אסטרונט

פורטל האסטרונומיה אסטרו-נט מציע מגוון כלים להוראת האסטרונומיה והמדעים. הפורטל כולל אפליקציות ופיתוחים של מצפה הכוכבים ברקת כגון טלסקופ ווירטואלי וטלסקופ האינטרנט הישראלי. אסטרו'-נט אושר גם על -ידי משרד החינוך. להרחבה: על אודות אסטרו-נט

  • מבוא לצילום אסטרונומי - צילום גרמי השמיים

     לצילום אסטרונומי בסיסי יש להתחיל בקבוצות הכוכבים.
    לצורך הצילום יש להשתמש בחצובה יציבה, אחרת התמונה הסופית תצא מרוחה וחסרת פרטים בקבוצות הכוכבים.

    מומלץ: קורס צילום אסטרונומי למתחילים ומתקדמים (מבוגרים)

     

     

    ציוד


    הציוד הנדרש לצילום אסטרונומי בסיסי של קבוצות הכוכבים:
    מצלמת 35ממ, חצובה יציבה ומצלמה דיגיטלית בעלת אפשרות לחשיפה ארוכה (לחליפין סרט צילום של 400 אסא או יותר)
    על המצלמה להיות מכוונת על אחד המצבים T או B, מצב זה מאפשר לפתוח את הצמצם למשך זמן ממושך ובכך, מאפשר למעשה, לקלוט יותר אור כוכבים.

    עדשת 50 מ"מ יכולה לאפשר צילום של רוב קבוצות הכוכביםכדוגמאת אוריון הצייד, ברבור, קשת, פגסוס ועוד רבים נוספים.

    מומלץ להשתמש בפלניספרה, מפת כוכבים מסתובבת בכדי להכיר את שמי הלילה.

     

     

    taurus_starmap

     

    איור : קבוצת הכוכבים שור וקבוצת אוריון.

    זהו שדה הראייה המקורב של מצלמה בעלת עדשת 50 מ"מ (תלוי סרט הצילום/גודל השבב)

     

     

    - כיצד נראים ומצולמים גרמי השמיים באמצעות טלסקופ גדול ?סרט: VOD-HD "גרמי השמיים העמוקים" בשילוב מוסיקה לכבדי ראיייה
    - מסע לירח : צילום ווידאו של פני הירח, ברזולוציה גבוהה. סרט VOD מהשידור הישיר

     

     

     


    שלב ראשון


    שבילי כוכבים
    זוהי הדרך הפשוטה ביותר לצילום רחב זווית, שמתואר לעיל ומספקת תמונות מרהיבות, של השמיים.
    בדרך זו, ניתן לראות את תנועת הכוכבים בשמיים לאורך זמן עם סיבוב כדור הארץ ואת צבעם של הכוכבים. הצב את המצלמה על חצובה יציבה כאשר צמצם המצלמה פתוח לכדי מקסימום.
     על הפוקוס להיות מכוון לאינסוף.
     זמן החשיפה הנו ארוך מאוד ונע בין 5 דקות לשעה במקום בעל שמיים חשוכים במיחד, עם זיהום אור מועט.


    חשוב לציין כי זמן החשיפה הארוך אינו מגביר רק את אור הכוכבים אלא גם את זיהום האור באתר הצילום. לכן, יש להתרחק ממקורות אור.
    בשיטת שבילי הכוכבים, משתמשים הרבה בניסוי וטעייה בכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר, בעזרת הציוד הספציפי שלכם. לכן תמיד עבדו בעזרת רשימות וכתבו כיצד צלמתם, כך שבעתיד תוכלו לחזור או להימנע מתוצר מסויים.

     

     


    שלב שני


    צילום קבוצות הכוכבים
    בעזרת החצובה, כוון את המצלמה לעבר קבוצת הכוכבים ואת הפוקוס לעבר אינסוף.
    פתח את הצמצם לכדי מקסימום כאשר זמן החשיפה ינוע בין 20 ל 30 שניות. ניתן להשתמש לשיטה זו אף בסרטים בעלי רגישות גבוהה יותר אך מידת הגרעיניות בתמונה תגדל כתוצאה ממהלך זה.
    במקרה ומשתמשים בסרט צילום חשוב לשים לב כי בחנות הצילום בה מפתחים את הנגטיבים לא יזרקו את הסרט מכיוון שלמראית עין הוא נראה שרוף! כמו-כן, אין צורך לפתח את כל התמונות מכיוון ורק מיעוט תצאנה טובות. התבוננו בסרט הצילום ורק לאחר מכן בחרו אילו תמונות לפתח.

     

    גלרייה של תמונות אסטרונומיות מהטלסקופ

     

     



    שלב שלישי

     

    צילום שביל החלב
    זהו השלב המתקדם המתקדם ביותר למתחיל בצילום אסטרונומי בסיסי, ודורש מיומנות נרכשת שתבוא בקלות באם נפעל קודם כל על-פי השלבים שתוארו קודם לכן לפי סדר הכתיבה.
    לצורך ביצוע הצילום יש צורך בעדשות רחבות זווית כגון 28 מ"מ או 50 מ"מ.
    סרט הצילום ינוע בין 200אסא ל800אסא (או ISO). את המצלמה יש לשים על מתקן בעל יכולת עקיבה אחר השמיים, כמו טלסקופ עם מנוע, המאופס לצפון.

    זהו צילום מסובך, הדורש השקעה רבה בכדי להשיג תוצאות טובות, אך התמונה הסופית מדהימה.
    זמן החשיפה ינוע בין 4 דקות ל-20 דקות ויש לשים לב שהעקיבה מדוייקת. אחרת נקבל שבילי כוכבים בצילום הסופי.
    ניתן גם להשתמש בסרטי צילום שחור לבן לצורך צילום זה ובפילטר אדום, המשפר את ניגודיות התמונה ויבליט את עננת שביל החלב והערפיליות שבה.

     
     milkywayתמונה : שביל החלב באזור קבוצת ברבור

     

      מומלץ: קורס מבוא לאסטרונומיה וצילום אסטרונומי למבוגרים

     

     

     

    שלב רביעי

     

    גרמי שמיים עמוקים
    כעת ננסה להתמקד עם עדשת המצלמה על אובייקטים ספציפיים בשביל החלב, כגון צבירי כוכבים או ערפיליות.

    השתמשו בעדשה הנמצאת על גבי מתקן עקיבה או טלסקופ ממונע, עם אורך מוקד הנע בין 300-600 מ"מ. זמן החשיפה המומלץ בין 2-10 דקות.

    ניתן להשתמש בטלסקופ הווירטואלי לזיהוי אובייקטים בשמי הלילה.

     

    מטרות אסטרונומיות מומלצות לצילום באמצעות טלסקופ

    1 M3 צביר הכוכבים  
    2 אלביראו - כוכב כפול  
    3 M31 - גלקסיית אנדרומדה  
    4 M51 - גלקסיית המערבולת  
    5 M42 - ערפילית אוריון  
    6 M57 - ערפילית הטבעת  
    7 M8 - ערפילית הלגונה  
    8 M27 - ערפילית המשקולת  
    9 M13 - צביר הכוכבים בהרקולס  
    10 M45 - צביר כימה הפליאדות  
    11 אנטרס - ענק אדום  
    12 אובייקטים הנמצאים במשולש הקיץ

     



    צילום אסטרונומי מתקדם :


    * צילום אסטרונומי – צילום תמונות RGB CCD בצבע

    * עיבוד תמונות אסטרונומיות - מבוא לפוטומטריה

    * רזולוציית הצילום של טלסקופ ומצלמה דיגיטאלית

     

     

     

     


    rsz_m51
    תמונה : גלקסית המערבולת, M51. צולם על ידי טלסקופ האינטרנט
    ניתן לפנות למצפה הכוכבים ברקת למתן רשימות אובייקטים או לעזרה מקצועית נוספת.

     

     

     

     

     

  • מרחקים וגדלים ביקום – המסע בחלל במהירות האור

    תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתוך חללית המשייטת מחוץ למערכת השמש שלנו.  מה תוכלו לראות ? רוב הזמן לא תוכלו להבחין  בדבר מיוחד – מכיוון שרוב החלל בסביבת מערכת השמש הינו למעשה ריק.

    לפעמים תוכלו להתקרב לכוכב (שמש) רחוקה, ואז תבחינו בכך שרוב הכוכבים דומים למדי לשמש שלנו. ביקום יש כוכבים כה רבים שאם תנסו לספור אותם בקצב של 1 כוכב לשנייה, ייקחו לכם שנים רבות לספור את כולם.


     

     

    המסע אל החלל


    בואו ונצא למסע דמיוני ברחבי היקום שלנו, נכיר את האובייקטים הקוסמיים בסביבתנו האסטרונומית וננסה לקבל תחושה בנוגע למרחקים והגדלים העצומים בחלל. את המסע נערוך תוך כדי שאנו צופים מחלון החללית ומצלמים תמונה בכל "קפיצה" לסדר הגודל הבא.

    כעת אנו נמצאים רגעים ספורים טרם ההמראה...

     


    את המסע שלנו נתחיל מחדר הבקרה של טלסקופ האינטרנט במצפה הכוכבים ברקת במכבים.

     

     

     

    מרחק =  '0'

    טלסקופ מצפה כוכבים ברקת

      תמונה: טלסקופ האינטרנט הישראלי, במצפה הכוכבים ברקת במכבים        

     

     

     

     

    נצפה מטה מחלון החללית תוך כדי ההמראה... בגובה של 2 ק"מ נוכל כבר לראות את מכבים ומודיעין, כפי שנראים ממעוף הציפור.

     

    מרחק =  2 ק"מ

    sizes_in_space (2)תמונה: מכבים ופאתי העיר מודיעין

     

     

     


    לאחר מספר דקות בלבד, כבר נגיע למרחק של כ-100 ק"מ מפני הקרקע. על-פי ההגדרה הרשמית אנו כעת נמצאים בחלל.

    ממרחק זה נוכל לראות את כל ארץ ישראל ואת אזור המזרח התיכון.

     

    מרחק =  100 ק"מ


    sizes_in_space (4)

    תמונה: ארץ ישראל ואגן המזרח התיכון  

     

     

     


    הביטו בעוד כדור הארץ נראה קטן יותר ויותר, בעוד אנו מתרחקים ממנו.
    במערכת השמש שלנו שמונה כוכבי לכת ואנו נבקר בכולם.
    הדבר אינו פשוט כלל, שכן עלינו לעבור מרחקים עצומים, להתגבר על קרינה קוסמית מסוכנת ולדעת כיצד לנווט בחלל העצום במהירות אדירה. מסתבר שמסע זה דורש עבודת תכנון רבה והוא מסוכן למדי.

     

    מרחק =  10,000 ק"מ         

    sizes_in_space (5)

    תמונה: כדור הארץ מבט מהחלל
     
     

     

     

    'כוכבי הלכת הסלעיים'

     

    את מסענו נמשיך בין כוכבי הלכת הסלעיים- הפלנטות חמה, נגה, ארץ ומאדים.
    והנה – כוכב הלכת חמה. זהו כוכב לכת סלעי קטן יחסית, פניו מצולקות במכתשים רבים. מרחקו מהשמש 58 מליון ק"מ בלבד, אורכה של השנה בכוכב הלכת חמה 88 יממות, והטמפרטורה נעה בין 173– מעלות צלזיוס בלילה, ל427 מעלות צלזיוס במהלך היום.
    כוכב הלכת נגה מזוהה בסיפורי המיתולוגיה כאלת האהבה, אולם מסתבר שהתנאים השוררים שם מפחידים למדי : שכן עננים דחוסים של חומצה גופרתית, ופני שטח געשיים הרריים הופכים את נגה לאחד מכוכבי הלכת המשונים ביותר במערכת השמש.
    מכדור הארץ - נוגה נראה בעזרת עין בלתי מצוידת מעט לאחר השקיעה או בסמוך לזמן הזריחה של השמש, ולכן נקרא גם 'כוכב השחר'. המרחק הממוצע של נגה מהשמש : כ- 108 מיליון ק"מ.

    לפני שנמשיך את מסענו בחלל – נעצור לרגע ליד כדור הארץ, הבית שלנו. מהחלל - כדור הארץ נראה בתור גולה קטנה וכחולה.
    נכון לשלב זה הפלנטה שלנו היא המקום היחיד ביקום כולו על פניו מצאנו חיים.

     

     


    החזיקו חזק בחללית תוך כדי שאנו חולפים ליד כוכב הלכת מאדים, השכן של כדור הארץ, מעט יותר רחוק מאיתנו ביחס לשמש. פניו מכוסים באדמת חול אדומה.
    מכל כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, נראה כי לפני הקרקע של מאדים התנאים הדומים ביותר לכדור-הארץ.
    אורכה של יממת המאדים שווה כמעט ליממה שלנו, גם על מאדים יש הרים, מדבריות, כיפות קטבים לבנות, הרי געש וקניונים עמוקים. יש מדענים הטוענים כי התנאים בכוכב הלכת מאדים אפשרו בעבר קיום חיים על פניו.

     

     



    sizes_in_space (6)                                                           תמונה: חלק מכוכבי הלכת ה"סלעיים" ופלוטו (המרחקים אינם מוצגים בקנה מידה)

     

    מסתבר שכדור הארץ הינו עצום - זהו כוכב הלכת הסלעי הגדול ביותר במערכת השמש שלנו.
    היזהרו! בעוד אנו חולפים דרך חגורת האסטרואידים. אסטרואידים הם גופים סלעיים הנמצאים בחלל ומקיפים את השמש. חגורת האסטרואידים נמצאת בין כוכב הלכת מאדים לכוכב הלכת צדק.

     

     

     



     
    'ענקי הגזים'

     

    כעת נמשיך לעלות בסדרי הגודל, ונעבור אל מסע בין כוכבי הלכת ה"ענקים הגזיים", אלו הן הפלנטות צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
    כוכב הלכת צדק הינו הגדול ביותר מבין כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, את פניו מעטרות חגורות עננים צבעוניות ומקסימות. מרחקו הממוצע מהשמש : כ- 778 מיליון ק"מ
    לצדק מעל ל-60 ירחים, אחד מירחיו המעניינים ביותר הינו הירח "אירופה". שממה קפואה ומסתורית, יכול להיות שמתחת לשכבת הקרח של הירח - נמצא אוקיאנוס אדיר מימדים – יש מדענים המקווים למצוא שם חיים, בעתיד.

    כוכב הלכת הבא בו נבקר הינו מקסים ומרתק – לשבתאי מערכת טבעות מרשימה ביותר, המורכבות מאלפי חלקיקים סלעיים המצופים קרח.
    כעת אנו נמצאים כבר הרחק מהבית שלנו, במרחק של כ- 3 מיליארד ק"מ אנו מגיעים אל כוכב הלכת אוראנוס.
    מכאן השמש נראית כמו כוכב קטן וחיוור בשמיים.
    אל נפטון נגיע לאחר שנעבור כמעט 4 וחצי מיליארד ק"מ מתחילת המסע.

     



    sizes_in_space (7)תמונה: כוכבי הלכת ה"גזיים". (המרחקים אינם מוצגים בקנה מידה)

     

     
    מצד שמאל ניתן לראות את כוכב הלכת נגה ולימינו את כדור הארץ. ניתן להבחין בכך שכוכב הלכת צדק מעט יותר גדול מכדור הארץ...
     

    כעת נתבונן מחלון החללית על מערכת השמש שלנו. נבחין בכוכבי הלכת הסובבים את השמש.
    ניתן להבחין בכך שהשמש גדולה יותר מצדק וכדור הארץ גם יחד.
    sizes_in_space (8) 

    איור: השמש וחלק מהפלנטות במערכת השמש (המרחקים אינם מוצגים בקנה מידה).
    מסתבר שכדור הארץ הינו אובייקט קטן למדי ביחס לאובייקטים אחרים ביקום.  קוטרה של השמש גדול כמעט פי 109 מזה של כדור הארץ.

                                   

     

     


    מסע אינטראקטיבי במערכת השמש

    מומלץ: מסע אינטראקטיבי במערכת השמש (עברית). מצגת 


     

     

     

     

     

     


    היקום הינו גדול ביותר. אולם עד כמה ?


    בכדור הארץ אנו מודדים מרחקים באמצעות כלים כגון סרט מדידה ומשתמשים ביחידות כגון מילימטר, מטר או קילומטר, אולם בחלל לא נוכל לעשות זאת באופן אפקטיבי, שכן המרחקים גדולים מאוד. נצטרך למצוא שיטות אחרות למדידת המרחקים ביקום. לשם כך נשתמש ביחידה הנקראת "שנת אור". אולם מהי שנת אור ?



     



    מהי שנת אור ?

     

    האור מורכב מפוטונים, אשר נעים במהירות אדירה של כ-300,000 ק"מ בשנייה (בריק). 'ניסע' עם הפוטונים בחלל במהירות האור, במשך שנה שלמה אחת.
    המרחק שהאור עובר בשנה אחת - מכונה בשם "שנת אור" אחת. 

    בשנת אור אחת – האור עובר מרחק של כ-9 טריליון קילומטרים וחצי! למרחקים קטנים יותר נוכל להשתמש ביחידות כמו "שניית אור" או "שעת אור".

     

    לדוגמא : האור עובר את המרחק לירח בפרק זמן של כשנייה ורבע, כלומר – המרחק לירח הינו כשניית אור ורבע.
    שניית אור אחת שווה למשל להיקף של 7 כדורי ארץ וחצי (בקו המשווה). ניתן לראות כי "שנת אור" הנו למעשה ביטוי למרחק ולא לזמן...

     


     
    מרחקים וגדלים ביקום – המסע במהירות האור

     

    מרחק השמש מכדור הארץ שמונה דקות אור בקירוב, קרן אור היוצאת מהשמש – מגיעה לכדור הארץ לאחר כ-8 דקות. כשאתם צופים בשמש השוקעת ביחס לאופק מחוף הים לדוגמא, השמש למעשה כבר "שקעה" 8 דקות קודם לכן, אולם רק כעת קרני האור פוגעות ברשתית העין שלכם, לאחר שעברו מרחק של כ-150 מליון ק"מ.
    כשאנו צופים אל עבר אובייקטים הנמצאים רחוק בחלל אנו רואים תהליכים שכבר התרחשו בעבר, זמן רב לפני שהמידע מגיע אלינו בפועל.

    כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש הינו נפטון. מרחקו של נפטון מהשמש 240 דקות אור, או 4 שעות אור. על קרני השמש לנוע בחלל במשך 4 שעות בטרם מגיעות לנפטון/

     

     

     

     

    ענקים בחלל


    בלילות הקיץ ניתן להבחין מישראל בכוכב אדום ובהיר יחסית, המכונה ארקטורוס (Arcturus), זוהי שמש אדירת מימדים מטיפוס המכונה בשם ענק אדום (שלב בהתפתחותם של כוכבים).
    בתמונה הבאה - ניתן להבחין בגודלם היחסי של כוכב הלכת צדק (שמאל) והשמש שלנו (אמצע) ביחס לכוכב ארקטורוס. מרחקו של הכוכב ארקטורוס מאיתנו כ-37 שנות אור.

     

    מרחק = 37 שנות אור
    sizes_in_space (9)איור: השמש, כוכב הלכת צדק והכוכב ארקטורוס Arcturus בקבוצת הכוכבים רועה הדובים (המרחקים אינם מוצגים בקנה מידה).

     

    בכדי למצוא את הכוכב ארקטורוס בשמיים ניתן להיעזר בפלניספרה, מפת הכוכבים באתר מצפה ברקת.

     



    נמשיך להתרחק יותר ויותר מכדור הארץ הבית שלנו, ונראה מחלון החללית את ערפילית הטבעת, ענן של גז ואבק הנמצא בחלל, מספרה הקטלוגי M57.
    מרחקה של ערפילית הטבעת מאתנו מרשים למדי – כמעט 2,300 שנות אור!
    ערפילית הטבעת הינה ערפילית פלנטרית, זוהי שארית מכוכב זקן אשר השיל את מעטה החומר שלו אל עבר החלל, ויצר ענן גדול של חומר, במרכזו כוכב מטיפוס ננס לבן.

     

     

    הערפילית עצמה אינה דחוסה כמו שנהוג אולי לחשוב, מסתה מוערכת בכ-0.2 מסות שמש (0.2 ממסת השמש שלנו) וקוטרה גדול פי 500 ממערכת השמש כולה. הערפילית מתפשטת אל עבר החלל במהירות ממוצעת של 25 ק"מ בשנייה. ניתן להבחין בערפילית באמצעות טלסקופ חובבים בינוני או גדול. גם השמש שלנו צפויה לעבור תהליך דומה, ככל הנראה בעוד כ-4.5 מיליארד שנים.

     

     

    מרחק = 2300 שנות אור
    m57 ערפילית הטבעתתמונה: ערפילית הטבעת. צילום: מצפה ברקת. תמונות נוספות בגלרייה.


     

     

     

     

     

     

    גלקסיית שביל החלב

     

     


     כעת אנו עוזבים את גלקסיית שביל החלב, בה אנו חיים. קוטרה של הגלקסיה הספיראלית שלנו כ-100,000 שנות אור.
    באיור מסומן מיקומה של מערכת השמש שלנו, אולם ממרחק זה לא ניתן להבחין בה כלל...
    milkyway_galaxyאיור: ציור אמן של גלקסית שביל החלב. (האיור להמחשה בלבד)

     

     


    לאחר שנעבור מרחק של 2 מיליון שנות אור וחצי - נגיע אל גלקסיית אנדרומדה הרחוקה, השכנה הגלקטית של גלקסית שביל החלב.

    מרחק = 2.5 מליון שנות אור
    andromeda_galaxy_IR_WISE
    תמונה: גלקסיית אנדרומדה באינפרא אדום. צילום: NASA / JPL-Caltech / UCLA
    גלקסיית אנדרומדה הנה גלקסיה ספיראלית, בדומה לגלקסיה שלנו, אולם קוטרה כפול – 200,000 שנות אור!

     

     

     


    לפני מספר שנים – כיוונו האסטרונומים את טלסקופ החלל האבל לנקודה ה'שחורה' ביותר בשמיים הצפוניים. מקום בו לא הבחינו עד כה בדבר.
    האבל צפה בנקודה זו במשך 10 יממות רצופות, וצילם תמונות רבות, אשר שולבו לתמונה מדהימה אחת - המכונה בשם "השדה העמוק של האבל" (HST deep field).
    מלבד מנקודות ספורות בעלות הצלב, כל נקודה בתמונה הינה גלקסיה אדירת מימדים. 

     

    גלקסיות נמצאות בכל כיוון, גם מיליארדי שנות אור מאיתנו, וככל שמתבוננים יותר ויותר ביקום – כן מוצאים עוד ועוד גלקסיות...


    hubble deep field
    תמונה: השדה העמוק של האבל. HST



     כיצד מודדים מרחקים בחלל?


    יש מספר שיטות למדידת המרחקים בחלל. אחת השיטות הינה למדוד את שטף האור מסופרנובה רחוקה.

    לפי עוצמת האור של האובייקט ניתן לחשב את מרחקו מכדור הארץ (הצופה). מידע על סופר-נובה ודרכי צפייה.


     

     

     

     

     

     

    עזרים ופעילויות לבית ולכיתה

     


    * היקום בקנה מידה – בניית דגם של מערכת השמש
    ברוב התמונות הנמצאות ברשת האינטרנט (ובספרי הלימוד) מערכת השמש מוצגת באופן בו כוכבי הלכת נמצאים קרובים מאוד אחד לשני, הרבה יותר קרובים מיחס המרחקים האמיתי של כוכבי הלכת בחלל. כך שהתמונות אינן מוצגות בקנה מידה מדוייק. בחלקו זה של המאמר נראה כיצד ניתן להכין דגם פשוט הממחיש את המרחקים היחסיים של כוכבי הלכת, בקנה מידה נכון.
    המודל ממחיש באופן ויזואלי ומקסים את הנושא, ומתאים לילדים ומבוגרים כאחד.
    הוראות הכנה - בניית דגם מרחקים של מערכת השמש בקנה מידה

     

     

     

    פוסטר אסטרונומי המציג את המרחקים והגדלים ביקום

    אתם מוזמנים להדפיסו בכדי להיזכר במרחקים העצומים איתם עוסקים במדע האסטרונומיה, ולהפליג בדמיונכם למחוזות רחוקים ביקום.
    פוסטר מערכת השמש גדלים מרחקים שנת אור מהירות האור

     

     

     

     

     

    ניסויים בנושא גדלים ומרחקים ביקום


    מדידת קוטרו המקורב של הירח - באמצעות הידיים וסרגל


    חישוב המרחק לירח - בליקוי ירח


    מדידת קוטר הירח - באמצעות תמונות משידור ליקוי הירח


    - מדידת אורך הסילון של הגלקסיה M87

     

    - מדידת המרחק לצביר הפליאדות



     

    --
    תמונות: NASA HST JPL. (אלא אם צוין אחרת)

     

     

  • הגורם לתופעת ההילה (טבעת) מסביב לירח או השמש

     הילה מסביב לירח - או השמש - הנו סימן לענני נוצה דקים, הנעים גבוה מעל ראשינו. יש הטוענים כי זהו גם סממן אשר יכול להעיד על סופות וממטרים העומדים להתרחש בקרוב.

    טבעת או מעגל של אור סביב השמש או הירח - מכונה גם בשם הילה (Halo). הילות שמש וירח הן תופעות נפוצות למדי, ועם זאת נראה כי מצליחה להפתיע ביופיה בכל פעם מחדש.

     

     

     


    מה גורם להילה סביב השמש או הירח?

     

    הילות הן סימן לענני נוצה המכונים גם בשם צירוס (Cirrus , הפניה למאמר באנגלית) גבוהים, הנעים ברום הגדול מ-6000 מטרים מעל ראשינו.


    עננים אלה מכילים גבישי קרח זעירים רבים. ההילות שאנו רואים נגרמות כאשר אור השמש עובר בגבישי הקרח באטמוספירה.

    הילה מסביב לירח
    תמונה: הילה מסביב לירח, ממצלמת השמים בשידור חי. לעיתים ניתן לראות הילה גם מסביב לשמש

    הקצה הפנימי של ההילה הנו מודגש יותר וצבעו אדמדם. מעבר אליו ההילה מתפוגגת בהדרגה.
    ניתן להבחין בכך שהשמים בתוך ההילה כהים יותר מאשר מחוץ לה (בהירות נמוכה יותר), זאת מכיוון שגבישי הקרח באזור זה מחזירים אלינו חלק קטן יותר מקרני האור. ראו הסבר מטה.

     



     

    ענני נוצה


    ענני נוצה/צירוס הם עננים דקים, הנישאים ברוחות חזקות לצורות הנראות לרוב כמו פסים ארוכים. ונחלקים למספר תתי סוגים שונים.

     

    הצירוס הנו ענן אשר אינו נוטה להוריד גשם ומורכב מגבישי קרח קטנים. כאשר ישנן טורבולציות בגובה רב עננים אלו לובשים צורה כדורית - צִירוּקוּמוּלוּס.

     

    לפעמים ענן הצירוס מכסה שטחים רחבים ואז הוא מכונה בשם צִירוּסְטָרָטוּס. כאשר הירח או השמש ניתנים לצפייה בשעה שענני הנוצא נמצאים בשמים - נוצרת הילה מקסימה סביבם.

     

    סרטון - עננים מעל מצפה הכוכבים, במהלך יממה שלמה


    עננים   
    איור: סוגי עננים. לחצו להרחבה

     

     


    הילה מסביב לירח

     

    ההילה הנה תופעה אופטית, הנוצרת כתוצאה משתי תופעות פיסיקליות עקריות - שבירת אור והחזרת אור, מגבישי הקרח באטמוספירה. האור נשבר בגבישי קרח הקסגונליים וגם מוחזר מהם לעין הצופה.

    על גבישי הקרח להיות מסודרים באופן מסוים ביחס לצופה בכדי שזה יראה את ההילה, כך נוצר מצב שצופים שונים - רואים הילות שונות בזמן נתון.

    בדומה לקשת בענן (גם בקשת קיימת נפיצה, עם זאת בד"כ בטיפוניות מים).

     

    מכיוון שבהירותו הנראית של הירח קטנה יחסית, הילות ירח הן לרוב חסרות צבע, עם זאת ניתן להבחין לעיתים בצבע אדום בחלק הפנימי ובצבע כחול בצד החיצוני של ההילה.
    צבעים אלו הנם בולטים יותר בהילות סביב השמש.

     

    סרטון - הילת ירח

     

     

    שבירת האור באטמוספרה של כדור הארץ הנו גם הגורם לצורה ה'פחוסה' (אובלית) של השמש והירח בזמן שקיעה או זריחה.
    קרני האור המגיעות מהחלק התחתון של הירח או השמש עוברות שבירה חזקה יותר באטמוספרה. וכתוצאה מכך נראות גבוה יותר בשמיים ביחס לחלק העליון.

     

    להרחבה:
    אופטיקה של טלסקופים
    מופעי הירח ולוח השנה העברי


      rainbow_horizonתמונה: 'קשת בענן'. ניתן לראות קשת נוספת בצד שמאל של התמונה. מצב זה מכונה בשם קשת כפולה

     

     

     הילת 22º מעלות

     

    ההילה הנוצרת מסביב לירח במופע מלא מכונה גם בשם הילת 22 מעלות. זאת מכיוון שערך הגודל הזוויתי של רדיוס ההילה בשמים הנו 22º, ביחס לצופה מהארץ. ככל שבהירות הירח גדלה כתלות במופעו במהלך החודש העברי - כן תגדל בהירות ההילה.

    הקצה הפנימי של ההילה הנו מודגש יותר וצבעו אדמדם. מעבר אליו ההילה מתפוגגת בהדרגה. השמים בתוך ההילה כהים יותר מאשר מחוץ לה (בהירות נמוכה יותר), תופעה זו נגרמת כתוצאה מכך שגבישי הקרח ההקסגונליים באזור זה מחזירים לעיננו חלק קטן יותר מקרני האור.

    חלק גדול מקרני האור נשבר בזווית כוללת של 22°, וזו הסיבה להופעת ההילה כמעגל של אור בזווית זו סביב מקור האור. זו גם זווית השבירה (הממוצעת) המינימלית בגביש הקרח, ולכן העיגול שמוגבל על ידי ההילה הנו חיוור ביחס לחלקה החיצוני.
     
    הילות רדיוס 22 מעלות ניתנות לצפיה בכל רחבי העולם ולאורך השנה כולה. חפש אותן בכל פעם שהשמים מכוסים בענני נוצה דקים - ענני הצירוס מכילים גבישי קרח אפילו באקלימים החמים.
    ההילה המתוארת במאמר זה הנה נצפית תמיד באותו הקוטר, ללא קשר למיקומה היחסי בשמים. עם זאת לפעמים רק חלקים מהמעגל השלם גלויים לצופה.


     

     

     

    פעילות

    ענן בבקבוק

     

     

     

     

     


    להרחבה


    - מדידת קוטר הירח והשמש באמצעות כף היד
    - גלריית תמונות של תופעות אטמוספיריות
    - הילת 22 מעלות - הסבר פיסיקלי (אנגלית)
           



     

  • תצפית במטאורים, מטר מטאורים, גשם מטאוריטים - כוכבים נופלים

      

    שיאו של מטר המטאורים פרסאידים צפוי להתרחש בלילות 12 ו-13 באוגוסט (מסביבות השעה 01:00 תלוי באופק המקומי).

    מומלץ: העלנו את הסרטון מהשידור הישיר של מטר המטאורים פרסאידים

     

     

     

    מטאורים

     

    מי שראה מטאור חוצה את שמי הלילה, אותו מראה נפלא של הבזק אור חטוף פתאומי, המושך אליו מיידית את תשומת לב הסובבים אותנו – חזה באחת התופעות המקסימות שמציע היקום. מראה המכונה לעיתים קרובות בשם "כוכב נופל".

    המטאור יכול להיראות בהיר יותר מן הכוכבים בשמיים (בהירות נראית), ולעיתים אף נראה כי הוא נחלק לגורמים בודדים הממשיכים במהירות גבוהה לעבר הקרקע כקבוצה אחוזת דיבוק. במקרים בודדים, נדירים יותר, המטאור יכול להצפות כסדרת פיצוצים המלווים בקול רם, לתופעה זו קוראים בשם "כדורי האש" או "בולידים" (Bolides)

     

    perseids_meteors_2010

    תמונה: מטאורים, כפי שצולמו על-ידי מצלמת השמים בשידור חי

    בתמונה ניתן לראות את הצילום בו "חוברו" תמונות המטאורים יחדיו. ניתן לראות את הרדיאנט ("מקור") של מטר המטאורים פרסאידים. הנקודות הלבנות הם כוכבים.

     

     

     

     

    תצפיות במטר המטאורים

     

    כאשר מתרחש מטר מטאורים השווה צפייה - צוות מצפה הכוכבים ברקת עורך תצפית מרובת משתתפים, הפתוחה לכל המעוניין.

    מידע על אירועים אלו אנו שולחים באמצעות מועדון החברים של המצפה. ניתן להירשם דרך האתר ולקבל מידע לפני אירוע מיוחד ושידור ישיר מהטלסקופ.

     

    כך לדוגמא מצפה הכוכבים ברקת עורך בכל שנה תצפית מיוחדת לכבוד מטר המטאורים פרסאידים, בין התאריכים  12-13 באוגוסט. את תצפית המטאורים צוות המצפה עורך על שפת מכתש רמון, שם זיהום האור מועט והשמיים נגלים לצופה במלוא תפארתם.
    במהלך התצפית כל משפחה מקבלת מפת כוכבים סובבת - פלניספרה, ושתייה חמה לאורך האירוע. כאשר בשיא נצפים בד"כ מעל 50 מטאורים בשעה.

     

    הפעילות מלווה בתצפית באמצעות טלסקופים משוכללים, הרצאות והדגמות על מסך ענק, ובהסברים על קבוצות הכוכבים בשימוש מפות הכוכבים ולייזר מיוחד.

     

     meteor_perseids_2007

    תמונה : תצפית מטר המטאורים פרסאידים 2007

     

     

     

    מהו מטאור ? 

     

    האקט בו אנו חוזים בעת צפייה במטאור מתרחש כאשר חלקיקי אבק נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ. חלקיקי האבק מתכלים באטמוספרה בגובה של כ-100 קילומטרים.

    לתופעה אותה אנו רואים (דהיינו שובל האור וההבזק) קוראים בשם מטאור.  
    החלקיקים נכנסים במהירות גבוהה מאוד לאטמוספרת כדור הארץ; בעת כניסתם לאטמוספרה של כדור הארץ - הטמפרטורה שלהם גדלה, וחלקיק האבק מתכלה (אלא אם כן הוא גדול דיו ואז גם יכול לפגוע בכדה"א). השובל המשתרך מאחור, היוצר את זנבו של המטאור הנה אטמוספרת כדור-הארץ, המתקררת בהדרגה.


    גשם מטאורים נוצר כאשר כדור הארץ הנע במסלולו השנתי סביב השמש מגיע לאזור בחלל בו נמצאים שרידים מזנבו של שביט (Comet).



    סרט: תנועת השביט C2009 P1 Garradd בשמיים, במהלך פרק זמן של כשעתיים וחצי. ניתן להבחין בזנב המשתרך המפורסם, הנע ביחד עם גרעין השביט בחלל. 

    טלסקופ האינטרנט עקב אחרי תנועת השביט, ביחס לכוכבי הרקע.

     

    כאשר כדור הארץ עובר בשובל חלקיקי השביט - אנו זוכים לראות מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה. 
    צוות המצפה התקין מצלמה שתיעדה את המטאורים שעברו מעל המצפה במכבים במטר המטאורים פרסאידים.  זוהי מצלמת CCD TV מיוחדת, אשר מצלמת כמאה וחמישים תמונות בשנייה, ומסוגלת לצלם אובייקטים חיוורים ומהירים מאוד!

     


    צפו בסרט המציג את המטאורים הבהירים שנלכדו בעדשת המצלמה מעל מצפה הכוכבים ברקת – במהלך לילה שלם!

    סרטון נוסף - מהשידור הישיר של מטר המטאורים פרסאידים 2016

     

     


     

    מעבורת חלל או מטאוריט ?

     

    על האסטרונאוטים לקחת אמצעי בטיחות מוגברים כאשר הם נכנסים חזרה לאטמוספרת כדור הארץ מן החלל, שכן החללית היא בעצם מעין אסטרואיד ענק!
    בדיוק למען מטרה זו, גוף המעבורת מצופה לוחות קראמיים מיוחדים, המונעים את שריפת החללית על-ידי כך שהם מעבירים את אנרגיית החום הרחק מגוף החללית.

    אם מאיזושהי סיבה, המגנים הקרמיים אינם תקינים, סופה של החללית יהיה 'כסופו של מטאור'. עובדה זו ראינו וחווינו לצערנו, כאשר טיסת קולובמיה STS-107, בה היה אילן רמון, ז"ל (האסטרונאוט הישראלי) נכנסה לאטמוספרה והלוחות הקרמים שלה לא היו תקינים. המעבורת התפרקה לגורמים על כל רכיביה.

    עם תכנון טוב ומעט מזל - ניתן לצפות גם במעבר של ה ISS, תחנת החלל הבינלאומית תוך כדי תצפית במטאורים, בעין בלתי מצויידת.



     

     

    מטאורים ושמי הלילה

     

    מטאורים ניתן לראות בכל לילה ממקום חשוך ללא ירח בהיר, ממקום ללא זיהום אור.

    מטאורים אלה נקראים מטאורים אקראיים פזורים (Sporadic) וקצבם הזניטי נע בסביבות הארבעה מטאורים בשעה. רוב כדורי האש (ראה ערך - בולידים) המרהיבים הם מטאורים פזורים. הרכב מטאורים אלו דומה מאוד לחומר ממנו עשויים האסטרואידים.

    חלק ניכר מהאסטרואידים במערכת השמש שוכן בחגורה הנמצאת בין מאדים וצדק. גודלו של האסטרואיד הגדול ביותר שהתגלה עד כה עומד על כ-900 ק"מ. 

     

    מקורם של מטאורים העשויים מחומרים אקזוטיים-נדירים יותר עשוי להיות גם מחלקיקי סלע מהירח או מאדים.


    comet_gerrard_perseid_meteor
    תמונה : שביט ומטאור בתמונה אחת!

     

    השביט C2009 P1 Garradd צולם על ידי סטודנטים באמצעות טלסקופ האינטרנט, במשך מספר שעות.

    באחת מתמונות השביט "נתפס" מטאור (ראו פס בחלק שמאלי-עליון) תוך כדי שחצה את שדה הראייה של הטלסקופ.
    זהו צירוף מקרים נדיר למדי, שכן שדה הראייה של הטלסקופ הינו קטן מכדי לצלם מטאורים באופן אפקטיבי.


     

    הידעת ?

    תעודת הוקרה הוענקה למצפה הכוכבים ברקת, ממעבדת ההנעה הסילונית של נאס"א JPL
    על שיתוף הפעולה בצילום האסטרואיד 2012-DA14 בעת מעברו ליד כדור הארץ.

    מצפה ברקת שידר את מעבר האסטרואיד 2012-DA14 דרך רשת האינטרנט.
    לחצו על הקישור לשיתוף פעולה נוסף שערכנו עם נאס"א NASA


     

     

     

     

    גשם "כוכבים נופלים" - צפייה במטר מטאורים

    מומלץ : לוח מטרות מטאורים שנתי.


    מקור מטאורים רבים בזנב שביטים, הפולטים כמות רבה של חלקיקי אבק בעת התקרבותם אל השמש.
    השביטים הינם גרמי שמים העשויים קרח, תערובת של פחמן דו חמצני ומים (במצב צבירה מוצק) ואבק אשר נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים.

    כאשר השביטים מתקרבים אל השמש נוצרת צורת הזנב המפורסם המשתרך מאחוריו בהשפעת רוח השמש. כוכבי השביט מגיעים ככל הנראה מענן שביטים גדול בשם ענן אורט - המקיף את מערכת השמש שלנו במרחק של כ-100 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית אחת = 149,597,870 ק"מ).

     

    מפאת המסלול האקסצנטרי של השביטים, נוצר מצב שבו חלק ממסלולם נמצא קרוב מאוד לשמש, ובחלק ממסלולם הם יכולים לנוע אף מעבר למסלול הקפתו פלוטו את השמש. כאשר השביט מתקרב לשמש, ובהשפעת רוח השמש - הקרח הגלום בו מתחיל להימס ולהתאדות, משאיר אחריו שובל מרשים של חומר שנראה כמו זנב ארוך. 

    כאשר כדור הארץ נכנס אל תוך שובל חלקיקים מעין זה - אנו זוכים לראות מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה. בעת שכדור הארץ עובר בשובל חלקיקי השביט, הנקרא שביט האב; יראו לנו המטאורים כיוצאים מנקודה אחת בשמיים.

     

    לנקודה זו קוראים בשם רדיאנט (Radiant)- המהווה את המרכז ממנו יראו המטאורים נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ, הפונה לכיוון שובל החלקיקים.

     

    radiant

    בתמונה : נקודת הרדיאנט של מטר המטאורים פרסאידים (בכחול)

     

     

     

     


    מועדי מטרי המטאורים הגדולים

     

     

    שם המטר  תאריך השיא  מטאורים בשעה  שביט האב 
    אטא אקוו'ארידים מאי 4 20 Halley
    אוריונידים אוקטובר 21 50 Halley
    ג'מינידים דצמבר 14 120 Phaethon
    ליאונידים נובמבר 16 150 Tempel-Tuttle
    לירידים אפריל 22 50 Thatcher
    פרסאידים אוגוסט 12 100 Swift-Tuttle

     לרשימת כל מטרות המטאורים - לחצו כאן

     

     

     

     

    כללים לתצפית מטאורים

     


    על התצפית המתגמלת והפשוטה ביותר לעמוד בקריטריונים הבאים: 

    • - מקום חשוך, ללא זיהום אור ולילה ללא ירח

    • - לחות נמוכה/ללא עננות

    • - שק שינה / כיסא עם משענת מתקפלת, המאפשר כיוון צפייה לשמיים בנוחות

    • - שתייה חמה בתרמוס (גזיה תסנוור את הצופים)

    • - ביגוד מתאים

    • -מפות שמיים- כך נוכל ללמוד את השמיים בעת הצפייה

    • - חברה טובה לזמן הצפייה...

     

    אין צורך בטלסקופ או ציוד מיוחד.

    יש לשכב עם הפנים לכיוון הרדיאנט ופשוט לצפות בהנאה. ככל- המקום הטוב ביותר לצפייה במטר מטאורים הוא מעל הראש (זנית) החל מהשעה 23:00 בלילה.  

     

    למידע נוסף, תמונות וסרטים על מערכת השמש כנסו לפורטל האסטרונומיה אסטרו'-נט  שבאתרנו






     

     

     

     

     

     ---

     

    למצפה הכוכבים ברקת קוד רשמי מהגוף הבין לאומי לחקר אסטרואידים וכוכבי השביט Minor planet center,MPC B35. 

    המצפה מפתח תוכניות מחקר לגילוי ועקיבה אחר אסטרואידים ושביטיםבצורה אוטומאטית, כחלק מפעילויות המצפה השוטפות.

    בפרויקט נעשה שימוש גם בטלסקופ האינטרנט הרובוטי. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר המצפה.

     

  • בניית שעון שמש - כלי למדידת הזמן | ערכת הכנה שעון שמש לישראל

    במאמר זה נלמד כיצד ניתן למדוד את השעה המקומית. נבנה שעון שמש מקרטון או נייר - ונמדוד את הזמן באמצעות מיקומה היחסי של השמש בשמיים.

    בנוסף נעמוד על הקשר המעניין בין שעון השמש לכוכב הלכת מאדים.


     

     

    "רק עוד רגע רינה, רק עוד רגע קט"...

     

    נראה כי בני האדם ניסו מאז ומתמיד למדוד את הזמן, ולנסות לכמתו בדיוק הרב ככל הניתן. דומה כי תמיד היה קיים יחסו האמביוולנטי של האדם בנוגע לזמן.

    אלמלא נמצאו שיטות נאותות למדוד את הזמן הייתה הציביליזציה שלנו, על ארגונה המשוכלל והמסועף נעמדת על שמריה. בכדי למדוד את הזמן, אנו זקוקים לעצם המושג של זמן, לרעיון הקובע כי יש בנמצא דבר מה למדוד.

    הזמן הנו אחד הגורמים המשמעותיים ביותר במדע באופן כללי, ואסטרונומיה ופיזיקה בפרט. נראה כי לכל תחום יש הנחת זמן אובייקטיבית משלו. את הגדרת הזמן העצמית והכללית של כל אחד ואחד מאיתנו נשאיר לקורא, כנקודה למחשבה.

    "וַיְבָרֶךְ אֱלוהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אותוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלוהִים לַעֲשׂוֹת" בראשית (ב', ג)

    נוצר אצל בני האדם הצורך למדוד את הזמן, שכן זה הפך למשאב עם התפתחותו המנטאלית של האדם.

    לוחות השנה סיפקו לאדם נתונים על השנה - שמש, חודש - ירח, שבוע, ויממה - סיבוב כדה"א סביב צירו; כתנאי להתמצאות במרחב-זמן ככל, עוד בימי קדם.


    אולם הכיצד ניתן למדוד יחידות זמן הקטנות מיממה (כגון שעה, דקה, שנייה וכד') באופן עקבי ?

    השעה : נקבעה ע"י הכוהנים במצרים לחלוקת היממה והיוותה את פרק חלוקת הזמן הקטן ביותר עד למאה ה- 19 (כארבעת אלפים שנה מאוחר יותר!). 12 שעות ליום ו 12 שעות ללילה. אורכה 60 דקות.
    להרחבה - עונות השנה ונטיית ציר כדור הארץ



     

    השעון


    שעון, הכלי המוכר לנו (והנפוץ) ביותר למדידת הזמן אינו נלקח תמיד כמובן מאליו.
    השעון הראשון שבנה האדם נקרא בשם- אובליסק (Obelisks), ונראה כמעין עמוד ענק המזדקף אל על. השעונים הראשונים הומצאו ככל הנראה במצרים העתיקה, והשימוש בהם נעשה בסביבות 3,500 לפנה"ס.

     


    שעון שמש להורדה ובנייה עצמית (קובץ PDF) 

    -  הוראות לבניית שעון שמש: כיצד משתמשים בשעון שמש
    sundial_israel

    תמונה : שעון שמש לבנייה עצמית. ראו קישור מעלה להורדה
    השימוש בכפוף לתנאי השימוש ותקנון האתר


     

     

    תנועת השמש בשמים ככלי למדידת הזמן

    "הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ, אֲחורַנִּית- עֶשֶׂר מַעֲלוֹת; וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה." (ישעיהו לח ח)

    בעידן חסר מנוחה זו בו אנו חיים, נוטים לשכוח כי אנו תלויים לחלוטין בכוכב אחד – בשמש.
    השמש מהווה את אחד היסודות עליהם מושתתים החיים ושימשה במשך אלפי שנים ככלי עזר למדידת הזמן.

    הצל המוטל מן החרוט של שעון השמש (גנומון) נע בהתאמה לתנועת השמש בשמיים.
    בתחילה - המקום בו "נופל" היטל הצל היה מחולק לשני חלקים עיקריים, באמצעות סקלה קבועה מראש, דבר שאפשר לאנשים להבחין ביתר שאת בחלוף חצי יממה. שעון השמש הראשון.

    בשנת 1,500 לפנה"ס נעשה שימוש בשעון שמש מתקדם יותר: השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר- השעה.
    החלוקה התבצעה ל- 10 יחידות יום ולעוד שתי יחידות, נפרדות. היחידות הנוספות יוחסו לזמן בין הערביים, מעבר בין יום ללילה ומהלילה חזרה ליום.
    כמו- כן סומנו היום הארוך והקצר ביותר בשנה. וימי שוויון הסתיו והאביב, שאז נתפסו על ידי חלק מהעמים כ"ימי זעם האלים". כך נקבעו עתות החגים והמועדים, זמני הזריעה, הקציר ועוד.



     

     

    שעון המאדים


    אם חשבתם שעידן שעון השמש תם לאחר התפתחות הטכנולוגיה של היום, אזי צפויה לכם הפתעה נעימה.
    מסתבר שכאשר האדם החליט לשלוח גששיות מחקר לעבר כוכב הלכת מאדים, הוא גילה ששעון שמש אינו רק רצוי במאדים, כי אם הכרחי.

     

    בעת שאתם יושבים בנחת וקוראים את המאמר, נמצאים שני רכבי מחקר על המאדים. רכבי המחקר נשלחו בעזרת טילי ענק אל החלל ב-10 ביוני וכן ב-7 ביולי 2003.
    שמות הרכבים - ספיריט (Spirit) ואופרטיוניטי (Opportunity) ניתנו על ידי ילדה בשם סופי קוליס, בת 9 מאריזונה, ומסמלים יפה מאוד את מטרות המשלחת ביניהן מציאת סמני מים על סלעי מאדים וחקר פני השטח.
    להרחבה : שלטו על רובוט המאדים שבמצפה, בשידור ישיר

     

     

    Mars sundial

    תמונה: שעון השמש שנשלח למאדים



    מדוע יש צורך שיותקן שעון שמש "עתיק" על ציוד כה חדיש?


    בעזרת שעון השמש-מאדים, ניתן לדעת היכן נמצא הצפון האמיתי של מאדים בקלות.
    דבר המקל על ניווט גששית המחקר. השעון משמש כלי מדעי ממדרגה ראשונה בכך שמהווה כלי לכיול המצלמות של גששית המחקר.
    השעון עשוי מפלטת אלומיניום מיוחדת ונבנה כך שנפחו ומסתו יהיו קטנים ככל האפשר (מסתו 65 גרם בלבד בכדי להקל על שילוח הרכב מכדור הארץ).
    רכב קטן יותר משמעו טיל שילוח קטן יותר ופחות דלק, דבר שאף מוזיל את הטיסה באופן משמעותי.

    בעזרת שעון השמש שעל המאדים ניתן בין היתר לחשב את קו הרוחב עליו נמצא רכב המחקר, מציאת הצפון האמיתי (על-ידי חישוב נטיית הציר ולא הצפון המגנטי) של מאדים וכמובן את שעת המאדים המדויקת באותה הנקודה.
    והכי חשוב- הוא אינו משתמש בחשמל בכדי לפעול! אנרגיה יקרה מפז, בייחוד כשמדובר בגששית מחקר שרחוקה מרחק עצום מכדור הארץ.


    שעון השמש מצולם במצלמה המחוברת לאינטרנט וכך יכולים לצפות בשעון המאדים של מצפה הכוכבים ברקת במכבים בזמן אמת, יחד עם שעוני שמש נוספים, בכל רחבי העולם.
    ראו מידע נוסף על שעון המאדים באתר מצפה הכוכבים ברקת.



     

     

    בניית שעון שמש בבית


    אנו ממליצים לקוראים לבנות שעון שמש ולמדוד את הזמן. הבנייה הינה פשוטה והתוצאה מקסימה. 

     


    הוראות לבניית שעון השמש

    1. - הדפיסו את שעון השמש מאתר המצפה
    2. - גזרו את השעון ואת הגנומון (ה'משולש'), מסביב לקווים המסומנים
    3. - קפלו את השעון על הקווים המקווקוים. ראו תמונה להמחשה
    4. - חתכו את הקו המסומן במרכז השעון, והכניסו את הגנומון

     

     sundial_israel
    תמונה : שעון שמש לבנייה עצמית. ראו קישור מעלה להורדה

     

     

     


    כיצד ניתן לדעת מהי השעה באמצעות שעון השמש?


    קובץ הוראות להדפסה - לחצו כאן

     

    1. הניחו את השעון על משטח ישר החשוף לשמש - כגון שולחן, עדן חלון וכד'

    2. כוונו את השעון לכיוון צפון, על שעון השמש מצויינת הנקודה אותה יש להפנות לצפון

    אם אין לכם מצפן, לא נורא - כוונו את השעון "בערך" לצפון, ודאגו שהצל יראה את השעה המקומית, לאחר מכן ניתן לקבע את השעון

    3. מעתה תוכלו לדעת את השעה כל עוד יש שמש...

     
    שימו לב:

    - אין צורך להחליף סוללה או למתוח את השעון
    - השעה המוצגת בשעון השמש מדוייקת יותר מבשעון היד
    - השעון יסרב להראות את השעה בימים מעוננים או במהלך הלילה

     

     להרחבה: שמש ניסויים ופעילויות
     

  • צילום אסטרונומי – צילום תמונות בצבע RGB

     בחיי היום-יום ניתן לראות כי הטכניקות להפקת תמונות בצבע משמשות לא רק בצילום אסטרונומי, אלא גם ביישומים "רגילים" כגון טלוויזיה, מקרנים ועוד. 
    נשתמש בתמונות CCD מונוכומטיות (שחור-לבן) עם פילטרים בצבעים כחול, ירוק וכחול RGB לתמונות של ערפילית אוריון (M42), ערפילית הסרטן (M1), ערפילית המשקולת (Dumbbell Nebula – M27), ונצור תמונות בצבעים אמיתיים מהתמונות הגולמיות.

    מומלץ: קורס צילום אסטרונומי למתחילים ומתקדמים (מבוגרים)

     

     

    רקע

     

    מרבית האנשים נהנים יותר להתבונן בתמונות צבע מאשר בתמונות אפורות. אולם מכיוון שאובייקטים אסטרונומיים רבים הינם חיוורים למדי (באסטרונומיה התצפיתית וויזואלית), התמונות נראות בגווני אפור.
    זאת מכיוון שרמות האור אינן גבוהות מספיק על מנת לגרות את תאי הקנה בעין האנושית.


    תאי החרוט (Cones) אחראיים על ראיית צבע, בעוד תאי הקנה אחראים על ראייה מונוכרומטית, אך הם רגישים לרמות אור נמוכות. אורכי גל משתנים יגרו את תאי החרוט בצירופים שונים ליצירת ראיית הצבע שאנו רגילים אליה.

     

    למצלמות CCD אין את אותן מגבלות שיש לעין האנושית, והן מסוגלות "לראות" אור צבעוני ברמות שהעין האנושית אינה מסוגלת. ועם זאת התמונות המצולמות אפילו ללא כל פילטר מכילות גווני אפור בלבד.

    תיאוריה בנושא עיבוד תמונות אסטרונומיות: ראו מאמר בנושא קליברציה של תמונות CCD אסטרונומיות ומבוא לפוטומטריה 


    מומלץ
    - צפו בשידור הישיר לסוכנות החלל נאס"א (NASA) שערכנו עם טלסקופ האינטרנט הישראלי - 'מסע בחלל העמוק' 
    - גלריית התמונות שצולמו באמצעות טלסקופ האינטרנט הישראלי

     



                       

    תמונות אסטרונומיות בצבע

     

    אם כן, כיצד אסטרונומים מייצרים תמונות אסטרונומיות מדהימות כפי שהן מופיעות במגזינים ועיתונים אחרים ?

    באצמעות פילטרים שניתן למקם בין המצלמה והטלסקופ. הפילטרים מאפשרים צילום תמונות תוך כדי שמאפשרים של מעבר אור רק באורכי גל מסויימים.
    טווח הפילטרים האלו נע מאינפרא-אדום ועד לאולטרה-סגול (בתלות גם של יעילות הקוונטית QE של מצלמת ה CCD), למרות שהפילטרים של הצבעים הנראים (אור לבן) הם החשובים ביותר ביצירת תמונות צבעוניות.

     

    rsz_veil

    תמונה : שילוב צבע בפילטרים RGB מתמונות מונוכרומטיות של ערפילית הצעיף TRI-COLOR IMAGING. צילום : טלסקופ האינטרנט.

     

     

    מומלץ: קורס מבוא לאסטרונומיה וצילום אסטרונומי למבוגרים

     


    הפילטרים הנפוצים ביותר בעיבוד תמונות אסטרונומיות בצבע הם הפילטרים האדומים R, כחולים B וה-visual או V (ירוקים).

    כאשר תמונת ה- clear filter או Luminance (ללא סינון) משמשת לעיבוד תמונה מתקדם יותר. משתמשים בפילטרים אלו משום שהם מתאימים בדיוק לתאי הקונוס שמעבדים צבע בעין האנושית.

     

     

    דוגמא טובה לשילוב תמונות R,V ו-B ליצירת תמונת צבע אמיתית של אובייקט אסטרונומי מוצגת להלן בערפילית הטבעת M57.
    * הערה : פילטר V - visual מכונה גם בשם פילטר G - green

     

    m57 1419281334

    תמונה: ערפילית הטבעת

     


    בעיבוד מסוג זה משתמשים רוב האנשים בחיי היום-יום, מבלי אפילו להיות מודעים לכך, עיבוד תמונה זה ידוע כעיבוד RGB.
    כל מקלט טלויזיה מייצר תמונה בעזרת אותות הנשלחים ונושאים מידע על ידי שימוש בפילטרים : אדום (R), ירוק (G),וכחול (B), אלו מתורגמים לתמונה על גבי המסך. גם מצלמות צבע כגון DSLR מעבדות תמונה בצורה זו על ידי קריאה של אילו רמות צבע נוכחות באובייקט המצולם ותרגומם על גבי הסרט או ה-CCD.

    צורת עיבוד מתוחכמת יותר ידועה בתור LRGB, כאשר L מייצג את המושג luminance.
    זוהי שיטת עיבוד טובה יותר בכך שהיא יכולה לתקן בהירות אובייקטים שאוליי אבדה במהלך הצילום דרך פילטרים צבעוניים.

     

     


    מעבדה


    הרכבת תמונה תלת-צבעית של ערפילית אוריון M42

    1. פתח את התמונות מספריית ה-CCD המקוונת שלנו. לדוגמא : ערפילית אוריון M42
    2. הזז את חלונות התמונות כך שתוכל לראות את כל שלוש התמונות בו זמנית. יהיה עליך לכייל את תמונות ה CCD כדי להביא למקסימום את כמות הפרטים הנראים. בנוסף יש לערוך איזון של ההסיטוגרמה.

     m42_r
    R פילטר אדום

     

     m42_g

    G פילטר ירוק

     

     m42_b

    B פילטר כחול

    ובשילוב ואיזון הפילטרים, מתקבלת התוצאה הסופית בצבע !

     m42_rgb
    בתמונה – השילוב של 3 הפילטרים RGB – לתמונת צבע אחת. ערפילית אוריון M42. התמונות אינן מעובדות.

     


    התמונות צולמו על ידי סטודנטים מרחוק, באמצעות שליטה על טלסקופ האינטרנט הישראלי במצפה הכוכבים ברקת 
    ראו גם: עבודות מחקר של תלמידי תיכון באסטרופיזיקה

     

     

     

     

    להרחבה

    - קרניים קוסמיות / קרינה קוסמית ותמונות CCD (המופיעות כדרך קבע בתמונות מהטלסקופ)
    - רשימת כוכבים לכיול צבע, מטרות אסטרונומיות לצילום עם הטלסקופ
    - רזולוציית הצילום של טלסקופ ומצלמת CCD דיגיטלית

    - צילום פלנטרי מתקדם 

     

  • מחשבונים אסטרונומיים לצילום אסטרונומי - ותצפיות בטלסקופים


    מחשבונים לצילום אסטרונומי

     מומלץ: קורס צילום אסטרונומי למתחילים ומתקדמים (מבוגרים)

     

    פוטומטריה
    זמן צילום אופטימלי - מחשבון פוטומטריה

     

    אופטיקה

    חישוב שדה צילום עם טלסקופ ומצלמה
    מחשבון עיניות ותצפית וויזואלית בטלסקופ - שדה ראייה והגדלה

     

     

    עזרים לתצפית אסטרונומית ומפות כוכבים 

     

    תכנון תצפיות

    טלסקופ ווירטואלי
    השמים הערב - מאורעות אסטרונומיים לצפייה מישראל

     

    מפות כוכבים

    מפת כוכבים סובבת - פלניספרה
    מדריכים אסטרונומיים - לתצפיות בשמי הלילה

     

     מומלץ: קורס מבוא לאסטרונומיה וצילום אסטרונומי למבוגרים



    מפת כוכבים סובבת

  • ליקוי חמה - ליקוי שמש | שידור ישיר מהטלסקופ

    מהו ליקוי חמה ?

     

    ליקוי חמה חלקי אוקטובר 2022 - לחצו לפרטים

     

    ליקוי חמה (ליקוי שמש) הינה תופעה מדהימה בה הירח עובר בדיוק בקו הראייה הגיאומטרי בין הצופה בכדור הארץ לבין השמש.

    הירח מסתיר חלק מהשמש ביחס לצופה (ליקוי חלקי), ולעיתים נראה שהוא מכסה את השמש כולה (ליקוי מלא) ואז גם ניתן לראות כוכבים במהלך היום.
    בתרבויות שונות העניקו הסברים מעניינים לתופעת ליקוי החמה. לדוגמה - עמים מסויימים במזרח העתיק, האמינו כי דרקון ענק אוכל את השמש ולכן היא נעלמת.
    הקדמונים ידעו לחזות את מחזורי הליקוי (מחזור הסארוס) באופן מדוייק למדי. אותה שמש נצחית ויציבה, משנה את צורתה אל מול עיננו בעוד השמיים מחשיכים באמצע היום.


    solar_eclipse_schemeאיור: סכימה המראה את אופן ליקוי החמה; הירח עובר בקו גיאומטרי בין השמש לכדור הארץ. (אינו מוצג בקנה מידה)

     

     


    כפי שניתן לראות באיור מעלה - ליקוי חמה מלא נראה רק באזור מצומצם מכדור הארץ. האזור בכדור הארץ עליו מוטל צל הירח הינו קטן יחסית.
    מחוץ להיטל הצל המלא (אומברה), ניתן לראות את היטל הצל המשני (פנאומברה). הצופים מאיזור הצל המשני יחזו בליקוי חמה חלקי.
    הצופים הנמצאים מחוץ לפנאוברה לא יבחינו בליקוי כלל.

    צפו בסרט ה-V.O.D מהשידור הישיר של ליקוי החמה

    live webcast heb

    סרט : ליקוי החמה מהשידור הישיר שערך מצפה הכוכבים ברקת  

     

     

     

     

    סרטון: הסבר על אודות ליקוי חמה

     

     

    "ויעש אלהים, את-שני המאורות הגדלים: את-המאור הגדל, לממשלת היום, ואת-המאור הקטן לממשלת הלילה..." (בראשית א טז). 

    בליקוי חמה נפגשים 'שני המאורות' בשמיים.

     

     

     

     

     

    כיצד צופים בליקוי חמה בבטחה ?

     

    ניתן לצפות בליקוי השמש באמצעות:

     

      

      1. משקפי ליקוי חמה :משקפיים רב פעמיות המכילות מסנן קרינה מיוחד בקדמתן המאפשר צפייה בטוחה לחלוטין בשמש (ניתן לרוכשן באתר מצפה ברקת). 

         * למידע על רכישת משקפי הליקוי וציוד לצפייה בטוחה בשמש - צרו קשר עם מצפה הכוכבים ברקת במכבים, טלפון - 08-9264150

    solar-shades

     

     

        

      2. שידור ישיר של ליקוי החמה : שידור חי באתר מצפה הכוכבים ברקת. לצפייה בשידור החי יש להכנס לאתר המצפה בעת המאורע.

    observation 2

     

     

      

      3. פילטר שמש מיוחד לטלסקופים : שקף הניתן להרכבה על טלסקופ קיים.

    solar-filter

     

     

     

    4. טלסקופ לצפייה בשמש : טלסקופ עדשות המכיל פילטר מיוחד לצפייה בשמש.

    lunt solar scope

     

     

     

    כמו-כן ניתן לבנות עזרים לצפיה בשמש באופן עצמאי:

    5. הקרנת דמות השמש באמצעות מראה: ראו מאמר בנושא הקרנת השמש עם מראה בכדי לצפות בליקוי חמה

     sun mirror projection

    הקרנת דמות השמש באמצעות מראה

     

     

     

    6.צילום של ליקוי החמה - כיצד ניתן לצלם ליקוי חמה?
    nexstar8se 11069

     

     

     

     

    מצגות וניסויים בנושא ליקוי חמה

    ניסויים שניתן לערוך בעת ליקוי החמה

     

    - מדידת הצהריים האמיתיים


    - מעקב אחר כתמי השמש


    - התחקות אחר דמות השמש בשמיים


    - קרינה מן השמש


    - זיהוי קבוצות הכוכבים באמצעות מפת כוכבים (בעת ליקוי חמה מלא)


    - צבע השמיים : מדוע השמיים כחולים


    - מדידת קוטר השמש

     

    - מדידת קוטר כתמי שמש

     

    מצגת להורדה - אנימציה של  ליקוי חמה

     

     

     

    לקריאה נוספת
    שמש - ניסויים ופעילויות
    ליקוי ירח - ליקוי לבנה

     

     

     

     

    *אזהרה – אין להתבונן בשמש ללא אמצעי הגנה מתאימים, תצפית שמש ללא אמצעי הגנה מתאימים יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעין ואף להתעוורות. אין הנ"ל מהווה המלצה לצפות בשמש.

     

  • מפת כוכבים מסתובבת - פלניספרה עם קבוצות הכוכבים לשמי ישראל

    מפת קבוצות הכוכבים - פלניספרה לשמי ישראל, מציגה את הכוכבים בשמי הלילה והינה מורכבת משני חלקים: 

    האחד מפת כוכבים והשני מציג את פרק הזמן הנתון.
    באמצעות סיבוב האחד ביחס לשני ניתן לחשב את מיקומן של קבוצות הכוכבים ממקום מסויים בכדור הארץ
    הפלניספרה יכולה להציג את מיקום קבוצות הכוכבים (קונסטלציות) לכל שעה, תאריך ושנה.

     

     

     


    ניתן להזמין את מפת הכוכבים מודפסת, חתוכה ומוכנה לשימוש!

     

    * לחצו כאן - להורדת הפלניספרה, מפת הכוכבים הסובבת | לבנייה עצמית
    Planisphere Israel star map מפת כוכבים סובבת לשמי ישראל

     

    הוראות שימוש במפת הכוכבים

     

    ניתן להוריד ולהדפיס את הפלניספרה של מצפה הכוכבים ברקת לשימוש בכיתה או בשטח.

    מפת הכוכבים של ברקת מתאימה במיוחד לצופה מישראל (לערך קו הרוחב האמצעי של ישראל).

    במפה שמות קבוצות הכוכבים ודגשים מיוחדים הכתובים בעברית.

     

    1. בעגול הכחול מופיעות הקונסטלציות בשמי הלילה, היקף הדף מחולק לחודשים וימים בהתאם ללוח השנה (הלועזי).

    2. בגיזרה הלבנה מצויינות השעות, מ: 19:00 בערב עד 05:00 בבוקר..

     

     

     

    איפוס הפלניספרה:

     

    1. מקמו את השעה מול התאריך. מבני הכוכבים שנראים בעגול הכחול הם הכוכבים שיראו בשמי הלילה לצופה מישראל.

     

    2. הפנו את המפה לכיוון בו הינכם מעוניינים לצפות (דרום, צפון, מזרח או מערב) וחפשו התאמה בין המפה לקבוצות השמיים.

    דוגמא: נניח כי השעה 20:00 והתאריך 21/09 (לא חשובה השנה), נמקם את המספר 20 בגזרה הלבנה מול 21 בחודש ספטמבר.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    פעילויות מומלצות

     

    - בנו שעון שמש

    - בנו את שעון המאדים

    - הכינו ברומטר

    - מדדו את קוטר הירח והשמש

     

    ניסויים ופעילויות נוספות באסטרו-נט

     

     

     

     

     

    מפות כוכבים לישראל

     

    * לתשומת לבך: השימוש בפלניספרה, מפת הכוכבים הינו בהתאם לתקנון ותנאי השימוש באתר. כל הזכויות שמורות למצפה הכוכבים ברקת, מכבים.

     

     

     

     

     

     

     


    Planisphere star map for Israel
     

  • איך לבחור ואיפה קונים טלסקופ - המדריך המלא לקנייה וסוגי טלסקופים

    המדריך המלא לקנייה ובחירה של טלסקופ או משקפת

    איזה טלסקופ כדאי לקנות? כיצד בוחרים טלסקופ למתחילים? אלו שאלות שאנו נשאלים הרבה במצפה הכוכבים. במאמר זה נסקור את הנקודות החשובות בבחירת טלסקופ אסטרונומי.

     

     
    מדע האסטרונומיה ואירועים שמימיים בולטים תמיד היוו נקודות חשובות, אשר ריתקו את האדם ואת מחשבתו לאורך ההיסטוריה. כיום חובבי אסטרונומיה רבים מתבוננים על השמיים בחיפוש אחר אובייקטים מעניינים בעזרת משקפות, טלסקופים ואפילו בעזרת העין הבלתי מצוידת.

    לעיתים מנסים הצופים בכוכבים למצוא את כוכב הצפון או את כוכב הלכת נוגה, אך ישנם מאות אובייקטים חיוורים יותר בחלל, אובייקטים מעניינים לא פחות, אלו הם גרמי השמיים העמוקים. 

    עצמים חיוורים ורחוקים אלו מהווים אתגר מתמשך לחובבי האסטרונומיה המאתגרים את העין האנושית אלי גבול יכולתה ולכן מצריכים טלסקופ איכותי.

     

    קטגוריות טלסקופים
    - טלסקופ לילדים
    - טלסקופ למתחילים
    - טלסקופ רובוטי
    - טלסקופ מקצועי





     

    בחירת הטלסקופ הראשון

     

    הצעדים הראשונים בעת בחירה נכונה של מערכת אופטית כדוגמת משקפת או טלסקופ אשר יתאימו למטרותיך, הן אתה ומשפחתך תוכלו להנות ולחלוק את היופי והקסם שמציעים שמי הלילה, במשך שנים רבות.

    אם הבחירה לא תהיה אופטימאלית – אזי האסטרונומיה תביא רק אכזבה ובלבול על כל מורכבותה וקסמה.

     

    בחירה לא נכונה של הטלסקופ הראשון מתחילה כאשר הקונה אינו בטוח מה הוא מסוגל לראות דרך הטלסקופ או אף אינו בטוח על אלו אובייקטים לכוון אותו.

     

     

     C10

    טלסקופ שאינו מתאים לצרכי הצופה, עלול להיות חסר יכולת לצפייה אופטימלית באובייקטים הספציפיים המעניינים את המתבונן ועל כן לא יספק את מטרות קנייתו. ויסיים לאחר ימים רבים ללא שימוש וטיפול נאות במחסן. שם יצבור אבק ולחות שיעשו שמות באופטיקה ובמכניקה העדינה שלו...

     חלק מן הצופים המנוסים אף מעיזים לבנות את הטלסקופ שלהם בעצמם. עם זאת הבנייה העצמית בד"כ יקרה יותר מרכישת טלסקופ דומה וגוזלת זמן רב.

     

     

     




    שלב ראשון - צפייה בלתי אמצעית

     

    אנו ממליצים להתחיל לצפות בשמיים בעזרת העין בלבד, בכדי להכיר את קבוצות הכוכבים הבהירות. כך צפה האדם בשמיים במשך אלפי שנים ועודנו עושה כך היום.

    בכדי להיות בטוח באלו אובייקטים אתם צופים בשמיים, מומלץ להשתמש במפת כוכבים מסתובבת - פלניספרה.

    אנו ממליצים להדפיס את מפות הכוכבים מאתר מצפה הכוכבים ברקת ולהשתמש בהן מתחת לכיפת השמיים.  כך ניתן ללמוד את שמות קבוצות הכוכבים ולהבין את הדינאמיקה השמימית.
    להלן דוגמה לפרוייקט מקסים, בו תוכלו למדוד את קוטרו המקורב של הירח, בעזרת העין.  להרחבה: פרוייקטים נוספים ועבודות מחקר באסטרונומיה


     

     

    שלב שני- משקפת

     

    גם הצופה המנוסה ביותר, צופה לעיתים בעזרת משקפת, כאשר הוא מעוניין לראות אזורים בשדה רחב בשמיים, אך עם זאת ברזולוציה גבוהה יחסית.

    מכיוון שלמשקפת שדה ראייה רחב מאוד ניתן לצפות בגלקסיות כדוגמת אנדרומדה, הצביר הכפול בפרסאוס, צביר הפליאדות, בירח, בירחיו הגלליאניים של כוכב הלכת צדק ועוד.

    המשקפת מהווה כלי מעולה לאלו שרוצים להתבונן בשמיים ללא הרבה טרחה הכרוכה בהצבת טלסקופ גדול וכבד בשטח ולהשקיע את הזמן הנדרש באיפוסו.


    15x70
    המדריך לבחירת משקפות לשימוש אסטרונומי

     

     

     

     

     

    שלב שלישי - הטלסקופ

     

     

    כעת אתם מוכנים לרכוש טלסקופ, אך הכי חשוב – אין למהר !

    בכדי להפוך את בחירת הטלסקופ לברורה ונוחה יותר אנו מציעים את השיטות לבחירת טלסקופ באתר מצפה הכוכבים ברקת במכבים. 

     

    כאן ניתן לקבל מידע לגבי סוגי טלסקופים, חסרונות ויתרונות של כל טלסקופ וכמובן את המלצתנו בנושא. 

    ניסינו לקבץ את השאלות הנפוצות ביותר שאנו נשאלים ע"י המבקרים, במאמר אחד. מומלץ לקרוא לפני קבלת החלטה על רכישה כלשהי.

    ניתן ליצור אתנו קשרטלפוני לקבלת יעוץ אישי 08-9264150.
     

     

    ראשית יש לזכור כי כל אותן תמונות צבעוניות וססגוניות אשר בדרך-כלל מופיעות ברשת האינטרנט ובספרים אינן מייצגות את דמותם של האובייקטים כפי שנצפים בטלסקופ.

    התמונות האלו נעשו באמצעות מקצוענים במצפי כוכבים בעלי ציוד משוכללובזמני חשיפה ארוכים מאוד.

     

    ברוב הגורף של האובייקטים הניתנים לצפייה בטלסקופ - לא תוכלו להבחין בצבעים או בגוונים כמו בתמונות מטלסקופ החלל HUBBLE, בצפייה וויזואלית.

    יוצאי דופן הנם כוכבי הלכת, כאשר באמצעות טלסקופ בינוני ומעלה ובלילה טוב, יציגו את כל יופיים בצבע. לא חשוב אם הטלסקופ שלך הנו בינוני או קטן – שבתאי, צדק, נוגה ומאדים יהוו מחזה בלתי נשכח.

     

    saturn_bareket
    תמונה: כוכב הלכת שבתאי.  צולם במצפה ברקת. 

    לחצו כאן לתמונות אסטרונומיות שצולמו בעזרת הטלסקופים במצפה הכוכבים ברקת

     




    בחירת טלסקופ - חמישה כללי אצבע

     

    1.    קוטר העדשה / מראה (רזולוציה)

    2.    ייעוד הטלסקופ – אובייקטים נחשקים

    3.    ניידות

    4.    מקום הצפייה

    5.    מחיר

     

    כפי שניתן לראות – המחיר אינו הגורם הכי חשוב בקביעת הטלסקופ המתאים ביותר, שכן טלסקופ יקר יותר הנו בעל איכויות אופטיות ומכניות גבוהות יותר, ועל כן ישרת אותך לשנים רבות יותר ביחס לטלסקופ 'זול'.

    כמו – כן חשוב לדעת כי צפייה מתוך עיר מוארת שוללת את האפשרות לצפות באובייקטים שמימיים חיוורים. בכדי לעשות כן יש לחפש מקום הרחוק מאורות העיר, כגון ישוב קטן, הרי יהודה או מצפה רמון.

     

     

     

     banner telescopes

     




    סוגי טלסקופים

     

    ישנם שלושה סוגים עיקריים של טלסקופים

    • שובר אור – בנוי מעדשה הממוקמת בקדמת הטלסקופ. בטלסקופ שובר אור השתמש גלילאו בשנת 1609.
    • מחזיר אור – בנוי ממראה ספרית או פרבולית. בטלסקופ מחזיר אור השתמש אייזיק ניוטון בשנת 1671.
    • קטאדיופטרי – שילוב של שתי מערכות האופטיקה הנ"ל, עדשה בקדמת הטלסקופ ומראה. הומצא במאה ה-20.

     

    לכל סוג טלסקופ יש יתרונות וחסרונות, בתחומים שונים. כל סוגי הטלסקופים יאפשרו לך לצפות ביופיים של שמי הלילה, אך לכל טלסקופ ייעוד ואובייקטים מסוימים אשר יהוו לו מטרה נוחה ומתאימה יותר.

     

    אם הינך מעוניין לדעת כיצד יראו האובייקטים דרך טלסקופ הכנס למאמר בנושא "מה ניתן לראות באמצעות הטלסקופ" או להיכנס לטלסקופ הווירטואלי של מצפה ברקת. 

     

    מניסיוננו, אנשים נוטים לקבל לעיתים החלטה לא נכונה, ולרכוש טלסקופ זול במחשבה כי הוא יתאים בתור התחלה ותמיד יהיה אפשר לרכוש טלסקופ טוב יותר. אין זה מומלץ.

    יתרה מכן – ככל הנראה בחירה זו תבטיח כי כבר לא תרכשו טלסקופ טוב יותר מכיוון שהאכזבה מהמראה הנתון והשימוש עצמו בטלסקופ הזול יוציאו לכם את החשק להמשיך הלאה.

    לעיתים עדיף לצפות באמצעות העין הבלתי מצויידת או משקפת קטנה, ולא דרך טלסקופ מצועצע בשמיים.

     

    באם אתה מעוניין בטלסקופ מתקדם ויקר יותר אל נא תמהר לבזבז את כספך לשווא על הטלסקופ הנוכחי שידך משיגה.

    מומלץ לחכות עד שתהיה מספיק בטוח בהחלטתך ולקנות טלסקופ אשר קצת מעל ליכולותיך הנוכחיות וכך לחסוך לך השקעה נוספת במערכת חדשה בעתיד הקרוב.

     

    ישנם עוד גורמים חשובים אשר יש להתחשב בהם לפני שבוחרים באיזה טלסקופ להשקיע.

    ראשית עלינו לקבוע לאיזו מטרה אנו רוכשים את הטלסקופ.

    צפייה וויזואלית הינה התשובה הנפוצה ביותר לשאלה זו, אך באם חושקת נפשכם גם בצילום של אובייקטים בחלל באותה נשימה אז הבחירה נעשית מסובכת ויקרה, הרבה יותר.

     

     

     

     

     

     

     


    טלסקופ שובר אור

     refractor_apo_telescope_ed

    לטלסקופ שובר אור מערכת אופטיקה עיקרית הכוללת עדשה/עדשות הנמצאת בקדמת הטלסקופ (ראה איור) זאת אוספת את האור ישר אל עינית הטלסקופ ומשם אל עין הצופה.

    טלסקופ שובר האור שוכלל ע"י גלילאו גלילי בשנת 1609.

    מכיוון שהאור עובר בקו ישר מהעדשה הראשית אל העין, טלסקופים אלו נוטים להיות ארוכים מאוד וכבדים ביחס לקוטרם.

    זו הסיבה שבד"כ נדיר למוצאם בשימוש אסטרונומים חובבים בקטרים מעל "4 אינטש.

    חובבים מתקדמים מאידך, נוטים להשתמש בטלסקופ שובר האור מכיוון שהוא נותן תמונה חדה וברורה כאשר בנוי היטב, וכן שומר על האיפוס האופטי (קולימציה) גם בעת טילטולים רבים בשטח.

     

    יתרונות :

    • קל ונוח לשימוש.
    • אמין, בעל הסתברות קטנה לבעיות.
    • מצוין לכוכבי הלכת והירח.
    • מתאים גם לצפייה בתוואי שטח בכדה"א.
    • קונטראסט (ניגודיות) גבוה.
    • מערך האופטיקה הנו סגור ולכן הסיכוי לכניסת אבק ולחות בטלסקופ קטן.
    • העדשות מותאמות במפעל (קולימציה) ובדרך כלל אין צורך לאפסן.

     

    חסרונות

    • יקר יחסית למפתח.
    • כבד, ארוך ומסורבל ביחס לטלסקופ מסוג אחר המקביל בקוטרו.
    • המחיר מגביל את הקונה לטלסקופ בעל מפתח קטן יותר, ולכן פחות מתאים לצפייה באובייקטים עמומים כערפיליות קטנות וגרמי שמיים עמומים אחרים.
    • אורך מוקד ארוך בד"כ שמקנה שדה ראייה צר מאוד.
    • עלולה להיות סטייה כרומטית – הצבעים אינם מגיעים לפוקוס אחיד באובייקטים בהירים. דבר זה יוצר טשטוש של האובייקט ואיבוד פרטים עדינים בדמות הנראית.

     

     

     

     

     

     

     

    טלסקופ ניוטוני – מחזיר אור 

     reflector_newtonian

     

    לטלסקופ מחזיר אור מערכת אופטיקה עיקרית הכוללת מראה ספרית או פרבולית הנמצאת בחלק האחורי של הטלסקופ (ראה איור) האוספת את האור ישר אל מראה משנית קטנה בקדמת הטלסקופ, ומשם אל עין הצופה. הטלסקופ הניוטוני מחליף עדשות כבדות ע"י מראות, האוספות את האור, ומביאות אותו לנקודת מוקד אחת ומאפשר איסוף אור גדול יותר ביחס לכסף המושקע. מכאן שלטלסקופ המראות יחס עלות/תועלת גבוה יותר מטלסקופ עדשות.

    טלסקופ ניוטוני דורש השקעה ותשומת לב גבוהה יותר מצד המשתמש מכיוון והמראה הראשית בטלסקופ הניוטוני הנה חשופה לאוויר, אבק ולחות.

     עם זאת, הטלסקופ הניוטוני הנו הנפוץ ביותר בקרב חובבי האסטרונומיה, עקב היותו פתרון נוח וזול יחסית, המסוגל לתת מראות מרשימים של אובייקטים קטנים ועמומים בשמי הלילה.

    הטלסקופ הניוטוני מפיק "תמונה" הפוכה – ולכן אינו נעשה בו שימוש לתצפיות קרקע אלא ליישומים אסטרונומיים בעיקר. באסטרונומיה אין חשיבות לימין, שמאל, למעלה או מטה ולכן אין הדבר מהווה מכשול לצופה.

     

    יתרונות :

    • מחיר נמוך ביחס לקוטר ביחס לשוברי אור וקטאדיופטריים (פירוט בהמשך).
    • קומפקטי עד אורכי מוקד של 1,000 מ"מ.
    • מצוין לצפייה באובייקטים חיוורים וקטנים כדוגמת גלקסיות רחוקות וערפיליות קטנות.
    • בעל ביצועים טובים בתחום צפייה בירח וכוכבי הלכת.
    • מתאים לצילומים של גרמי שמיים עמוקים (אך מצריך ציוד יקר ומסורבל).
    • בד"כ האופטיקה בעלת אברציות אופטיות קטנות ומספק תמונה בהירה וחדה.

     

    חסרונות

    • אינו מתאים לצפייה אופטימלית בתוואי שטח בכדה"א, כגון נוף או צפרות.
    • ישנו איבוד אור עקב מראה משנית בניגוד לשוברי אור.
    • עלול לאבד קולימציה (כיוון נאות של האופטיקה) אשר מצריך תשומת לאיפוס נאות מן המשתמש.
    • מערך אופטי פתוח, מאפשר כניסת מזהמים למערכת האופטית

     

     

     

     

     

     

     

     

    טלסקופ קטאדיופטרי – מחזיר אור + שובר אור משולב

     

     SCT_cassegrain

     

    לטלסקופ קטאדיופטרי מערכת אופטיקה עיקרית הכוללת עדשה אספרית מתקנת בקדמת הטלסקופ, מראה ספרית הנמצאת בחלק האחורי של הטלסקופ (ראה איור) האוספת את האור ישר אל מראה משנית גדולה בקדמת הטלסקופ, ומשם אל עין הצופה – בחלק האחורי של הטלסקופ.

     הטלסקופ הקטאדיופטרי המכונה שמידט קאסגריין (Schmidt cassegrain) הנו נפוץ ביותר בקרב חובבי האסטרונומיה ובעל העיצוב האופטי המודרני ביותר מבין השלושה המוזכרים במאמר. נע בין הקטרים 5" ל 20". אלו טלסקופים הטובים לכל האובייקטים גם יחד.

    מספקים הגדלות גבוהות לכוכבי הלכת וקוטר גדול ביחס למחיר, בהשוואה לשוברי אור, והנם ניידים וקצרים יותר.

     הטלסקופים הקטאדיופטרים הנם קצרים מאוד ביחס לקוטר, ולכן גם בעלי ניידות גבוהה ונוחים לשימוש. בד"כ הם גם שומרים על איפוס אופטי (קולימציה) טובה לאורך זמן ומצריכים טיפול ותחזוקה פשוטים מצד המשתמש.

    טובים לשימוש אסטרונומי ולצפייה על תוואי השטח בכדה"א גם יחד.

     

    יתרונות :

    • טלסקופ המתאים למגוון אובייקטים רחב. משלב את יתרונות שובר האור ומחזיר האור.
    • בד"כ מיוצרים עם אופטיקה טובה ומוקפדת.
    • מתאים לתצפיות בגרמי שמיים עמוקים ועמומים.
    • מתאים לתצפיות בכוכי הלכת ותצפיות נוף.
    • מערכת אופטית סגורה מונעת כניסת אבק ולחות.
    • קומפקטיים.

     

    חסרונות :  

    • יקר יותר מטלסקופ מחזיר אור ניוטוני בעל מפתח זהה.
    • נראה "מוזר" ביחס לטלסקופ "קלאסי" שאנשים רגילים לראות בתמונות.
    • בעל מראה משנית גדולה החוסמת מאור להגיע אל העין ומורידה את הקונטראסט (ניגודיות).
    • כבד ביחס לגודל.

     

     

     

     

     

     

     

     

    מה ניתן לראות דרך טלסקופ ?

     

    מדריכי צפייה מפורטים למציאת מטרות אסטרונומיות (גרמי שמיים עמוקים) פופולאריות:

    1 M3 צביר הכוכבים  
    2 אלביראו - כוכב כפול  
    3 M31 - גלקסיית אנדרומדה  
    4 M51 - גלקסיית המערבולת  
    5 M42 - ערפילית אוריון  
    6 M57 - ערפילית הטבעת  
    7 M8 - ערפילית הלגונה  
    8 M27 - ערפילית המשקולת  
    9 M13 - צביר הכוכבים בהרקולס  
    10 M45 - צביר כימה הפליאדות  
    11 אנטרס - ענק אדום  
    12 אובייקטים הנמצאים במשולש הקיץ

     

     

    תיאור נפלא למראות הניתנים לצפייה בטלסקופ נעשה על-ידי סרטוט האובייקטים ולווא דווקא על-ידי צילום. חובבים רבים עושים רישומים של המראות האסטרונומיים הנצפים דרך עינית הטלסקופ.

    היתרון ברישום אסטרונומי הנו כי הוא מייצג מראה אובייקטיבי של הצופה ולא עובר דרך "עין" המצלמה והמחשב, דהיינו מקנה תמונה ישירה של האובייקט.
    ראו מאמר בנושא " מה אוכל לראות דרך הטלסקופ, בצפייה בעין בלתי מצויידת ? "

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    להרחבה

     

     

    רזולוציית הצילום של טלסקופ ומצלמה דיגיטלית


    המסע בחלל - שידור ישיר מטלסקופ האינטרנט לנאס"א (NASA) סוכנות החלל

    מבוא לפוטומטריה וקליברציה של תמונות CCD אסטרונומיות (Dark, Flat, Bias, Masters)

     

    פוטומטריה טלסקופית – מערך שיעור למורה

     

    צילום צבע RGB של תמונות CCD אסטרונומיות

     

    פוטומטריה של כוכבי לכת אקסטרה סולאריים

     

    תלמידים חוקרים ומחפשים אסטרואידים "אסטרואיד לכל תלמיד"

     

     

     

     

     

     

     

     

  • מקומות חשוכים לתצפית כוכבים בישראל - מפת מקומות ללא זיהום אור

     Light pollution - Israel IDA section

     

     

    מפת זיהום אור בישראל

    מצפה הכוכבים ברקת במכבים מהווה את הגוף הישראלי הרשמי מטעם  IDA האגודה הבין לאומית לזיהום אור ושמיים חשוכים

     

     

     


    זיהום אור

     

    אנשים הגרים ליד ערים גדולות או בתוכן מאבדים את היכולת לצפות בכוכבים.
    המראה הנוגה של שמי הלילה, אותם השמיים בהם צפו אבותינו מאות בשנים הולך ונעלם מאיתנו.
    האור המופץ מתאורת הכבישים, מגרשי הספורט, מכוניות, מפעלים ובתים - גורם לסנוור כה חזק, עד כי הוא מונע מאיתנו לצפות ביקום !

    בשנת 2002 הוקמה במצפה הכוכבים ברקת החטיבה לשמירה על שמי הלילה - כמשאב טבע, גוף האמון על נושא קידום המודעות לזיהום אור בישראל. 

    תאורה לא נכונה מבזבזת אנרגיה וכסף, ומונעת מבני האדם לראות כוכבים, ולכן משפיעה על תפיסתנו את היקום.

      

     

     


    להורדה

     

    עלון מידע בנושא זיהום אור (עברית)
    LIght pollution brochure - English

     

     

  • צביר כוכבים פתוח - פוסטר להורדה

    פוסטר להורדה והדפסה - צביר כוכבים פתוח.
    השימוש הינו בהתאם לתקנון ותנאי השימוש באתר.

     

    cluster kids poster

  • סרט של פני הירח - צילום באמצעות טלסקופ

    ירח – סרט "מסע אל הירח"  צילום ווידאו של פני הירח דרך טלסקופ במצפה הכוכבים ברקת במכבים

    בסרטון ניתן לראות תוואי שטח שונים של אדמת הירח, כגון : מכתשים, הרים, ימות, רכסים וכיפות. כך נראה הירח בהגדלה גבוהה דרך טלסקופ בתצפית אסטרונומית.

     

      מומלץ: קורס מבוא לאסטרונומיה וצילום אסטרונומי למבוגרים

     

    להרחבה

    מופעי הירח במהלך החודש העברי

    הירח ניסויים ופעילויות

    צילום אסטרונומי

     

    moon

    תמונה: הירח. תמונות נוספות בגלרייה

     

  • רזולוציית הצילום של טלסקופ ומצלמה דיגיטאלית

    התאמת מצלמת CCD לכושר ההפרדה התיאורטי של הטלסקופ, גודל הפיקסלים והאופטיקה (או – "על קופסת הטלסקופ רשום שהוא מגדיל עד פי X6000")


    האופטיקה של הטלסקופ אינה ''מושלמת'' שכן הינה מועדת לפגמים כגון סטייה כרומטית, אברציה כדורית, סדקים מיקרוסקופיים בציפוי האופטי ועוד. זאת תלוי במודל האופטי הנתון, רמת היצור וכד''.

    טלסקופ שאינו סובל מפגמים אופטיים משמעותיים ביצור מכונה בשם Diffraction limited. ועם זאת, גם הטלסקופים הטובים ביותר עדיין מוגבלים מבחינת הרזולוציה האופטית-מקסימאלית שלהם.

    מומלץ: קורס מבוא לאסטרונומיה וצילום אסטרונומי למבוגרים

     

     


    מבוא

     

    בכדי לצלם ברזולוציה המלאה של הטלסקופ, ולהפיק ממנו את המרב, על אורך המוקד להיות גדול דיו כך שהחלק המרכזי של האיירי דיסק (Airy disk) הינו כרוחבם של 2 פיקסלים. למצלמות CCD רבות בשילוב עם רבות ממערכות הטלסקופיםהקיימות בשוק, פירוש הדבר הינו להשתמש ביחס מוקד בין f/20-f/40.


    באופן כללי ניתן לומר כי ''רזולוציה'' זוהי יכולת הצופה לאתר פרטים בשדה.

    הפירוש הקלאסי של רזולוציה (בהקשר תצפית אסטרונומית) הינו המרחק הזוויתי המרבי בין שני כוכבים אשר ניתנים להפרדה על ידי צופה מיומן - כמובן שזהו טיעון לא רלוונטי, שכן הקושי העיקרי בנ"ל הוא ההבחנה הדקה בין "מופרד" ל"בלתי מופרד".

     

    דוגמא לכך נוכל לראות בתצפית וויזואלית על המאפיינים הבולטים באטמוספרת כוכב הלכת צדק (חגורות וכד''). הרי תוואי ההפרדה בין מאפיין אחד למשנהו איננו חד, אלא הדרגתי. כך לדוגמא חגורת העננים NEB נהיית יותר ויתר "מרוחה" עד לשלב בו היא נעלמת מעיננו. בדומה לכך, תצפית על שני כוכבים צמודים (בעלי מרחק זוויתי קטן מאוד) יתמזגו לבסוף לנקודת אור אחת.

     

     

    airy_discתמונה : דיסק איירי – הדמיית מחשב. יש להתחשב בקוטר החלק הבהיר (מרכזי) בעת הצילום באמצעות הטלסקופ


    airy_disc_ccdתמונה : דגימה נכונה של דיסק האיירי באמצעות מצלמת CCD וטלסקופ. למרות שהתמונה נראית "גסה" למדי – גם דגימה ברזולוציה גבוהה יותר תעניק בקירוב אותה כמות פרטים בתוצאה הסופית. ראו פירוט מטה.

     

     

     

     

    מתיאוריה לפרקטיקה

     

    בעוד נוסחאות רבות מודדות את הרזולוציה התיאורטית, בפועל לצלם הCCD יש הצורך לדעת "כלל אצבע" אשר יצביע על הנתונים הפרקטיים שיאפשרו לו לדלות את מירב הפרטים האפשריים, מהציוד הקיים.

    חוק מסוג זה קיים, והוא מכונה בשם " Nyquist sampling theorem" (במאמר זה נכנהו בשם "משפט הדגימה").

     

    עפ"י משפט הדגימה – יש לבצע מדידה לכל חצי הרזולוציה של האלמנט הנבדק. לדוגמא – בכדי להקליט תבנית קול נקייה בטווח Hz10,000 יש צורך לדגום בטווח Hz20,000 (דגימות לשנייה).

    באופטיקה – משפט הדגימה גורס כי יש לדגום תמונה באינטרוולים הקרובים לפעמיים רוחבו של החלק הבהיר, של דיסק האיירי (Airy disk).

     

    קוטר דיסק האיירי הינו תלוי ביחס המוקד ואורך הגל הנצפה :

    אורך הגל * יחס המוקד = קוטר דיסק האיירי

     

    שימו לב :הנוסחא בספרות האופטיתהינה שונה במקצת. זאת מכיוון שהנוסחא הקלאסית מראה את הקוטר של דיסק האיירי לטבעת הכהה הראשונה, בעוד אנו מעוניינים בחלק הבהיר המרכזי.

    • (הערות – א.במאמר זה על הנוסחאות בעברית להיקרא מכיוון מימן לשמאל   ב.כאשר מצוין הסימן " * " הכוונה הינה לכפל סקלארי)

     

     

    דוגמא

     

    לשבבים מסוימים של מצלמות CCD בשוק כיום, כגון המצלמה ST10MXE של טלסקופ האינטרנט יש רגישות גבוהה בטווח 0.7 מיקרומטר, בחלק האדום-כהה של הספקטרום.

    בכדי למצוא את יחס המוקד המתאים עפ"י משפט הדגימה, כל שיש לעשות הוא לקבוע את גודל הפיקסלים בשבב ה CCD, כך שיהוו כפולה של קוטר דיסק האיירי במערכת. כלומר :

     

    גודל הפיקסל * 2 / אורך הגל = יחס המוקד

     

     

    שבב הCCD במצלמת טלסקופ האינטרנט הינו בעל פיקסלים בגודל ממוצע של 6.8 מיקרון. בצילום באורך גל של 0.68 מיקרומטר, ניתן לראות כי יחס המוקד האפקטיבי לצילום יהיהf/20 עפ"י משפט הדגימה.

    6.8 * 2 / 0.68 = 20

     

    Rosetta_C14_Ha
    תמונה: עמודי גז בערפילית הוורד, ערפילית הרוזטה. ניתן להבחין בפרטים עדינים.

    צולמה ע"י טלסקופ האינטרנט

     

     


    airy_disc_ccd2 
    תמונה : הגדלה של אזור בתמונה הנ"ל (ביחס של 1200X מהמקור), המראה את הדגימה של כוכב אחד.

    החלק הבהיר של דיסק האיירי מתפרש על פני כשני פיקסלים.

     



    צילום של תמונה עפ"י הכללים נ"ל מאפשר איבוד מועט יחסית של אינפורמציה, בעוד שומר על הפרטים העדינים ביותר ללא איבוד הניגודיות (contrast).

    כך שבאופן עקרוני – אם מדובר בטלסקופ שהינו Diffraction limited, אז בכל מצלמת ST10MXE ניתן יהיה להשיג את כמות הפרטים הגדולה ביותר ביחס מוקד 20~/f, אולם בפועל גם ביחס מוקד f/10 ניתן יהיה לצלם את רוב הפרטים (ראו אחרית דבר). יחס המוקד של טלסקופ האינטרנט Celestron SCT C14 הינו f/~9.

     

    נוסחא כללית למדידת הרזולוציה במערכות צילום בעלות יחס מוקד הקטן מ-f/15/ הרזולוציה נקבעת על-ידי גודל הפיקסל, ולא הטלסקופ/אופטיקה.

     

    גודל הפיקסל / אורך המוקד * 206,265 = רזולוציה (בשניות קשת)

     

    דוגמא
    לטלסקופ האינטרנט :

    3,556/0.0068 * 206,265 = 0.39 שניית קשת לפיקסל.

     

    דוגמא
    במקרה של טלסקופ שובר אור (רפרקטור) בקוטר 100 מ"מ ובאורך מוקד 500 מ"מ :

    500 / 0.0065 * 206,265 = 1.6~ שניית קשת לפיקסל

     

     

     

     


    חישוב רזולוציה אופטימאלית

    כיצד ניתן לחשב את רזולוציית הצילום המומלצת לטלסקופ שלי?

     

    צילום באמצעות מצלמות CCD, בשילוב עם טלסקופ איכותי, מאפשר להגיע לרזולוציה גבוהה מאוד של שניית קשת אחת לפיקסל, ואף פחות מכך.

    בכדי לקבוע את גודלו האופטימאלי של הפיקסל במצלמת ה CCD יש לעבור על השלבים הבאים :

    1. 1. בדקו מהו היחס בין גודל הפיקסלים ויחס המוקד, עפ"י הנוסחא

    אורך הגל הנצפה (הטווח אליו המצלמה רגישה ביותר) / גודל הפיקסל = יחס המוקד

     

    -        לחלק גדול מהמצלמות רגישות גבוהה בטווח ה 0.7 מיקרומטר.

    -        גודל הפיקסלים הממוצע נע בין 6-24 מיקרומטר.

    -        זכרו כי יש צורך ברזולוציית צילום גבוהה בכדי לנצל את מלוא היכולת של הטלסקופ שלכם

     

    1. 2. המירו את הערך שקבלתם בסעיף 1 ליחידות המועדפות עליכם, והכפילו את יחס המוקד בקוטר הטלסקופ – בכדי לקבל את אורך המוקד של המערכת שלכם.
    2. 3. חשבו את הרזולוציה באמצעות הנוסחא הבאה

    גודל הפיקסל / אורך המוקד * 206,265 = רזולוציה אופטימאלית (בשניות קשת)

     

     

     

     

    דוגמא :

    א.     נניח שאנו משתמשים ב טלסקופ בקוטר "8 בעל יחס מוקד f/10

    ב.     מצלמת CCD ST10MXE – גודל הפיקסל = 0.0068 מ"מ

    אורך גל נצפה – 0.7 מיקרומטר

     

    שלב 1.

    6.8/0.7=9.7

     

    שלב 2.

    9.7*200=1,943

     

    שלב 3.

    0.0068/1943*206265=0.72"

     

     

    מכאן יוצא כי לטלסקופ בקוטר "8 אינטש שהינו ללא פגמים אופטיים, רזולוציית הצילום המומלצת הינה "0.72 שניית קשת לפיקסל.

    כאשר הרזולוציה המומלצת לטלסקופ האינטרנט הינה "0.4. אנו מצלמים בפועל ברזולוציה של "0.48.
    rsz_m42 

    תמונה : ערפילית אוריון M42, צולמה ע"י טלסקופ האינטרנט

     

     

     

     

    סיכום

     

    בהתאם למודל המוצג במאמר זה, יש לדגום תמונה ברזולוציה הקרובה לפעמיים רוחבו של החלק הבהיר של דיסק האיירי (Airy disk) במערכת האופטית.

    קוטר דיסק האיירי הינו תלוי ביחס המוקד ואורך הגל הנצפה.

     

    בנוסף לאמור לעיל הרזולוציה בפועל מושפעת בין היתר גם מיציבות האטמוספרה, דיוק העקיבה, קליברציה נכונה ועוד.

     

    ככל שהאטמוספרה `רועדת` פחות כן תגדל הרזולוציה בתמונה הסופית. יש מספר דרכים להתמודד עם סוגיה זו בצילום אסטרונומי, להלן שתיים מהן :

    1. Adaptive optics - עיוות המראה כך שתקזז את עיוותי השדה הנגרמים ע"י האטמוספרה

    2. צילום בזמן חשיפה קצר ושילוב של התמונות הטובות ביותר

     

    השיטה הראשונה אפקטיבית לאורכי גל ארוכים יחסית, והינה יקרה מאוד (להבדיל מ AO של חובבים), כך שמתאימה למצפי כוכבים גדולים מאוד.

    השיטה השנייה טובה רק לאובייקטים בעלי מגניטודה נמוכה, כגון כוכבי הלכת והירח.

    הכירו את התנאים האטמוספריים באתר התצפית, וצלמו בהתאם למגבלות הטלסקופ, מצלמה ואתר התצפית כאחד.

     

    - תודה: לד"ר יואב.ס על הערותיו בנוגע למאמר.
     

     



    להרחבה :

    מבוא לפוטומטריה וקליברציה של תמונות CCD אסטרונומיות (Dark, Flat, Bias, Masters)

    מבוא לצילום בצבע RGB

    טלסקופ האינטרנט הישראלי – חקר היקום

    פוטומטריה של כוכבי לכת אקסטרה סולאריים

    גרמי השמיים העמוקים גם לכבדי ראייה! – הסרט מהשידור הישיר

    מחשבונים לצילום אסטרונומי

     

     

     

  • כיצד ניתן לצלם ליקוי חמה? דרכים לצילום השמש

    לשמש בהירות נראית כה גדולה עד כי לא ניתן להסתכל עליה בעין בלתי מצוידת מבלי לגרום לנזק בלתי הפיך לעין. עם זאת מה לגבי צילום השמש?

     

    מסתבר שבעוד אנשים רבים מודעים לסכנה בצפייה בלתי אמצעית בשמש - הם עשויים להיות פחות בררניים לגבי המצלמות שלהם.

    דהיינו עשויים לנסות לצלם את השמש דרך הטלסקופ ללא אמצעי הגנה מתאימים או לצפות בשמש דרך עינית המצלמה. במדריך זה נסביר כיצד ניתן לצלם את השמש, ליקוי חמה חלקי או טרנזיט של כוכבי הלכת בבטחה ללא סיכון העין או המצלמה.

    מומלץ: קורס מבוא לאסטרונומיה וצילום אסטרונומי למבוגרים

     

     

     

    צילום השמש

     

    פתרונות מאולתרים כגון זכוכית מפוייחת, תשליל (נגטיב) וכל ציוד שאינו מיועד לתצפית בטוחה בשמש - אינם מתאימים לצפייה בשמש ויכולים לגרום לנזק לעין ולציוד, ואפילו לעיוורון. 

    להלן דרכים פופולאריות לצילום השמש:

     

    1. פילטר שמש מיוחד לטלסקופים : שקף הניתן להרכבה על טלסקופ קיים.

    solar-filter

     

     

     

    2. טלסקופ לצפייה בשמש : טלסקופ עדשות המכיל פילטר מיוחד לצפייה בשמש.

    lunt solar scope

     

     

     

     

    3. הקרנת דמות השמש באמצעות מראה: ראו מאמר בנושא הקרנת השמש עם מראה בכדי לצפות בליקוי חמה

     sun mirror projection

    הקרנת דמות השמש באמצעות מראה

     

     

     

     

     אורך מוקד ורזולוציה

     

    גודל דמות השמש המתקבלת בצילום תלוי באורך המוקד של הטלסקופ. ככל שאורך המוקד גדל כך תתקבל דמות גדולה יותר, נציין כי אורך המוקד משפיע בין היתר על רזולוציית הצילום.


    הגודל הזוויתי של השמש הינו כחצי מעלת קשת בלבד, והיא נראית קטנה בשמיים. אם ברשותכם מצלמת DSLR דיגיטלית  תצטרכו להשתמש בעדשה עם אורך מוקד של 200 מ"מ לפחות בכדי לקבל גודל סביר של דמות השמש בתמונה.

    לקבלת פרטים רבים יותר ניתן לצלם עם עדשה בעלת אורך מוקד 600מ"מ או אפילו בעלת אורך מוקד 1000מ"מ. במקרה זה יהיה פשוט יותר לצלם עם טלסקופ.

     

     

    ראו איור הממחיש כיצד תראה השמש בצילום עם עדשות שונות:

    sun imaging

     איור: הגודל היחסי של השמש כתלות באורך המוקד של הטלסקופ/עדשה

    להרחבה - רזולוציית צילום של טלסקופ ומצלמה דיגיטלית

     

     

     

     

     

    זמן חשיפה

     

    זמני החשיפה יהיו תלויים בבהירות של השמש במועד הצילום (שימו לב - בהירות האובייקט משתנה בעת ליקוי חמה), והרגישות של המצלמה ISO.

     

    בכל מקרה יש להגן על שבב המצלמה באמצעות פילטר ייעודי וכן על גוף המצלמה מהתחממות יתר.

    היתרון הגדול של המצלמות הדיגיטליות הוא שניתן לראות את התוצאות בזמן אמת, כך שניתן להתנסות בהגדרות שונות ולראות מתי מתקבלת התוצאה הטובה ביותר.

     

    הגדירו למצלמה זמן צילום ידני, והתחילו מזמני צילום קצרים מאוד (1/500 השנייה). הגדילו את זמן החשיפה במידת הצורך. החשיבות בהגדרת זמן הצילום באופן ידני נובעת מכך שרוב התמונה הנה שחורה, ורק חלק קטן ממנה מואר.

     

    האלגוריתם הקובע את זמן החשיפה ברוב המצלמות מתחשב בכל הפיקסלים ולא רק בבהירים, כך שהתמונה שתתקבל בצילום אוטומטי תהיה ברוב המקרים בהירה מדי (שרופה).

    ערכו ניסויים טרם האירוע ורשמו את ההגדרות בהן קבלתם את התמונות הטובות ביותר של השמש.

     

     

     

     

     

    ניסויים וצילום אסטרונומי

     

    בהזדמנות זו תוכלו גם לערוך ניסוי למדידת המרחק אל השמש!

     

    סרטים : ליקוי השמש וטרנזיט חמה - מהשידור הישיר שערך מצפה הכוכבים ברקת  

     

     

     

     

     

    פתרון "עשה זאת בעצמך"

     

    ניתן להקרין את דמות השמש באמצעות מראה, ולצלם את הדמות המתקבלת. ראו מאמר בנושא הקרנת השמש עם מראה בכדי לצפות בליקוי חמה

     

     

     

     

     

    *אזהרה – אין להתבונן בשמש ללא אמצעי הגנה מתאים, תצפית שמש ללא אמצעי הגנה מתאימים יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעין ואף להתעוורות. המאמר אינו מהווה המלצה לצפייה או צילום השמש.

     

     

  • טלסקופ וירטואלי - הכנת רשימות תצפית לטלסקופים

     

    הטלסקופ הוירטואלי

     

    הטלסקופ הוירטואלי הנו מאגר נתונים עצום, המתאים עצמו אל דרישות המשתמש.

    כלי המיועד לחוב האסטרונומיה המתחיל והמתקדם איתו ניתן לתכנן תצפיות אסטרונומיות בשמי הלילה.

     

     

    הטלסקופ הוירטואלי מציג את האובייקטים כפי שנראים בעדשת הטלסקופ בצירוף מפת כוכבים. ומאפשר תכנון מלא ומתקדם של צילום ותצפיות בגרמי השמיים.
    ניתן לבחור את רמת הקושי וסוג האובייקט בהם אתה מעוניין לצפות - רשימת האובייקטים המלאה תופיע בצירוף מיקומם במפת כוכבים, וקישור לתמונה המציגה את האובייקט כפי שצולם בעזרת טלסקופ.
    ניתן אפילו להדפיס את הרשימה, המפות והתמונות וליהנות מרשימת אובייקטים המותאמת בדיוק לצרכיו של הצופה.

     

     

     

     

    הוראות שימוש בטלסקופ הוירטואלי

     

    בראש כל עמוד ישנן הוראות המתארות את שלבי הפעולה. ניתן לבחור אובייקטים אסטרונומיים שונים, תאריך תצפית, מכל מקום על פני כדור הארץ:

     

     

    א. מיקום הצופה (שימו לב - הקואורדינטות כבר מתאימות לצופה מישראל - במצפה הכוכבים ברקת)

    virtual telescope1

     

     

    ב. את האובייקטים בהם אתם מעוניינים לצפות

    virtual telescope2

     

    הקליקו על "מה בשמים היום?" - את השאר יעשה הטלסקופ הוירטואלי!

     

    virtual telescope3

     



    כניסה לטלסקופ הוירטואלי

     http://bareket-astro.com/virtualtelescope


    m3

    תמונה: צביר הכוכבים M3. תמונות נוספות בגלרייה







     

  • מה רואים דרך טלסקופ בעין ללא מצלמה

    המראה של גרמי השמיים דרך טלסקופ שונה בתכלית מהתמונות הצבעוניות שרואים בדרך כלל בטלוויזיה, פוסטרים ובסרטים.

    כיצד נצפה שיראו גרמי השמיים - כגון ערפיליות, כוכבי הלכת או גלקסיות, בצפייה וויזואלית דרך טלסקופ בינוני או גדול ?

     

     

    ps127eq_large

    ראו הרחבה בנושא בחירת טלסקופ וסוגי טלסקופים 

    במאמר על סוגי טלסקופים

     

     

     

    התמונות הצבעוניות והססגוניות אשר בדרך-כלל מופיעות ברשת האינטרנט ובספרים אינן מייצגות את דמותם של האובייקטים כפי שנצפים בטלסקופ.

    התמונות האלו צולמו לרוב באמצעות מקצוענים במצפי כוכבים בעלי ציוד משוכלל ובזמני חשיפה ארוכים מאוד.

     

    ברוב הגורף של האובייקטים הניתנים לצפייה בטלסקופ לא תוכלו להבחין בצבעים או בגוונים כמו בתמונות מטלסקופ החלל HUBBLE. 

     

    יוצאי דופן הנם כוכבי הלכת שבלילה טוב ועם טלסקופ גדול ואיכותי ניתן יהיה להבחין בגווני צבע עדינים. גם אם הטלסקופ שלך הנו בינוני או קטן – אובייקטים פלנטריים כגון שבתאי, צדק, נוגה, הירח ומאדים יהוו מחזה בלתי נשכח. 

    בתמונה מטה ניתן להבחין בכוכב הלכת צדק בצילום (צבע) ובתצפית בעין (שחור לבן). 

     

    jupiter_bareket

    צדק בצילום - מצלמה אסטרונומית וטלסקופ ניוטוני

    (מחזיר אור) בקוטר 30 ס"מ

    jupiter_scheme

    צדק דרך טלסקופ בתצפית וויזואלית 

    תמונות נוספות בגלרייה

     

     

     

     

    טלסקופים - סוגים עיקריים

     

    1. שובר אור – בנוי מעדשה הממוקמת בקדמת הטלסקופ. הומצא ע"י גלילאו בשנת 1609
    2. מחזיר אור – בנוי ממראה ספרית או פרבולית. הומצא ע"י אייזיק ניוטון בשנת 1671
    3. קטאדיופטרי – שילוב של שני מערכות האופטיקה הנ"ל, עדשה בקדמת הטלסקופ ומראה. הומצא במאה ה-20. מכונה גם לעיתים בשם שמידט

     

    SCT cassegrain

    הרחבה בנושא סוגי טלסקופים – במאמר על סוגי טלסקופים 

     

     

     

     

    מה ניתן לראות באמצעות טלסקופ - ללא מצלמה ?

     

    תיאור נפלא למראות הניתנים לצפייה בטלסקופ נעשה על-ידי סרטוט האובייקטים ולווא דווקא על-ידי צילום.

    היתרון ברישום אסטרונומי נעוץ בכך שהוא מייצג מראה אובייקטיבי למדי של הגוף הנצפה ולא עובר דרך 'מחשב' המצלמה – דהיינו מקנה תמונה ישירה של האובייקט.

     

    מיכאל השתמש בטלסקופ מחזיר אור בקוטר 8" אינטש (200 מ"מ), הנחשב לטלסקופ בקוטר בינוני ויצר רישומים של האובייקטים הנצפים.

     

    הרישומים המיוצגים כאן נותנים צפי לגבי מה שניתן לראות באמצעות טלסקופ בקוטר 8"-12" (20-30 ס"מ קוטר אובייקטיב).

    ליד כל רישום הוספנו גם צילום של האובייקט, כך שניתן להשוות את המראה הוויזואלי - לצילום.

     

    ראו גם גלריית תמונות אסטרונומיות

     

     

    הגלקסיה M64 – גלקסיית העין

     m64_scheme

     rsz_m64

    צילום : מצפה הכוכבים ברקת.

     

     

     

     

     כוכב הלכת צדק 

      jupiter_scheme

     jupiter_bareket

    צילום : מצפה הכוכבים ברקת.

     

     

     

     

    גרמי שמיים חיוורים מאוד כגון ערפיליות וגלקסיות (גרמי שמיים עמוקים) ניתנים לצפייה רק ממקומות בעלי זיהום אור קטן, וגם אז נראים ככתמים אפורים ו"מרוחים".

    מצורפים מספר תרשימי גרמי שמיים עמוקים של מיכאל ולסוב (אפור), בצירוף תמונות בצבע של האובייקטים כפי שצולמו ממצפה הכוכבים ברקת (צבע).

     

      

    ערפילית ראש הסוס

     horse_head_scheme 

     rsz_horse_head

     

     

     

     ערפילית הנשר

    m16_scheme

    rsz_m16

     

     

     

     ערפילית אוריון

    m42_scheme

    rsz_43

     

     

     גלקסית המערבולת

    m51_scheme

    rsz_m51

     

     

     

    ערפילית הסהר

    cresent_scheme

    rsz_cresent

     

     

     

    ערפילית הטבעת

    m57_scheme

    rsz_m57

     

     

     

    ערפילית הצעיף

    veil_scheme

    rsz_veil

     

     

     

     

     

     

     

     

    הידעת ?

     

    מצפה הכוכבים ברקת ערך 2 שידורים ישירים של גרמי השמיים העמוקים לנאס"א (NASA סוכנות החלל האמריקנית).

     

    כחלק מהשידור המיוחד צילמנו גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד.

    תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.

     

    התמונות מהשידור עובדו לקטעי מוסיקה ייחודיים לכבדי ראייה, אשר העניקו לכולם הזדמנות 'לראות' את היקום.

     

    צפו בסרט ה V.O.D מהשידור:
    שידור ישיר לנאס"א (NASA) מטלסקופ האינטרנט הישראלי NASA's Deep-space voyage webcast

     

     

     

     

     

     

    להרחבה: מטרות מומלצות לצפייה בטלסקופ

     

    מטרות אסטרונומיות (גרמי שמיים עמוקים) מומלצות לצפייה באמצעות טלסקופ או משקפת

    1 M3 צביר הכוכבים  
    2 אלביראו - כוכב כפול  
    3 M31 - גלקסיית אנדרומדה  
    4 M51 - גלקסיית המערבולת  
    5 M42 - ערפילית אוריון  
    6 M57 - ערפילית הטבעת  
    7 M8 - ערפילית הלגונה  
    8 M27 - ערפילית המשקולת  
    9 M13 - צביר הכוכבים בהרקולס  
    10 M45 - צביר כימה הפליאדות  
    11 אנטרס - ענק אדום  
    12 אובייקטים הנמצאים במשולש הקיץ

     

     

     

     

     

      

  • סדר כוכבי הלכת במערכת השמש - לפי מרחק וגודל

     

    סדר כוכבי הלכת במערכת השמש, על-פי מרחקם מהשמש

     

    חמה , נגה , ארץ , מאדים , צדק , שבתאי , אורנוס , נפטון , (פלוטו - מוגדר בתור כוכב לכת ננסי)

     

     

     

    סדר כוכבי הלכת מהגדול לקטן (רדיוס)

     

    צדק (69,911 ק"מ) - 1,120% מקוטרו של כדור הארץ
    שבתאי (58,232 ק"מ) - 945% מקוטרו של כדור הארץ
    אורנוס (25,362 ק"מ) - 400% מקוטרו של כדור הארץ
    נפטון (24,622 ק"מ) - 388% מקוטרו של כדור הארץ
    כדור הארץ (6371 ק"מ)
    נגה (6052 ק"מ) - 95% מקוטרו של כדור הארץ
    מאדים (3390 ק"מ) - 53% מקוטרו של כדור הארץ
    חמה (2,440 ק"מ) - 38% מקוטרו של כדור הארץ

     

    solar system 2

     


    עוד בנושא :
    בניית מודל של מערכת השמש, מרחקים וגדלים בקנה מידה
    גדלים ומרחקים ביקום
    כרטיסיות סיכום - הפלנטות במערכת השמש


         

     
  • טרנזיט של כוכב הלכת חמה - מעבר חמה על פני השמש

    בחודש נובמבר בשנת 2019 (11.11.2019) התרחשה תופעה מקסימה בשמי ישראל - מעבר כוכב הלכת חמה על פני השמש. בין השעות 14:35-16:30. תלוי באופק המקומי של הצופה. חמה (בלועזית: מרקיורי- Mercury) נראה כדיסקה שחורה החולפת על פני השמש, תוך כדי שקיעתה לפנות ערב.

     

    תפריט מידע מהיר:

    א. מתי התרחש המעבר של כוכב הלכת חמה - לצופה מישראל ?

     ב. כיצד ניתן לצפות בטרנזיט של חמה ?   ציוד לצפייה בשמש

     ג. כיצד ניתן לצלם את השמש?  צילום הטרנזיט

     ד. טרנזיט חמה - ניסויים ופעילויות לבית ולכיתה

     ה. שידור ישיר של מעבר חמה לפני השמש - באתר מצפה הכוכבים ברקת                                

     

     

     

    תמונה מתוך השידור הישיר - טרנזיט חמה

    mercury transit2016

    ראו גם: מעבר נגה על פני השמש. שידור ישיר שערך מצפה הכוכבים ברקת

     

     

    צפו בסרטון מהשידור של טרנזיט חמה :

     

     

     

     

     

      

    הטרנזיט של כוכב הלכת חמה ב-2019


    בטרנזיט של חמה ניתן היה לצפות מישראל במהלך הצהריים ועד לשקיעת החמה, בתאריך 11.11.2019, החל מהשעה 14:35

    מעבר של כוכב הלכת חמה על פני השמש, מכונה גם בשם טרנזיט (Transit).
    התופעה מתרחשת כאשר כוכב לכת במערכת השמש שלנו חוצה את פני השמש. כאשר תופעה זו מתרחשת במערכות שמש אחרות, היא מכונה בשם ליקוי.
    מכיוון וכוכבי הלכת חמה ונגה מקיפים את השמש במסלולים פנימיים ביחס לכדור הארץ, נוצר לעיתים מצב בו הם עוברים בדיוק בקו הראייה שלנו את השמש (באותו הקו ובאותו המישור).
    אז נוצר מעין 'ליקוי חמה' בזעיר אנפין, בעוד כוכבי הלכת מסתירים חלק קטן מהשמש.

     

    תחילת מגע ראשון 14:35

    סוף מגע ראשון 14:37

    שיא הטרנזיט 17:20

    תחילת מגע אחרון 20:02

    סוף מגע אחרון 20:04

    השנה רק תחילתו של הטרנזיט יראה מישראל - שקיעת השמש בסביבות השעה 16:30, תלוי באופק המקומי. 

    תצפית וצילום השמש הינם מסוכנים ועליהם להתבצע עם ציוד אסטרונומי ייעודי לצפייה בשמש בלבד.

     

    הידעת?

     
    בתאריכים 10 ו-11 בחודש אפריל בשעה 21:00 שעון ישראל, שודרו דרך רשת האינטרנט 2 שידורים אסטרונומיים מיוחדים ל-NASA (סוכנות החלל האמריקנית) מטלסקופ האינטרנט הישראלי - פרי פיתוח של מצפה הכוכבים ברקת במכבים.
    כחלק מהשידור הועברו בשידור חי מראות מדהימים של אובייקטים מהחלל כגון: גלקסיות, ערפיליות, כוכבי הלכת  אסטרואידים וגרמי שמיים נבחרים לישראל ולכל רחבי העולם.

    פרויקט חובק עולם זה, לווה בהסברים על גרמי השמיים מפי אסטרונום אמריקאי אשר ענה על שאלות הצופים, והתמונות תורגמו לצלילים בניסיון להעביר את תחושת המראות גם לכבדי ראייה!


    סרטי הארכיון זמינים לצפייה באתר המצפה.

     

     

     

     

    להרחבה: 

    ראו מאמר בנושא צפייה בשמש: הקרנת השמש עם מראה

    sun mirror projection   

     

  • ירח מלא ענק - סופר ירח

     מהו "סופר ירח" (סופר מון supermoon) ומדוע מכונה כך?

     

    "סופר ירח" הוא מצב בו הירח הינו בפריגיאה - מעט יותר קרוב לכדור הארץ מאשר בממוצע, במסלולו סביב כדור הארץ. תופעה זו מכונה לעיתים גם בשם "ירח ענק". 
    תופעה זו הינה בולטת במיוחד כאשר מתרחשת באותו זמן בו לירח מופע מלא.


    אז הירח נראה מעט גדול יותר לצופה (גודל זוויתי), שכן ההבדל במרחק הירח מכדור הארץ בתקופה זו - הינו בסדר גודל של אחוזים בודדים בלבד, ביחס למרחקו הממוצע של הירח מאתנו.

     

     

    מומלץ: שידור ישיר של ה'סופר ירח' - באתר מצפה הכוכבים ברקת

    perigee versus apogeeאיור: הירח בפריגיאה / אפוגיאה
     

     

     

    השפעת קרבתו היחסית של הירח על כדור הארץ

     

    במצב של סופר ירח - מרחק הירח מאתנו, באופן יחסי, אינו כה שונה מבלילה רגיל.
    דרך טלסקופ או בעין בלתי מצויידת הירח יראה "אותו הדבר" כמו בכל לילה אחר בשנה.

     

    בשעת סופר ירח ניתן לעתים להבחין בתופעות גאות מעט חזקות יותר (בד"כ בטווח של עשרות ס"מ או פחות מאשר ביום ממוצע), כך שבפועל ל'סופר ירח' כככל הנראה השפעות חברתיות גדולות יותר, מההשפעות האסטרונומיות.

    השפעות תופעת ה'סופר ירח' על כדור הארץ הינן קלות למדי - השילוב של הירח הנמצא בקרבה המירבית לכדור הארץ, והיותו במופע של "ירח מלא" (יחסית לצופה מכדור הארץ), לא אמור להשפיע על מאזן האנרגיה הפנימית של כדור הארץ יותר מתמיד, שכן גאות מתרחשת בכל יום.
    עם זאת בכוחו של ה'ירח הענק' להזכיר לנו את השפעתו של השכן הקרוב ביותר שלנו על הגאות והשפל ​​וכן על היבטים תרבותיים רבים בחיינו, במסענו על פני הפלנטה הכחולה.

     מתי יש סופר ירח (סופר מון) ? - היכנסו לפרק השמים הערב למידע אסטרונומי עדכני

     

     

    עוד בנושא: הירח, ניסויים ופעילויות
    moon_2
    תמונה: הירח, כפי שצולם ע"י הטלסקופ במצפה הכוכבים ברקת במכבים

     

     

     


    להרחבה


    מאדים בגודל הירח - או 2 ירחים בשמי הלילה?         

    ליברציית הירח - תנועת הירח

    הילה (טבעת) בהירה מסביב לירח או השמש


    פוסטר מופעי ירח - להורדה והדפסה


    שלבי ליקוי ירח


    בניית שעון שמש

     

     

     

     

    ניסויים לבית ולכיתה
     

     - חישוב מהירות תנועת צל כדור הארץ בחלל
     - מדידת קוטרו המקורב של הירח - באמצעות הידיים וסרגל
     - יצירת סרט של ליקוי הירח
     - חישוב המרחק לירח - בליקוי ירח
     - מדידת קוטר הירח - באמצעות תמונות משידור ליקוי הירח
     - מדוע משנה הירח את צבעו הנראה לאדום במהלך ליקוי ירח ?