חדשות החלל

מטר המטאורים פרסאידים (Perseids) מעל שמי ישראל.

¨ מידע נוסף למבקרי המצפה המעוניינים להשתתף בתצפית המטאורים

12 לאוגוסט 2007 – הפעילות הנה ללא תשלום !

(* לחץ כאן לדרכי הגעה ופרטים על התצפית)

- אנו מזמינים אתכם לשלוח את "חדשות החלל" גם לחבריכם.

- מעוניינים להישאר מעודכנים ? הירשמו למועדון החברים של מצפה ברקת במכבים (ללא תשלום).

o תמונה להורדה

o סרט להורדה

למי מאתנו מוכר המראה הנפלא של הבזק אור חטוף פתאומי החוצה את שמי הליל, המושך אליו מיידית תשומת לב של הסובבים אותנו. מראה המכונה לעיתים קרובות בשם " כוכב נופל ".

לפעמים המטאור אף בהיר יותר מן הכוכבים בשמיים, ולעיתים נראה כי הוא נחלק לגורמים בודדים הממשיכים בדהרה לעבר הקרקע כקבוצה אחוזת דיבוק.

במקרים בודדים, נדירים יותר, המטאור יכול להיצפות כסדרת פיצוצים המלווים בקול רם, לתופעה זו קוראים "כדורי האש" או "בולידים" (Bolides).

שובל האור מאחרי המטאור נמשך פחות משניה אחת לעומת בוליד שיכול להמשך דקות מספר.

מטאורים:

האקט בו אנו חוזים בעת צפייה במטאור הנו למעשה חלקיק אבק שנמצא במערכת השמש ונכנס לאטמוספרת כדור הארץ לאחר שנמשך אליו בכוח המשיכה שלו. חלקיק האבק 'נשרף' (מתפורר) בגובה של כ-100 קילומטרים. לתופעה אותה אנו רואים (דהיינו שובל האור וההבזק) קוראים בשם מטאור.

החלקיקים הקטנים הללו נעים במהירות גבוהה מאוד ביחס לכדור הארץ עצמו.

כאשר החלקיקים נכנסים לאטמוספרה של כדור הארץ הם נבלמים ומהירותם קטנה, כתוצאה מכך חלקיק המטאור מאבד אנרגיה (פוטנציאלית-גובה) שמתגלגלת לאנרגית חום.

הטמפרטורה של חלקיק המטאור והן של האטמוספרה (אוויר) עולה.

חלקיק המטאור מתכלה לחלוטין (אלא אם כן הוא גדול דיו לעמוד במשתנים שמין החוץ) וגורם ליינון של חלקיקי האוויר שבאטמוספרה.

האור אותו אנו רואים בתור המטאור הנו למעשה אור הנפלט בתור קרינה בתהליך יינון האוויר תוך כדי שחלקיק האבק מתאדה. תופעה דומה מתרחשת במנורות הניאון.

השובל שמשתרך מאחור, היוצר את זנבו של המטאור הנו הגז, שמתקרר בהדרגה.

o סרט של מטאורים ממטר הג'מנידים 2006.צולם במצפה הכוכבים ברקת במכבים.

על האסטרונאוטים לקחת אמצעי בטיחות מוגברים כאשר נכנסים חזרה לאטמוספרת כדור הארץ מן החלל, שכן החללית היא בעצם מטאור ענק! בדיוק למען מטרה זו, גוף החללית שחוזרת לכדור הארץ מצופה לוחות קראמיים מיוחדים שמונעים את שריפת החללית באמצעות כך שהם מתפוררים לאיטם בעת הכניסה לאטמוספרה ובכך מעבירים את אנרגיית החום הרחק מגוף החללית.

אם מאיזושהי סיבה, המגנים הקראמיים אינם תקינים, סופה של החללית יהיה כסופו של מטאור.

עובדה זו ראינו וחווינו, לצערנו, על בשרנו- כאשר טיסת STS-107, בה היה אילן רמון ז"ל נכנסה לאטמוספרה והלוחות הקרמים שלה לא היו תקינים. החללית התפרקה לגורמים על כל רכיביה.

בתמונה: מטאור ממטר הליאונידים.

פגיעות מטאוריטים נכרים היטב בפני כדור הארץ, הירח וכוכבי הלכת.

מספר פגיעות בכדור הארץ מרמזות על מטאוריטים גדולים בהרבה מן המתואר לעיל.

אחד מן המכתשים המוכרים שנוצרו על-ידי מטאוריט נמצא במדבר טוסון שבאריזונה ארצות הברית.

קוטרו של המכתש 1,280 מטרים ועומקו עולה על 180 מטרים. הוא נוצר לפני כמה אלפי שנים, בעת שמטאוריט בעל מסת ענק של 250,000 טון ובעל קוטר של 70 מטרים פגע בעוצמה בפני כדור הארץ במהירות של 60,000 קילומטר בשעה!.

מטרות מטאורים:

מטאורים רבים מקורם בזנב שביטים, הפולטים כמות רבה של חלקיקי אבק בעת התקרבותם אל השמש.

השביטים הנם גרמי שמים העשויים קרח, תערובת של פחמן דו חמצני ומים (במצב צבירה מוצק) ואבק אשר נעים סביב השמש במסלולים אליפטיים.

כאשר השביטים מתקרבים אל השמש נוצרת צורת הזנב המפורסם המשתרך מאחוריו בהשפעת רוח השמש.

כוכבי השביט מגיעים ככל הנראה מענן שביטים גדול בשם ענן אורט - המקיף את מערכת השמש שלנו במרחק של כ-100 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית אחת = 149,597,870 ק"מ).

מפאת המסלול האקסצנטרי של השביטים, נוצר מצב שבחלק ממסלולם הם קרובים מאוד לשמש, ובחלק הנגדי הם יכולים לנוע אף מעבר למסלולו של פלוטו.

בהתקרב השביט לשמש, הקרח הגלום בו מתחיל להימס ולהתאדות, משאיר אחריו שובל מרשים של חומר שנראה כמו זנב ארוך.

כאשר כדור הארץ נכנס אל תוך שובל חלקיקים כעין זה- אנו זוכים לראות מופע מרהיב של עשרות ואף מאות מטאורים בשעה.

בעת שכדור הארץ עובר בשובל חלקיקי השביט, הנקרא שביט האב; יראו לנו המטאורים כיוצאים מנקודה אחת בשמיים.

לנקודה זו קוראים רדיאנט (Radiant)- המהווה את המרכז ממנו יראו המטאורים נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ, הפונה לכיוון שובל החלקיקים.

בתמונה : נקודת הרדיאנט של מטר המטאורים פרסאידים.

.לחץ כאן בכדי להוריד את התמונה

o מידע נוסף על כוכבי שביט – השביט אהבה שמחה.

בתמונה : כוכב השביט Lovejoy. צולם במצפה הכוכבים ברקת במכבים

.לחץ כאן בכדי להוריד את התמונה

למצפה ברקת קוד רשמי מהגוף הבין לאומי לחקר אסטרואידים וכוכבי השביט Minor planet center, MPC B35.

המצפה מפתח תוכניות מחקר לגילוי ועקיבה אחר אסטרואידים ושביטים בצורה אוטומאטית, כחלק מפעילויות המצפה השוטפות.

בפרויקט יעשה שימוש בטלסקופ האינטרנט. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר המצפה.

- מידע נוסף על אסטרואידים ניתן לקרוא כאן.

מטאורים ושמי הלילה:

מטאורים ניתן לראות בכל לילה ממקום חשוך ללא ירח בהיר.

באם אין מטר מטאורים באותו הלילה, כיוון המטאורים יהיה רנדומאלי ולכן יהיה נטול כל רדיאנט.

מטאורים אלה נקראים מטאורים אקראיים פזורים (Sporadic) וקצבם נע בסביבות השבעה מטאורים בשעה.

רב כדורי האש (ראה ערך-בולידים) המרהיבים הם מטאורים פזורים.

החומר במטאורים אלו דומה מאוד לחומר ממנו עשויים האסטרואידים.

אסטרואידים הם גושי חומר סלעיים גדולים וככל הנראה, המטאורים הללו הם בעצם שבריהם של חלקיקי אסטרואידים.

האסטרואידים נקראים גם בשם לוויינים, ולעיתים ניתן למוצאם בתור ירח של כוכב לכת- כדוגמת פובוס ודימוס, ירחיו של מאדים.

רוב האסטרואידים שבמערכת השמש שוכנים בחגורה בין מאדים וצדק.

גודלו של האסטרואיד הגדול ביותר שנתגלה עד כה עומד על כ- 800 קילומטרים.

מטאורים העשויים מחומרים אקזוטיים נדירים יותר עשויים להיות אף חלקיקים מן הירח או מאדים. כנראה מתוצאה של העפת חומר לחלל לאחר פגיעה של מטאוריט גדול.

מועדי מטרי המטאורים הגדולים:

שם המטר	תאריך השיא	מטאורים בשעה	שביט האב
אטא אקוו'ארידים	מאי 4	20	Halley
אוריונידים	אוקטובר 21	50	Halley
ג'מינידים	דצמבר 14	120	Phaethon
ליאונידים	נובמבר 16	150	Tempel-Tuttle
לירידים	אפריל 22	50	Thatcher
פרסאידים	אוגוסט 12	100	Swift-Tuttle

ככל, על התצפית המתגמלת והפשוטה ביותר לעמוד בקריטריונים הבאים:

ü מקום חשוך ולילה ללא ירח.

ü לחות נמוכה/ללא עננות.

ü שק שינה / כיסא עם משענת מתקפלת, המאפשר כיוון צפייה לשמיים בנוחות.

ü שתייה חמה בתרמוס (גזיה תסנוור את הצופים).

ü ביגוד מתאים.

ü מפות שמיים- כך נוכל ללמוד את השמיים בעת הצפייה.

ü חברה טובה לזמן הצפייה

יש לשכב עם הפנים לכיוון הרדיאנט ופשוט לצפות בהנאה. ככל- המקום הטוב ביותר לצפייה במטר מטאורים הוא מעל הראש (זנית) החל מהשעה 23:00.: 0 בלילה.

למידע נוסף, תמונות וסרטים על מערכת השמש כנסו

למסע אינטראקטיבי במערכת השמש שבאתרנו!

בברכת שמיים עטורי כוכבים,

צוות מצפה הכוכבים ברקת במכבים.

http://www.bareket-astro.com/