0.722 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מהירות הקפה ממוצעת</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 24,607 km/h</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 6,835.2 m/s</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 0.229 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>אקסצנטריות מסלול</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>.047168</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 2.823 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נטיית המסלול</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>0.770 degrees</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נטיית הפלנטה ביחס למישור המילקה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>97.86 degrees</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 4.173 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נתוני מסלול הקפה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 17,620,000,000 km</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 1.762 x 10<sup>10</sup> km</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 19.06 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>טמפרטורת השטח &ndash; מקסימאלית / מינימאלית</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> -216 &deg;C</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 57 K</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>הרכב אטמוספרי</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>Hydrogen, Helium, Methane</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> H<sub>2</sub>, He, CH<sub>4</sub></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> Earth's atmosphere consists mostly of N<sub>2</sub> and O<sub>2</sub>.</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> </tbody> </table> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl" align="center" style="text-align: right;">ענק גזי (מצב צבירה גז). זהו כוכב הלכת הראשון שהתגלה לאדם ולא היה ידוע לתרבויות הקדומות.</p> <p dir="rtl" align="center" style="text-align: right;">בלועזית: Uranus , השם העברי: אורון&rlm;.</p> <p dir="rtl" align="center" style="text-align: right;">אורנוס נוטה על צידו, כך שהוא סובב 'מלמעלה למטה' ולא לצדדים כמו שאר הפלנטות. נטיית ציר הסיבוב העצמי שלו הינה מאונכת ביחס למישור המילקה.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl" align="center">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl" align="center">באורנוס רוחות חזקות והוא בעל ירחים רבים יחסית לגודלו. &nbsp;צבעו כחול.<br /><img src="images/stories/Planets/uranus.jpg" alt="uranus" width="600" height="924" /><br />תמונה : כוכב הלכת אוראנוס. NASA</p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש.</p> <p dir="rtl">אורנוס התגלה לראשונה על ידי האסטרונום ווילהאם הרשל, במרץ 1781.</p> <p dir="rtl">אורנוס לא נראה מעולם על ידי העמים הקדומים ולכן לא נכתבו עליו סיפורי פולקלור ומיתולוגיה מעולם.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">זהו כוכב לכת גזי, הרכבו עומד על 83 אחוז מימן, 15 אחוז הליום וכשני אחוז מתאן .</p> <p dir="rtl">גז המתאן מרוכז בשכבות העליונות של אורנוס ומקנה לו את צבעו הכחול, היות ומתאן מפזר את 'קרני האור' האור האדומות של השמש, ומחזיר בעיקר את 'קרני האור' האור הכחולות והירוקות.</p> <p dir="rtl">מהירות הרוחות על אורנוס עצומה ומגיעה עד לכדי 169 מטרים בשנייה!</p> <table style="width: 600px; margin-right: auto; margin-left: auto; background-color: #bbbbbb;" border="0"> <tbody> <tr> <td dir="rtl"><span style="color: #993300;"><strong>הידעת?</strong><br /><br /><span style="color: #333333;"><strong>באתר מצפה הכוכבים ברקת מחשבונים מקוונים, המאפשרים לחשב את</strong><br /><span style="color: #333333;"><strong>-&nbsp;<a href="solar-system/my-age-on-other-planets.html" target="_self">גילך בכוכבי&nbsp;הלכת</a></strong><br /><span style="color: #333333;"><strong>- <a href="solar-system/weight-on-other-planets.html" target="_self">משקלך בכוכבי הלכת&nbsp;</a>&nbsp;</strong><br /><span style="color: #333333;"><strong>- <a href="planisphere-star-map-classroom-activity/astronomy-guides.html" target="_self">מיקום כוכבי הלכת בשמי ישראל</a>&nbsp;</strong>&nbsp;&nbsp;<br /><span style="color: #333333;"><strong><br />עוד בנושא: ראו&nbsp;קטגוריית&nbsp;<a href="classroom-astronomy-activities-school-solar-system" target="_self">פעילויות באסטרונומיה לבית ולכיתה</a>&nbsp;ו<a href="solar-system-planets" target="_self">מערכת השמש</a></strong></span></span></span></span></span></span></td> </tr> </tbody> </table> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">הלחץ במרכז ליבתו גדול מאוד- פי 20 מיליון מהלחץ האטמוספירי שעל כדור הארץ והוא משלים הקפה אחת סביב צירו במשך שמונה עשרה שעות לערך.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="images/stories/Planets/info_cards/uranus.jpg" alt="uranus" width="578" height="388" /><br />ציר סיבובו של אורנוס הינו מיוחד מאוד, הוא היחיד שמצוי במישור המסלול של הקפת כוכב הלכת את השמש.</p> <p dir="rtl">כלומר- אורנוס חג על צירו בכיוון 'הפוך' מזה של שאר כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. כאילו והפכה אותו יד ענקים.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">שכבת העננים העליונה של אורנוס סובבת על ציר הפלנטה ממזרח למערב ומעליהן סובבות אחת עשרה טבעות לפחות, אשר דומות לטבעות שבתאי אם כי פחות מרשימות.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">לאורנוס 27 ירחים. שני הירחים הקרובים ביותר לאורנוס- קורדליה ואופליה שומרים את הטבעות במקומן.</p> <p dir="rtl">&nbsp;עשרה מירחיו של אורנוס נקראים על שמן של דמויות ממחזותיו של שייקספיר.</p> <p dir="rtl">את אורנוס קשה לראות באמצעות טלסקופ בצפייה וויזואלית. <br />ב<a href="index.php?Itemid=2088&amp;option=com_virtuemart" target="_self">טלסקופים</a> גדולים מאוד ניתן להבחין בצורתו הכדורית אך לא בפרטים על פניו או בטבעותיו, שהתגלו רק לאחר שנשלחה החללית וויאג'ר לעברו בשנת 1986.<br /><br /><br /><span style="color: #993300;"><strong>כוכב הלכת אורנוס - נתונים</strong></span></p> <table style="width: 100%; margin-right: auto; margin-left: auto;" border="0" cellspacing="0" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>התגלה על ידי</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>William Herschel</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>תאריך הגילוי</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>1781</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מרחק ממוצע מהשמש</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 2,870,972,200 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 2.8709722 x 10<sup>9</sup> km (19.191 A.U.)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 19.191 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>פהריליון &ndash; נקודה קרובה לשמש</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 2,735,560,000 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 2.73556 x 10<sup>9</sup> km (18.286 A.U.)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 18.60 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>אפהליון &ndash; נקודה רחוקה מהשמש</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 3,006,390,000 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 3.00639 x 10<sup>9</sup> km (20.096 A.U.)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 19.76 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>רדיוס בקו המשווה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 25,559 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 2.5559 x 10<sup>4</sup> km</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 4.007 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>היקף בקו המשווה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 160,592 km</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 1.60592 x 10<sup>5</sup> km</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נפח</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 68,330,000,000,000 km<sup>3</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 6.8330 x 10<sup>13</sup> km<sup>3</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 63.1 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מסה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 86,849,000,000,000,000,000,000,000 kg</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 8.6849 x 10<sup>25</sup> kg</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 14.371 x Earth's</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>צפיפות</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 1.30 g/cm<sup>3</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 0.236 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>פני השטח</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 8,115,600,000 km<sup>2</sup></p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 8.1156 x 10<sup>9</sup> km<sup>2</sup></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 15.91 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>פני המשיכה על פני הקרקע, בקו המשווה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 8.43 m/s<sup>2</sup></p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> If you weigh 100 pounds on Earth, you would weigh 86 pounds on Uranus.</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מהירות הבריחה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 76,640 km/h</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 21,290 m/s</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 1.904 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>יום סידרי &ndash; משך היממה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>-0.7196 Earth days (retrograde)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p>-17.24 hours (retrograde)</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 0.722 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>מהירות הקפה ממוצעת</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 24,607 km/h</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 6,835.2 m/s</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 0.229 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>אקסצנטריות מסלול</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>.047168</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 2.823 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נטיית המסלול</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>0.770 degrees</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נטיית הפלנטה ביחס למישור המילקה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>97.86 degrees</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 4.173 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>נתוני מסלול הקפה</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> 17,620,000,000 km</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 1.762 x 10<sup>10</sup> km</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> 19.06 x Earth</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>טמפרטורת השטח &ndash; מקסימאלית / מינימאלית</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p><strong>Metric:</strong> -216 &deg;C</p> </td> </tr> <tr> <td>&nbsp;</td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> 57 K</p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> <tr> <td valign="top"> <div align="right"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p align="right"><strong>הרכב אטמוספרי</strong></p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td valign="top"> <table border="0" cellspacing="5" cellpadding="0"> <tbody> <tr> <td> <p>Hydrogen, Helium, Methane</p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong>Scientific Notation:</strong> H<sub>2</sub>, He, CH<sub>4</sub></p> </td> </tr> <tr> <td> <p><strong><em>By Comparison:</em></strong><em> Earth's atmosphere consists mostly of N<sub>2</sub> and O<sub>2</sub>.</em></p> </td> </tr> </tbody> </table> </td> </tr> <tr> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> <td> <p>&nbsp;</p> </td> </tr> </tbody> </table> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> מדידת המרחק לצביר הפליאדות - היבט פיסיקלי 2010-08-22T00:00:00+03:00 2010-08-22T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/measuring-space.html <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">מדידת המרחק לגרמי השמיים :</p> <p>נלמד כיצד ניתן למדוד את המרחק <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self">לצביר הכוכבים המכונה הפליאדות</a></p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl">מדידת המרחק לגרמי השמיים :</p> <p>נלמד כיצד ניתן למדוד את המרחק <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self">לצביר הכוכבים המכונה הפליאדות</a></p> מהירות האור 2010-08-22T00:00:00+03:00 2010-08-22T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/astronomy-highlights/light-speed.html <p>מהירות האור&nbsp;בריק היא&nbsp;כ- 300,000 ק"מ בשנייה.</p> <p>אם הינו נעים במהירות האור יכלנו להגיע לירח בשנייה ורבע. מהיר מאוד!<br /><br /> <br />להרחבה - <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">מסע בחלל במהירות האור</a></p> <p>מהירות האור&nbsp;בריק היא&nbsp;כ- 300,000 ק"מ בשנייה.</p> <p>אם הינו נעים במהירות האור יכלנו להגיע לירח בשנייה ורבע. מהיר מאוד!<br /><br /> <br />להרחבה - <a href="astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">מסע בחלל במהירות האור</a></p> מערפילית - לגלקסיה 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-teyps.html <br /><p><span style="color: #333333;"><strong>כשאסטרונומיה וצילום שולבו, עולם חדש נפתח בפני האסטרונומים.</strong></span></p> <p><span style="color: #333333;"><strong>עיצוב הטלסקופים השתנה בצורה דרמטית. העדשות, המראות, ועד אופטיקה של המכשירים הפכו למדע בפני עצמו , ונוצרו סרטי צילום המתאימים במיוחד לעבודה אסטרונומית.</strong></span></p> <p><span style="color: #333333;"><strong>כעת, רבים מהאובייקטים שכאשר נצפו דרך הטלסקופ ע"י העין האנושית נראו 'ערפיליים', הפכו באורח פלא לאובייקטים שמימיים ברורים ומופרדים, ולא רק הופיעו כענן, או ערפל, או אדים.</strong></span></p> <p><span style="color: #333333;"><strong>הייתה להם צורה, מבנה, ואופי. אלו עזרו לסיווגם כסוג חדש של אובייקט שכונה בשם גלקסיה.</strong></span></p> <br /><p><span style="color: #333333;"><strong>כשאסטרונומיה וצילום שולבו, עולם חדש נפתח בפני האסטרונומים.</strong></span></p> <p><span style="color: #333333;"><strong>עיצוב הטלסקופים השתנה בצורה דרמטית. העדשות, המראות, ועד אופטיקה של המכשירים הפכו למדע בפני עצמו , ונוצרו סרטי צילום המתאימים במיוחד לעבודה אסטרונומית.</strong></span></p> <p><span style="color: #333333;"><strong>כעת, רבים מהאובייקטים שכאשר נצפו דרך הטלסקופ ע"י העין האנושית נראו 'ערפיליים', הפכו באורח פלא לאובייקטים שמימיים ברורים ומופרדים, ולא רק הופיעו כענן, או ערפל, או אדים.</strong></span></p> <p><span style="color: #333333;"><strong>הייתה להם צורה, מבנה, ואופי. אלו עזרו לסיווגם כסוג חדש של אובייקט שכונה בשם גלקסיה.</strong></span></p> סוגי ערפיליות - סיווג הערפילית 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>ערפיליות הן עננים של חומר במצב צבירה גז, בעיקר&nbsp;מימן, ואבק &ndash; המורכב מיסודות כגון צורן ופחמן. </strong><strong>כשמסתכלים על הערפיליות עם <a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?Itemid=2088&amp;option=com_virtuemart" target="_self"><span style="color: #333333;">טלסקופ משוכלל</span></a>, ממקום ללא&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/about-the-bareket-observatory/light-pollution-ida-dark-skies-middle-east-israel.html" target="_self"><span style="color: #333333;">זיהום אור</span></a>&nbsp;ניתן להבחין באינספור צורות וצבעים.</strong></span></p> <p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>כך יש ערפילית בשם "ראש הסוס" או " </strong><strong><a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m57-ring-nebula.html" target="_self"><span style="color: #333333;">ערפילית הטבעת</span></a></strong></span><span style="color: #333333;"><strong>" על שם הצורה המדומה אותה יוצרת בחלל.</strong></span></p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;<span style="color: #333333;"><strong>הערפיליות השונות, מסווגות כיום באופן הבא :</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">1)&nbsp; <strong><a href="http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#reflection" target="_self">ערפילית החזרה</a></strong>&nbsp; Reflection Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">2)&nbsp; <strong><a href="http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#emission" target="_self">ערפילית פליטה</a></strong>&nbsp; Emission Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">3)&nbsp; <strong><a href="http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#dark" target="_self">ערפילית כהה</a></strong>&nbsp;&nbsp;Dark Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">4)&nbsp; <strong><a href="http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#planetary" target="_self">ערפילית פלנטארית</a></strong>&nbsp;&nbsp;Planetary Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">5)&nbsp; <strong><a href="http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#super-nova" target="_self">סופר נובה</a></strong>&nbsp;&nbsp;Supernova</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="emission"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות פליטה</strong>&nbsp;</span></h3> <p dir="rtl">&nbsp;<img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/M8.jpg" alt="M8" width="635" height="409" /></p> <p dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית הלגונה </span><span style="text-decoration: underline;">M8</span> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.</p> <p dir="rtl">CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">אלו הן הערפיליות הצבעוניות ביותר מכל סוגי הערפיליות.</p> <p dir="rtl">הן מוארות מתוך ליבתן על ידי כוכבים צעירים שנמצאים בתהליך של היווצרות וגורמים לגז הערפילית להפיץ אור. הצבעים השונים נגרמים כתוצאה מגזים בהרכבים שונים המרכיבים את הערפילית.</p> <p dir="rtl">טלסקופ בינוני ומעלה ("8) תחת שמיים חשוכים מסוגל להבחין בצבע קלוש, אך בכדי להבחין בצבעים רבים יש להשתמש במצלמת CCD ממוחשבת וזמני חשיפה ארוכים.&nbsp;</p> <p dir="rtl">ערפילית הלגונה (ראו תמונה מעלה) נמצאת במרחק של כ 5,200 שנות אור מכדור הארץ והתגלתה בשנת 1747. גודלה המשוער הנו 140X60 <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">שנות אור</a>.&nbsp;<br /> &nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/rsz_m16.jpg" alt="rsz_m16" width="465" height="314" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית הנשר </span><span style="text-decoration: underline;">M16</span> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;ערפילית הנשר (ראו תמונה מעלה) ממוקמת מעל קבוצת הכוכבים קשת.<br />זו ערפילית המורכבת מאבק בין כוכבי וצביר כוכבים פתוח, אותו ניתן לראות בצד הימני עליון של התמונה.<br />החלק הבהיר של ערפילית הנשר הינה ערפילית פליטה (בהירה), שכן אורה נגרם עקב האנרגיה הרבה שמקרינים הכוכבים הצעירים והחמים הנמצאים בסמיכות אליה. <br />החלק הכהה של הערפילית הנראה בבירור במרכז התמונה הנו ערפילית בליעה (כהה) אלו הם ענני אבק דק המורכב בעיקר מפחמן, סיליקון וחמצן.</p> <p dir="rtl">הללו חוסמים את הקרינה הנראית מלהגיע אלינו, וניצבים כחורים אפלים ביריעת הכוכבים הבהירה.<br />שימו לב לטקסטורה המורכבת של הערפילית.</p> <p dir="rtl"><br /><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/rsz_m42.jpg" alt="rsz_m42" width="465" height="289" /></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;תמונה: <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m42-orion-nebula.html" target="_self">הערפילית הגדולה באוריון M42</a><br /><br />הערפילית פולטת אור משל עצמה, בשל נוכחותה של קרינה אולטרה-סגולה מכוכבים צעירים חמים מאד המרכיבים את הצביר. <br /> הקרינה, למרות שאינה נראית לעין, הנה חזקה מספיק על מנת 'לערר' את האטומים באבק והגז הבין כוכבי , כך שהם 'קופצים' לרמות אנרגיה שונות ופולטים&nbsp;קרינה, אותה ניתן לאפיין בין השאר באמצעות <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/spectroscopy-telescope-elements-measuring.html" target="_self">ספקטרום</a> הקרינה של הערפילית. ערפיליות פליטה יכולות להימצא באיזורים שונים של שמי הלילה. המפורסמת מביניהן היא ערפילית אוריון (ראו תמונה מעלה). במונחים אסטרונומיים-פיסיקליים, מתייחסים לערפיליות מסוג זה גם כאיזורי HII (מימן II) זאת מכיוון שאטומי המימן עוררו בעקבות קרינת האולטרא-סגול החזקה המגיעה מכוכב/כוכבים.</p> <p dir="rtl"><a name="reflection"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות החזרה</strong></span></h3> <p dir="rtl">&nbsp;ערפיליות אלו מחזירות את אור הכוכבים הסמוכים אליהן, מסביבם או בתוכם.</p> <p dir="rtl">ערפילית "האיש הרץ" בקבוצת אוריון הנה דוגמא קלאסית של ערפילית החזרה (ראה תמונה).</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/running_man.jpg" alt="running_man" width="336" height="256" />&nbsp;</p> <p dir="rtl">תמונה: ערפילית האיש הרץ <br /> <br /> ערפיליות אלו מופיעות בדרך בצבע כחול, מכיוון שהאור האדום מוחזר מן הערפילית אל עבר כדור הארץ בעוד האור הכחול נבלע בחלקיקי האבק של הערפילית.<br clear="all" />&nbsp;</p> <p dir="rtl">דוגמא נוספת לערפילית החזרה היא&nbsp;ערפילית מירופ (merope). זו ערפילית&nbsp;בקונסטלציית&nbsp;שור הממוקמת בקרב <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self">צביר הכוכבים 'הפליאדות'</a>. צביר כוכבים זה גם ידוע בשמו <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self">M45</a> (האובייקט ה45 בקטלוג מסייה),&nbsp;מכונה גם כ'שבע האחיות' וצביר כימה.</p> <p dir="rtl">האבק והגז של ערפילית זו&nbsp;אינו פולט אור משל עצמו, הוא רק מחזיר אור מכוכב או כוכבים סמוכים; במקרה זה, מהכוכב Merope. <br /><br /> תחת שמיים חשוכים ביותר, עם טלסקופ חובבים בגודל בינוני בעל אופטיקה טובה, תוכל להבחין בערפילית ההחזרה הזו, ואיזורי ערפיליות נוספים בתוך צביר הפליאדות. זיהוי ההילה הכחלחלה היא משימה לא פשוטה, הדורשת טלסקופים גדולים ואופטיקה טובה.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/M45.jpg" alt="M45" width="522" height="362" /></p> <p dir="rtl">בתמונה: <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self"><span style="text-decoration: underline;">ערפילית וצביר הכוכבים פליאדות-כימה </span><span style="text-decoration: underline;">M45</span></a> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="dark"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות כהות</strong></span></h3> <p dir="rtl">בעיקרון &ndash; כל הערפיליות הן ערפיליות כהות, מכיוון שבאופן טבעי אינן יוצרות אור משל עצמן, אלא אם מתחולל בהן או בסביבתן הקרובה אחד מהתהליכים המתוארים מעלה.</p> <p dir="rtl">אולם כאשר האסטרונומים מדברים על ערפילית "כהה" כוונתם לערפילית החוסמת את האור של עצם הנמצא מאחוריה, כעין קיר, ולכן ניתן לראות ערפיליות כהות רק כאשר הן נמצאות בקו הראייה אל מול עצם בהיר מהן.</p> <p dir="rtl">זו גם הסיבה&nbsp;המונעת מאתנו לצפות באופן ישיר אל התווך הבין כוכבי של גלקסיית שביל החלב באור נראה, יש הרבה מאוד גז ואבק בינכוכבי בדרך.</p> <p dir="rtl">האבק הבינכוכבי מסתיר לנו את גלעין הגלקסיה ואסטרונומים חייבים להשתמש באורכי גל אחרים, כגון רדיו או קרינת רנטגן.</p> <p dir="rtl">ראה מעבדת רדיו במצפה ברקת להרחבה</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/horse_head_C4.jpg" alt="horse_head_C4" width="543" height="341" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית ראש הסוס </span>כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C4 Refractor<br />הערפילית ממוקמת בשדה הראייה <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m42-orion-nebula.html" target="_self">ליד ערפילית אוריון M42 ו-M43</a>&nbsp;<br />&nbsp;</p> <p dir="rtl">הערפיליות הכהות (Dark nebulae) מהוות כמה מהעצמים הקשים, אך המרשימים ביותר לצפייה בשמי הלילה.</p> <p dir="rtl">האובייקט בתמונה&nbsp;מעלה&nbsp;מכונה בשם&nbsp;'ערפילית ראש הסוס', הממוקמת בקונסטלציה אוריון.</p> <p dir="rtl">זוהי ערפילית מדהימה ביופיה ובדימיון ליצוג הממשי אליו היא דומה. אך אליה וקוץ בה, אתם כנראה לא תזכו לראות מראה כה טוב בתצפית וויזואלית דרך הטלסקופ.</p> <p dir="rtl">זהו בד"כ אובייקט קשה ביותר לצפייה, מכיוון שהרקע הינו בהיר רק במקצת מהאובייקט שלפניו. ערפיליות&nbsp;כהות הן ענני גז ואבק שסופגות את האור המגיע מאחוריהן.</p> <p dir="rtl">האור שנספג מחמם את חלקיקי האבק, וכתוצאה מכך חלקיקים אלו מקרינים מחדש או פולטים חלק מהאנרגיה שנקלטה כקרינה אינפרא-אדומה (קרינה אינפרא אדומה נמצאת בצד הנגדי בספקטרום האור מקרינת האולטרא-סגול).</p> <p dir="rtl">&nbsp;חלק מקרינת הרקע גם מפוזרת לתוך התווך הבין כוכבי שמסביב, וכך יכול להפחית את הניגוד בין הרקע לחזית, ועושים את הצפייה בהם אפילו יותר מסובכת.</p> <p dir="rtl">&nbsp;&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="planetary"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות פלנטריות</strong></span></h3> <p dir="rtl">על ידי שימוש בטלסקופ החלל האבל לשם השגת מידע ויזואלי ושאר נתונים ספקטרומטריים, הידע שלנו על יותר מ- 1000 ערפיליות פלנטאריות ידועות התעצם בצורה ניכרת.</p> <p dir="rtl">בתמונה ניתן לראות ערפילית פלנטארית הנקראת 'ערפילית הטבעת' (Ring Nebula).</p> <p dir="rtl">הערפילית נמצאת ליד הקונסטלציה ברבור (Cygnus). זוהי דוגמה אחת מהצורות הרבות שמקבלות ערפיליות פלנטאריות, לאחר שהן משילות מעליהן את שכבות הגז החיצוניות.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/rsz_m57.jpg" alt="rsz_m57" width="465" height="314" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;"><a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m57-ring-nebula.html" target="_self">ערפילית הטבעת M57</a>&nbsp;</span>כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;ערפיליות פלנטאריות נוצרות אשר <a href="http://www.bareket-astro.com/stars-in-the-cosmos/hr-diagram-poster.html" target="_self">כוכבים זקנים</a> החל מגודל מסויים (..בעלי מסה מסויימת), בקירוב גודלה של השמש שלנו, כילו את רוב דלק המימן שלהם לאחר מיליארדי שנים.</p> <p dir="rtl">המימן ברובו הומר להליום, והכוכב התפשט והפך לענק אדום. הכוכב&nbsp;איננו מתפוצץ, אלא פולט את הגזים במהירויות נמוכות ובזמנים שונים.</p> <p dir="rtl">כאשר הכוכב ממשיך להתפתח, הליבה המרכזית של הכוכב הופכת לננס לבן, כוכב חם מאד. הקרינה הגבוהה מעוררת את&nbsp;הגזים הנפלטים וגורמת להם ולהאיר.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="super-nova"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות סופר-נובה</strong></span></h3> <p dir="rtl">שרידי סופר נובות &ndash; כאשר <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomical-news/watch-a-supernova-with-binoculars-at-m101.html" target="_self">כוכב הופך לסופרנובה</a>. <br /> זהו אירוע אלים וקטסטרופלי שבדרך כלל בהירותו עולה על זו של הגלקסיה בה הוא שוכן. בהירותם של כוכבים בגלקסיות חיצוניות שנצפו כסופר נובות -&nbsp;נמדדה ככזו המתעלה על בהירות השמש שלנו פי מליון.</p> <p dir="rtl">הסופרנובה המוצגת כאן היא שאריות של כוכב שהתפרץ כסופרנובה בשנת 1054 לספירה, כפי שנצפתה מכדור הארץ.</p> <p dir="rtl">הערפילית&nbsp;היתה כה בהירה בזמנו, שהייתה ניתנת לצפייה בשעות היום במשך מספר שבועות. זוהי ערפילית הסרטן, הידועה גם כ- M1 בקבוצת הכוכבים שור&nbsp;(Taurus). מרחקה מכדור הארץ הוא בקירוב 6,500 <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">שנות אור</a>.</p> <p dir="rtl"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/rsz_m1.jpg" alt="rsz_m1" width="465" height="316" /></p> <p dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית הסרטן </span><span style="text-decoration: underline;">M1 Crab nebula</span> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;<br /> <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">מהירות האור בריק </a>&nbsp;הנה בקירוב 300,000 קילומטרים לשנייה.</p> <p dir="rtl"><br /> משערים כי הסופר נובות המרשימות ביותר מתרחשות עקב ספיחת חומר של כוכב שכן על ידי גרביטציה ליצירת ננס לבן. כאשר מסתו של הננס הלבן עולה על ערך מסויים, הוא עובר 'שריפת' פחמן מהירה ומתפוצץ, ופולט מיידית חומר השווה ל-1 מסות סולריות (מסת השמש).</p> <p dir="rtl"><a href="http://www.bareket-astro.com/astronomical-news/watch-a-supernova-with-binoculars-at-m101.html" target="_self">הרחבה על סופרנובה : סוגים, דרכי היווצרות וצפייה בטלסקופ</a>&nbsp;</p> <p dir="rtl" align="center"><img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/DSOs/rsz_veil.jpg" alt="rsz_veil" width="465" height="319" />&nbsp;</p> <p dir="rtl">בתמונה: <a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?option=com_virtuemart&amp;page=shop.product_details&amp;flypage=flypage.tpl&amp;category_id=17&amp;product_id=96&amp;Itemid=17" target="_self"><span style="text-decoration: underline;">ערפילית הצעיף </span><span style="text-decoration: underline;">NGC6992 Veil nebula</span></a> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">מומלץ : חקרו עוד את הנושא בסרט ה V.O.D "<a href="http://www.bareket-astro.com/live-astronomical-web-cast/nasa-tv-bareket-observatory-israel-space-webcast.html" target="_blank">שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים</a>" שערך טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.<br /><br />- <a href="http://www.bareket-astro.com/galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space" target="_blank">מידע נוסף על ערפיליות וגלקסיות</a>&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/astronet" target="_blank">באסטרונט (אסטרונומיה נט)</a></p> <p>&nbsp;</p> <p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>ערפיליות הן עננים של חומר במצב צבירה גז, בעיקר&nbsp;מימן, ואבק &ndash; המורכב מיסודות כגון צורן ופחמן. </strong><strong>כשמסתכלים על הערפיליות עם <a href="index.php?Itemid=2088&amp;option=com_virtuemart" target="_self"><span style="color: #333333;">טלסקופ משוכלל</span></a>, ממקום ללא&nbsp;<a href="about-the-bareket-observatory/light-pollution-ida-dark-skies-middle-east-israel.html" target="_self"><span style="color: #333333;">זיהום אור</span></a>&nbsp;ניתן להבחין באינספור צורות וצבעים.</strong></span></p> <p dir="rtl"><span style="color: #333333;"><strong>כך יש ערפילית בשם "ראש הסוס" או " </strong><strong><a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m57-ring-nebula.html" target="_self"><span style="color: #333333;">ערפילית הטבעת</span></a></strong></span><span style="color: #333333;"><strong>" על שם הצורה המדומה אותה יוצרת בחלל.</strong></span></p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp;<span style="color: #333333;"><strong>הערפיליות השונות, מסווגות כיום באופן הבא :</strong></span></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">1)&nbsp; <strong><a href="galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#reflection" target="_self">ערפילית החזרה</a></strong>&nbsp; Reflection Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">2)&nbsp; <strong><a href="galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#emission" target="_self">ערפילית פליטה</a></strong>&nbsp; Emission Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">3)&nbsp; <strong><a href="galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#dark" target="_self">ערפילית כהה</a></strong>&nbsp;&nbsp;Dark Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">4)&nbsp; <strong><a href="galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#planetary" target="_self">ערפילית פלנטארית</a></strong>&nbsp;&nbsp;Planetary Nebulae</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">5)&nbsp; <strong><a href="galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-types.html#super-nova" target="_self">סופר נובה</a></strong>&nbsp;&nbsp;Supernova</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="emission"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות פליטה</strong>&nbsp;</span></h3> <p dir="rtl">&nbsp;<img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="images/stories/DSOs/M8.jpg" alt="M8" width="635" height="409" /></p> <p dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית הלגונה </span><span style="text-decoration: underline;">M8</span> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.</p> <p dir="rtl">CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">אלו הן הערפיליות הצבעוניות ביותר מכל סוגי הערפיליות.</p> <p dir="rtl">הן מוארות מתוך ליבתן על ידי כוכבים צעירים שנמצאים בתהליך של היווצרות וגורמים לגז הערפילית להפיץ אור. הצבעים השונים נגרמים כתוצאה מגזים בהרכבים שונים המרכיבים את הערפילית.</p> <p dir="rtl">טלסקופ בינוני ומעלה ("8) תחת שמיים חשוכים מסוגל להבחין בצבע קלוש, אך בכדי להבחין בצבעים רבים יש להשתמש במצלמת CCD ממוחשבת וזמני חשיפה ארוכים.&nbsp;</p> <p dir="rtl">ערפילית הלגונה (ראו תמונה מעלה) נמצאת במרחק של כ 5,200 שנות אור מכדור הארץ והתגלתה בשנת 1747. גודלה המשוער הנו 140X60 <a href="astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">שנות אור</a>.&nbsp;<br /> &nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="images/stories/DSOs/rsz_m16.jpg" alt="rsz_m16" width="465" height="314" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית הנשר </span><span style="text-decoration: underline;">M16</span> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;ערפילית הנשר (ראו תמונה מעלה) ממוקמת מעל קבוצת הכוכבים קשת.<br />זו ערפילית המורכבת מאבק בין כוכבי וצביר כוכבים פתוח, אותו ניתן לראות בצד הימני עליון של התמונה.<br />החלק הבהיר של ערפילית הנשר הינה ערפילית פליטה (בהירה), שכן אורה נגרם עקב האנרגיה הרבה שמקרינים הכוכבים הצעירים והחמים הנמצאים בסמיכות אליה. <br />החלק הכהה של הערפילית הנראה בבירור במרכז התמונה הנו ערפילית בליעה (כהה) אלו הם ענני אבק דק המורכב בעיקר מפחמן, סיליקון וחמצן.</p> <p dir="rtl">הללו חוסמים את הקרינה הנראית מלהגיע אלינו, וניצבים כחורים אפלים ביריעת הכוכבים הבהירה.<br />שימו לב לטקסטורה המורכבת של הערפילית.</p> <p dir="rtl"><br /><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="images/stories/DSOs/rsz_m42.jpg" alt="rsz_m42" width="465" height="289" /></p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;תמונה: <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m42-orion-nebula.html" target="_self">הערפילית הגדולה באוריון M42</a><br /><br />הערפילית פולטת אור משל עצמה, בשל נוכחותה של קרינה אולטרה-סגולה מכוכבים צעירים חמים מאד המרכיבים את הצביר. <br /> הקרינה, למרות שאינה נראית לעין, הנה חזקה מספיק על מנת 'לערר' את האטומים באבק והגז הבין כוכבי , כך שהם 'קופצים' לרמות אנרגיה שונות ופולטים&nbsp;קרינה, אותה ניתן לאפיין בין השאר באמצעות <a href="astronomy-astrophysics-schools-projects-seminars/spectroscopy-telescope-elements-measuring.html" target="_self">ספקטרום</a> הקרינה של הערפילית. ערפיליות פליטה יכולות להימצא באיזורים שונים של שמי הלילה. המפורסמת מביניהן היא ערפילית אוריון (ראו תמונה מעלה). במונחים אסטרונומיים-פיסיקליים, מתייחסים לערפיליות מסוג זה גם כאיזורי HII (מימן II) זאת מכיוון שאטומי המימן עוררו בעקבות קרינת האולטרא-סגול החזקה המגיעה מכוכב/כוכבים.</p> <p dir="rtl"><a name="reflection"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות החזרה</strong></span></h3> <p dir="rtl">&nbsp;ערפיליות אלו מחזירות את אור הכוכבים הסמוכים אליהן, מסביבם או בתוכם.</p> <p dir="rtl">ערפילית "האיש הרץ" בקבוצת אוריון הנה דוגמא קלאסית של ערפילית החזרה (ראה תמונה).</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl"><img src="images/stories/DSOs/running_man.jpg" alt="running_man" width="336" height="256" />&nbsp;</p> <p dir="rtl">תמונה: ערפילית האיש הרץ <br /> <br /> ערפיליות אלו מופיעות בדרך בצבע כחול, מכיוון שהאור האדום מוחזר מן הערפילית אל עבר כדור הארץ בעוד האור הכחול נבלע בחלקיקי האבק של הערפילית.<br clear="all" />&nbsp;</p> <p dir="rtl">דוגמא נוספת לערפילית החזרה היא&nbsp;ערפילית מירופ (merope). זו ערפילית&nbsp;בקונסטלציית&nbsp;שור הממוקמת בקרב <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self">צביר הכוכבים 'הפליאדות'</a>. צביר כוכבים זה גם ידוע בשמו <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self">M45</a> (האובייקט ה45 בקטלוג מסייה),&nbsp;מכונה גם כ'שבע האחיות' וצביר כימה.</p> <p dir="rtl">האבק והגז של ערפילית זו&nbsp;אינו פולט אור משל עצמו, הוא רק מחזיר אור מכוכב או כוכבים סמוכים; במקרה זה, מהכוכב Merope. <br /><br /> תחת שמיים חשוכים ביותר, עם טלסקופ חובבים בגודל בינוני בעל אופטיקה טובה, תוכל להבחין בערפילית ההחזרה הזו, ואיזורי ערפיליות נוספים בתוך צביר הפליאדות. זיהוי ההילה הכחלחלה היא משימה לא פשוטה, הדורשת טלסקופים גדולים ואופטיקה טובה.</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="images/stories/DSOs/M45.jpg" alt="M45" width="522" height="362" /></p> <p dir="rtl">בתמונה: <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/the-pleiades-m45-7-sisters.html" target="_self"><span style="text-decoration: underline;">ערפילית וצביר הכוכבים פליאדות-כימה </span><span style="text-decoration: underline;">M45</span></a> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="dark"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות כהות</strong></span></h3> <p dir="rtl">בעיקרון &ndash; כל הערפיליות הן ערפיליות כהות, מכיוון שבאופן טבעי אינן יוצרות אור משל עצמן, אלא אם מתחולל בהן או בסביבתן הקרובה אחד מהתהליכים המתוארים מעלה.</p> <p dir="rtl">אולם כאשר האסטרונומים מדברים על ערפילית "כהה" כוונתם לערפילית החוסמת את האור של עצם הנמצא מאחוריה, כעין קיר, ולכן ניתן לראות ערפיליות כהות רק כאשר הן נמצאות בקו הראייה אל מול עצם בהיר מהן.</p> <p dir="rtl">זו גם הסיבה&nbsp;המונעת מאתנו לצפות באופן ישיר אל התווך הבין כוכבי של גלקסיית שביל החלב באור נראה, יש הרבה מאוד גז ואבק בינכוכבי בדרך.</p> <p dir="rtl">האבק הבינכוכבי מסתיר לנו את גלעין הגלקסיה ואסטרונומים חייבים להשתמש באורכי גל אחרים, כגון רדיו או קרינת רנטגן.</p> <p dir="rtl">ראה מעבדת רדיו במצפה ברקת להרחבה</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="images/stories/DSOs/horse_head_C4.jpg" alt="horse_head_C4" width="543" height="341" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית ראש הסוס </span>כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C4 Refractor<br />הערפילית ממוקמת בשדה הראייה <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m42-orion-nebula.html" target="_self">ליד ערפילית אוריון M42 ו-M43</a>&nbsp;<br />&nbsp;</p> <p dir="rtl">הערפיליות הכהות (Dark nebulae) מהוות כמה מהעצמים הקשים, אך המרשימים ביותר לצפייה בשמי הלילה.</p> <p dir="rtl">האובייקט בתמונה&nbsp;מעלה&nbsp;מכונה בשם&nbsp;'ערפילית ראש הסוס', הממוקמת בקונסטלציה אוריון.</p> <p dir="rtl">זוהי ערפילית מדהימה ביופיה ובדימיון ליצוג הממשי אליו היא דומה. אך אליה וקוץ בה, אתם כנראה לא תזכו לראות מראה כה טוב בתצפית וויזואלית דרך הטלסקופ.</p> <p dir="rtl">זהו בד"כ אובייקט קשה ביותר לצפייה, מכיוון שהרקע הינו בהיר רק במקצת מהאובייקט שלפניו. ערפיליות&nbsp;כהות הן ענני גז ואבק שסופגות את האור המגיע מאחוריהן.</p> <p dir="rtl">האור שנספג מחמם את חלקיקי האבק, וכתוצאה מכך חלקיקים אלו מקרינים מחדש או פולטים חלק מהאנרגיה שנקלטה כקרינה אינפרא-אדומה (קרינה אינפרא אדומה נמצאת בצד הנגדי בספקטרום האור מקרינת האולטרא-סגול).</p> <p dir="rtl">&nbsp;חלק מקרינת הרקע גם מפוזרת לתוך התווך הבין כוכבי שמסביב, וכך יכול להפחית את הניגוד בין הרקע לחזית, ועושים את הצפייה בהם אפילו יותר מסובכת.</p> <p dir="rtl">&nbsp;&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="planetary"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות פלנטריות</strong></span></h3> <p dir="rtl">על ידי שימוש בטלסקופ החלל האבל לשם השגת מידע ויזואלי ושאר נתונים ספקטרומטריים, הידע שלנו על יותר מ- 1000 ערפיליות פלנטאריות ידועות התעצם בצורה ניכרת.</p> <p dir="rtl">בתמונה ניתן לראות ערפילית פלנטארית הנקראת 'ערפילית הטבעת' (Ring Nebula).</p> <p dir="rtl">הערפילית נמצאת ליד הקונסטלציה ברבור (Cygnus). זוהי דוגמה אחת מהצורות הרבות שמקבלות ערפיליות פלנטאריות, לאחר שהן משילות מעליהן את שכבות הגז החיצוניות.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">&nbsp;<img src="images/stories/DSOs/rsz_m57.jpg" alt="rsz_m57" width="465" height="314" /></p> <p style="text-align: center;" dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;"><a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m57-ring-nebula.html" target="_self">ערפילית הטבעת M57</a>&nbsp;</span>כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;ערפיליות פלנטאריות נוצרות אשר <a href="stars-in-the-cosmos/hr-diagram-poster.html" target="_self">כוכבים זקנים</a> החל מגודל מסויים (..בעלי מסה מסויימת), בקירוב גודלה של השמש שלנו, כילו את רוב דלק המימן שלהם לאחר מיליארדי שנים.</p> <p dir="rtl">המימן ברובו הומר להליום, והכוכב התפשט והפך לענק אדום. הכוכב&nbsp;איננו מתפוצץ, אלא פולט את הגזים במהירויות נמוכות ובזמנים שונים.</p> <p dir="rtl">כאשר הכוכב ממשיך להתפתח, הליבה המרכזית של הכוכב הופכת לננס לבן, כוכב חם מאד. הקרינה הגבוהה מעוררת את&nbsp;הגזים הנפלטים וגורמת להם ולהאיר.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl"><a name="super-nova"></a>&nbsp;</p> <h3><span style="color: #993300;"><strong>ערפיליות סופר-נובה</strong></span></h3> <p dir="rtl">שרידי סופר נובות &ndash; כאשר <a href="astronomical-news/watch-a-supernova-with-binoculars-at-m101.html" target="_self">כוכב הופך לסופרנובה</a>. <br /> זהו אירוע אלים וקטסטרופלי שבדרך כלל בהירותו עולה על זו של הגלקסיה בה הוא שוכן. בהירותם של כוכבים בגלקסיות חיצוניות שנצפו כסופר נובות -&nbsp;נמדדה ככזו המתעלה על בהירות השמש שלנו פי מליון.</p> <p dir="rtl">הסופרנובה המוצגת כאן היא שאריות של כוכב שהתפרץ כסופרנובה בשנת 1054 לספירה, כפי שנצפתה מכדור הארץ.</p> <p dir="rtl">הערפילית&nbsp;היתה כה בהירה בזמנו, שהייתה ניתנת לצפייה בשעות היום במשך מספר שבועות. זוהי ערפילית הסרטן, הידועה גם כ- M1 בקבוצת הכוכבים שור&nbsp;(Taurus). מרחקה מכדור הארץ הוא בקירוב 6,500 <a href="astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">שנות אור</a>.</p> <p dir="rtl"><img style="display: block; margin-left: auto; margin-right: auto;" src="images/stories/DSOs/rsz_m1.jpg" alt="rsz_m1" width="465" height="316" /></p> <p dir="rtl">בתמונה: <span style="text-decoration: underline;">ערפילית הסרטן </span><span style="text-decoration: underline;">M1 Crab nebula</span> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;<br /> <a href="astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html" target="_self">מהירות האור בריק </a>&nbsp;הנה בקירוב 300,000 קילומטרים לשנייה.</p> <p dir="rtl"><br /> משערים כי הסופר נובות המרשימות ביותר מתרחשות עקב ספיחת חומר של כוכב שכן על ידי גרביטציה ליצירת ננס לבן. כאשר מסתו של הננס הלבן עולה על ערך מסויים, הוא עובר 'שריפת' פחמן מהירה ומתפוצץ, ופולט מיידית חומר השווה ל-1 מסות סולריות (מסת השמש).</p> <p dir="rtl"><a href="astronomical-news/watch-a-supernova-with-binoculars-at-m101.html" target="_self">הרחבה על סופרנובה : סוגים, דרכי היווצרות וצפייה בטלסקופ</a>&nbsp;</p> <p dir="rtl" align="center"><img src="images/stories/DSOs/rsz_veil.jpg" alt="rsz_veil" width="465" height="319" />&nbsp;</p> <p dir="rtl">בתמונה: <a href="index.php?option=com_virtuemart&amp;page=shop.product_details&amp;flypage=flypage.tpl&amp;category_id=17&amp;product_id=96&amp;Itemid=17" target="_self"><span style="text-decoration: underline;">ערפילית הצעיף </span><span style="text-decoration: underline;">NGC6992 Veil nebula</span></a> כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">מומלץ : חקרו עוד את הנושא בסרט ה V.O.D "<a href="live-astronomical-web-cast/nasa-tv-bareket-observatory-israel-space-webcast.html" target="_blank">שידור ישיר של גרמי השמיים העמוקים</a>" שערך טלסקופ האינטרנט הישראלי של מצפה הכוכבים ברקת. כחלק מהשידור המיוחד צילם הטלסקופ גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד. תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.<br /><br />- <a href="galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space" target="_blank">מידע נוסף על ערפיליות וגלקסיות</a>&nbsp;<a href="astronet" target="_blank">באסטרונט (אסטרונומיה נט)</a></p> עבודה עם טלסקופ האינטרנט 2010-08-22T14:01:46+03:00 2010-08-22T14:01:46+03:00 http://www.bareket-astro.com/astronomy-highlights/live-internet-telescope.html <p dir="rtl">בכל לילה של עבודה עם טלסקופ האינטרנט הישראלי, מצפה הכוכבים ברקת במכבים אוסף ומעבד מידע של כ-</p> <ul> <li>1 מיליארד פיקסלים</li> <li>2 Gbytes</li> <li>מידע המקביל ל 1,000,000 דפי ASCII מודפסים.</li> </ul> <p dir="rtl">בכל לילה של עבודה עם טלסקופ האינטרנט הישראלי, מצפה הכוכבים ברקת במכבים אוסף ומעבד מידע של כ-</p> <ul> <li>1 מיליארד פיקסלים</li> <li>2 Gbytes</li> <li>מידע המקביל ל 1,000,000 דפי ASCII מודפסים.</li> </ul> ערפיליות - פוסטר להורדה 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-poster.html <p><br />פוסטר של ערפיליות - להורדה והדפסה. לשימושים חינוכיים בבית הספר.</p> <p><br />פוסטר של ערפיליות - להורדה והדפסה. לשימושים חינוכיים בבית הספר.</p> ערפילית דרך עדשת הטלסקופ - כיצד נראית ערפילית 2010-08-21T00:00:00+03:00 2010-08-21T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/galaxy-galaxies-nebula-dust-and-gas-in-space/nebula-observation-though-the-telescope-eyepiece.html <p> </p> <p>כיצד נצפה שתיראה הערפילית באמצעות צפייה וויזואלית בטלסקופ בינוני או גדול ?</p> <p>וודאי לא כמו בתמונות...</p> <p> </p> <p>כיצד נצפה שתיראה הערפילית באמצעות צפייה וויזואלית בטלסקופ בינוני או גדול ?</p> <p>וודאי לא כמו בתמונות...</p> פולריס - כוכב הצפון 2011-09-03T00:00:00+03:00 2011-09-03T00:00:00+03:00 http://www.bareket-astro.com/uncategorised/my-ne-article.html <div style="height: 100%; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 11px; background-image: initial; background-attachment: initial; background-color: #ffffff; text-align: right; margin: 8px;" dir="rtl">כוכב הצפון, מכונה גם בשם 'פולריס' בלועזית. אין הוא כוכב גדול במיוחד, אינו צבעוני במיוחד ואינו נראה שונה באופן מהותי מכוכב אחר בהתבוננות דרך טלסקופ.<br />עם זאת, הוא אחד הכוכבים החשובים ביותר לאדם, עבור אנשים רבים.<br /><br />בפולריס קל להבחין בשמי הלילה, גם בעין בלתי מצוידת. <br /> מרחקו של פולריס מאתנו הנו כ-433&nbsp; <a href="http://www.bareket-astro.com/astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html#light-year" target="_self">שנות אור</a>, ערך בהירותו הנראית 2+ מגניטודה.<strong><br /></strong> <table style="width: 660px; color: #000000;" border="0"> <tbody> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">השתמש&nbsp;בפלניספרה&nbsp;-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=103:planisphere-classroom-cut-and-paste-activity&amp;catid=13" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">מפת הכוכבים הסובבת<br /></a>בכדי למצוא את קבוצת הכוכבים הדובה הגדולה (המכונה גם בשם העגלה הגדולה)<br /><br /><br /><br /> הידעת? <br /> <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/polaris-the-north-star.html" target="_self">גלקסיית השבשבת</a> נמצאת ליד זנב קבוצת הדובה הגדולה!<br /> בצפייה וויזואלית, לצופה מכדור הארץ.</td> <td style="background-color: #e4e4e4;"><img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/Constellations/m101_1.jpg" alt="m101_1" width="450" height="308" /><br /><a href="http://www.bareket-astro.com/images/stories/meteor/perseids_meteors_2010.jpg" target="_blank" rel="lightbox"></a></td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">הקדמונים דמינו צורות ודמויות בשמי הלילה - אלו הם הכוכבים הבהירים היוצרים את קבוצת הכוכבים העגלה הגדולה</td> <td style="background-color: #e4e4e4;"><img src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/Constellations/m101_2.jpg" alt="m101_2" width="450" height="308" /></td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">מתחו קו דמיוני בין הצלע הקיצונית של צורת הטרפז הנוצרת מהכוכבים "מירק" ו"דובה" בקבוצת הכוכבים העגלה הגדולה, כלפי חוץ.</td> <td style="background-color: #e4e4e4;"><img style="margin-right: auto; margin-left: auto; display: block;" title="כיצד מוצאים את כוכב הצפון" src="http://www.bareket-astro.com/images/stories/Constellations/polaris_north_star.jpg" alt="כיצד מוצאים את כוכב הצפון" width="430" height="392" /></td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">הכפילו את אורך הצלע הנ"ל כ-5 פעמים בעודכם ממשיכים להתרחק מקבוצת הכוכבים.</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">והנה Polaris&nbsp;- כוכב הצפון!</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4; text-align: left;"><span class="Apple-style-span" style="color: #808080; background-color: #ffffff;">Images&nbsp;<a href="http://www.stellarium.org" target="_blank"><span style="color: #808080;">stellarium</span></a></span></td> </tr> </tbody> </table> </div> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><br />* מומלץ : ביקרתם באזור העגלה הגדולה? צפו גם <a href="http://www.bareket-astro.com/how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m51-whirpool-galaxy.html" target="_self">בגלקסיית המערבולת M51</a><br /><br /><br /><br />צפייה מהנה !</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">מידע נוסף על&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?option=com_virtuemart&amp;page=shop.browse&amp;category_id=14&amp;Itemid=19" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">טלסקופים</a>&nbsp;ודרכי&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/astronet" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">צפייה בכוכבים</a>&nbsp;-&nbsp;<a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?option=com_virtuemart&amp;Itemid=17" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">חנות הטלסקופים&nbsp;והציוד האסטרונומי&nbsp;</a>&nbsp;של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים.</p> <div style="height: 100%; font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: 11px; background-image: initial; background-attachment: initial; background-color: #ffffff; text-align: right; margin: 8px;" dir="rtl">כוכב הצפון, מכונה גם בשם 'פולריס' בלועזית. אין הוא כוכב גדול במיוחד, אינו צבעוני במיוחד ואינו נראה שונה באופן מהותי מכוכב אחר בהתבוננות דרך טלסקופ.<br />עם זאת, הוא אחד הכוכבים החשובים ביותר לאדם, עבור אנשים רבים.<br /><br />בפולריס קל להבחין בשמי הלילה, גם בעין בלתי מצוידת. <br /> מרחקו של פולריס מאתנו הנו כ-433&nbsp; <a href="astronomy-classroom-activities-posters-download/distances-and-sizes-in-space-light-year-speed.html#light-year" target="_self">שנות אור</a>, ערך בהירותו הנראית 2+ מגניטודה.<strong><br /></strong> <table style="width: 660px; color: #000000;" border="0"> <tbody> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">השתמש&nbsp;בפלניספרה&nbsp;-&nbsp;<a href="index.php?option=com_content&amp;view=article&amp;id=103:planisphere-classroom-cut-and-paste-activity&amp;catid=13" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">מפת הכוכבים הסובבת<br /></a>בכדי למצוא את קבוצת הכוכבים הדובה הגדולה (המכונה גם בשם העגלה הגדולה)<br /><br /><br /><br /> הידעת? <br /> <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/polaris-the-north-star.html" target="_self">גלקסיית השבשבת</a> נמצאת ליד זנב קבוצת הדובה הגדולה!<br /> בצפייה וויזואלית, לצופה מכדור הארץ.</td> <td style="background-color: #e4e4e4;"><img src="images/stories/Constellations/m101_1.jpg" alt="m101_1" width="450" height="308" /><br /><a href="images/stories/meteor/perseids_meteors_2010.jpg" target="_blank" rel="lightbox"></a></td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">הקדמונים דמינו צורות ודמויות בשמי הלילה - אלו הם הכוכבים הבהירים היוצרים את קבוצת הכוכבים העגלה הגדולה</td> <td style="background-color: #e4e4e4;"><img src="images/stories/Constellations/m101_2.jpg" alt="m101_2" width="450" height="308" /></td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">מתחו קו דמיוני בין הצלע הקיצונית של צורת הטרפז הנוצרת מהכוכבים "מירק" ו"דובה" בקבוצת הכוכבים העגלה הגדולה, כלפי חוץ.</td> <td style="background-color: #e4e4e4;"><img style="margin-right: auto; margin-left: auto; display: block;" title="כיצד מוצאים את כוכב הצפון" src="images/stories/Constellations/polaris_north_star.jpg" alt="כיצד מוצאים את כוכב הצפון" width="430" height="392" /></td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">הכפילו את אורך הצלע הנ"ל כ-5 פעמים בעודכם ממשיכים להתרחק מקבוצת הכוכבים.</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">והנה Polaris&nbsp;- כוכב הצפון!</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> </tr> <tr style="background-color: #e4e4e4;"> <td style="background-color: #e4e4e4;">&nbsp;</td> <td style="background-color: #e4e4e4; text-align: left;"><span class="Apple-style-span" style="color: #808080; background-color: #ffffff;">Images&nbsp;<a href="http://www.stellarium.org" target="_blank"><span style="color: #808080;">stellarium</span></a></span></td> </tr> </tbody> </table> </div> <p style="text-align: right;" dir="rtl"><br />* מומלץ : ביקרתם באזור העגלה הגדולה? צפו גם <a href="how-can-i-find-the-andromeda-galaxy/m51-whirpool-galaxy.html" target="_self">בגלקסיית המערבולת M51</a><br /><br /><br /><br />צפייה מהנה !</p> <p style="text-align: right;" dir="rtl">מידע נוסף על&nbsp;<a href="index.php?option=com_virtuemart&amp;page=shop.browse&amp;category_id=14&amp;Itemid=19" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">טלסקופים</a>&nbsp;ודרכי&nbsp;<a href="astronet" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">צפייה בכוכבים</a>&nbsp;-&nbsp;<a href="index.php?option=com_virtuemart&amp;Itemid=17" target="_blank" style="color: #2200cc; font-size: 12px; text-decoration: underline;">חנות הטלסקופים&nbsp;והציוד האסטרונומי&nbsp;</a>&nbsp;של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים.</p> פוסטר להורדה - מרחקים וגדלים ביקום 2010-09-20T00:00:00+02:00 2010-09-20T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/observing-the-universe-cosmos/sizes-distances-in-space-poster-download.html <p><br />פוסטר להורדה - בנושא מרחקים וגדלים&nbsp;ביקום.<br />הפוסטר מציג באופן פשוט וסכמתי את המרחק בין גרמי השמיים השונים ביחס לכדור הארץ. מקטן לגדול.<br />* הערה : האובייקטים אינם מוצגים בקנה מידה, זוהי המחשה בלבד.</p> <p><br />פוסטר להורדה - בנושא מרחקים וגדלים&nbsp;ביקום.<br />הפוסטר מציג באופן פשוט וסכמתי את המרחק בין גרמי השמיים השונים ביחס לכדור הארץ. מקטן לגדול.<br />* הערה : האובייקטים אינם מוצגים בקנה מידה, זוהי המחשה בלבד.</p> רזולוציית הצילום של טלסקופ ומצלמה דיגיטאלית 2011-02-23T00:00:00+02:00 2011-02-23T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/telescopes-data-processing-ccd-imaging/ccd-airy-disk-resolution-photography-telesco-limit.html <p dir="rtl"><span style="color: #993300;"><strong>התאמת מצלמת CCD לכושר ההפרדה התיאורטי של הטלסקופ, גודל הפיקסלים והאופטיקה&nbsp;(או &ndash; "על קופסת הטלסקופ רשום שהוא מגדיל עד פי X6000")</strong> </span></p> <p dir="rtl"><br />האופטיקה של הטלסקופ אינה ''מושלמת'' שכן הינה מועדת לפגמים כגון סטייה כרומטית, אברציה כדורית, סדקים מיקרוסקופיים בציפוי האופטי ועוד. זאת תלוי במודל האופטי הנתון, רמת היצור וכד''.</p> <p dir="rtl">טלסקופ שאינו סובל מפגמים אופטיים ביצור מכונה בשם Diffraction limited.</p> <p dir="rtl">ועם זאת, גם הטלסקופים הטובים ביותר עדיין מוגבלים מבחינת הרזולוציה האופטית-מקסימאלית שלהם.</p> <p dir="rtl"><span style="color: #993300;"><strong>התאמת מצלמת CCD לכושר ההפרדה התיאורטי של הטלסקופ, גודל הפיקסלים והאופטיקה&nbsp;(או &ndash; "על קופסת הטלסקופ רשום שהוא מגדיל עד פי X6000")</strong> </span></p> <p dir="rtl"><br />האופטיקה של הטלסקופ אינה ''מושלמת'' שכן הינה מועדת לפגמים כגון סטייה כרומטית, אברציה כדורית, סדקים מיקרוסקופיים בציפוי האופטי ועוד. זאת תלוי במודל האופטי הנתון, רמת היצור וכד''.</p> <p dir="rtl">טלסקופ שאינו סובל מפגמים אופטיים ביצור מכונה בשם Diffraction limited.</p> <p dir="rtl">ועם זאת, גם הטלסקופים הטובים ביותר עדיין מוגבלים מבחינת הרזולוציה האופטית-מקסימאלית שלהם.</p> רזולוציית צילום, פיקסלים וטלסקופים 2011-02-23T14:34:28+02:00 2011-02-23T14:34:28+02:00 http://www.bareket-astro.com/astronomy-highlights/ccd-telescope-resolution-calculations-airy-disk.html <p><a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?Itemid=2088&amp;option=com_virtuemart" target="_blank">האופטיקה של הטלסקופ</a> אינה 'מושלמת' שכן הינה מועדת לפגמים כגון סטייה כרומטית, אברציה כדורית, סדקים מיקרוסקופיים בציפוי האופטי ועוד. זאת תלוי במודל האופטי הנתון, רמת היצור וכד'.<br /><a href="http://www.bareket-astro.com/index.php?option=com_virtuemart&amp;page=shop.browse&amp;category_id=14&amp;Itemid=19" target="_blank">טלסקופ </a>שאינו סובל מפגמים אופטיים ביצור מכונה בשם Diffraction limited.<br />ועם זאת, גם הטלסקופים הטובים ביותר עדיין מוגבלים מבחינת הרזולוציה האופטית-מקסימאלית שלהם.<br />"אז מדוע כתוב על הקופסא שהטלסקופ מגדיל עד פי 6000?"<br /><br />קרא עוד :<br />מאמר בנושא<br /><a href="http://www.bareket-astro.com/telescopes-data-processing-ccd-imaging/ccd-airy-disk-resolution-photography-telesco-limit.html" target="_blank"><strong>רזולוציית הצילום של טלסקופ ומצלמה דיגיטאלית - התאמת&nbsp; מצלמת CCD לכושר ההפרדה התיאורטי של הטלסקופ, גודל הפיקסלים והאופטיקה</strong><br /></a></p> <p><a href="index.php?Itemid=2088&amp;option=com_virtuemart" target="_blank">האופטיקה של הטלסקופ</a> אינה 'מושלמת' שכן הינה מועדת לפגמים כגון סטייה כרומטית, אברציה כדורית, סדקים מיקרוסקופיים בציפוי האופטי ועוד. זאת תלוי במודל האופטי הנתון, רמת היצור וכד'.<br /><a href="index.php?option=com_virtuemart&amp;page=shop.browse&amp;category_id=14&amp;Itemid=19" target="_blank">טלסקופ </a>שאינו סובל מפגמים אופטיים ביצור מכונה בשם Diffraction limited.<br />ועם זאת, גם הטלסקופים הטובים ביותר עדיין מוגבלים מבחינת הרזולוציה האופטית-מקסימאלית שלהם.<br />"אז מדוע כתוב על הקופסא שהטלסקופ מגדיל עד פי 6000?"<br /><br />קרא עוד :<br />מאמר בנושא<br /><a href="telescopes-data-processing-ccd-imaging/ccd-airy-disk-resolution-photography-telesco-limit.html" target="_blank"><strong>רזולוציית הצילום של טלסקופ ומצלמה דיגיטאלית - התאמת&nbsp; מצלמת CCD לכושר ההפרדה התיאורטי של הטלסקופ, גודל הפיקסלים והאופטיקה</strong><br /></a></p> תחנת מזג אוויר - מודיעין ירושלים | שידור ישיר 2011-12-27T00:00:00+02:00 2011-12-27T00:00:00+02:00 http://www.bareket-astro.com/uncategorised/my-title.html <br /><span style="color: #333333;"><strong>במצפה הכוכבים ברקת במכבים, מוצבים חיישנים מיוחדים אשר מנטרים את מזג האוויר בסביבת המצפה.</strong></span><br /><span style="color: #333333;"><strong>תחנת מזג האוויר משדרת את הנתונים לאתר, כך שהם זמינים לכל המעוניין באמצעות רשת האינטרנט.</strong></span> <br /><span style="color: #333333;"><strong>במצפה הכוכבים ברקת במכבים, מוצבים חיישנים מיוחדים אשר מנטרים את מזג האוויר בסביבת המצפה.</strong></span><br /><span style="color: #333333;"><strong>תחנת מזג האוויר משדרת את הנתונים לאתר, כך שהם זמינים לכל המעוניין באמצעות רשת האינטרנט.</strong></span>