אסטרואיד עובר ליד כדור הארץ - לא יפגע

הדפסה דוא

התנגשות 1 אסטרואיד בכדור הארץ? האם האסטרואיד בדרך לכדור הארץ?

האסטרואיד YU55-2005 יעבור ככל הנראה בסמוך לכדור הארץ בין יום שלישי ורביעי, 09.11.2011 (9-8 בנובמבר). הערכות מעידות על כך שהאסטרואיד יחלוף בטווח ה-320 אלף קילומטר מהפלנטה שלנו.

לשם השוואה הירח מרוחק מאיתנו כ- 384,500 ק"מ. האסטרואיד יעבור אומנם "ליד" כדור הארץ במונחים אסטרונומיים, אולם אין חשש לפגיעת האסטרואיד בכדור הארץ או בירח.
להרחבה : כיצד מודדים את המרחק לירח ואת קוטרו? 



נקדים ונציין כי בכדי לראות את האסטרואיד יש צורך בטלסקופ בינוני או גדול.

הבהירות הנראית של האסטרואיד צפוייה להגיע למגניטודה 11+ נכון לרגע כתיבת המאמר, כלומר הוא צפוי להיראות חיוור כמעט פי 100 מהכוכב החיוור ביותר בו ניתן לצפות בעין בלתי מצויידת ממקום ללא זיהום אור.
בכל מקרה - האסטרואיד יראה בתור נקודה קטנה וחיוורת, ולא ניתן יהיה להבחין בפרטים על פניו בצפייה וויזואלית בטלסקופ.
גם בצילום דרך 1 טלסקופ לא ניתן להבחין בפרטים על פני האסטרואיד, זאת מכיוון שרזולוציית הצילום של רוב הטלסקופים הקרקעיים אינה מספקת.

נכון להערכות הנוכחיות קוטר האסטרואיד YU55 2005 הינו כ-400 מטר ומרחקו המינימאלי מכדור הארץ בעת המעבר הקרוב כ-320 אלף ק"מ.
האסטרואיד יחלוף ליד קבוצת הכוכבים פגסוס הסמוכה לקבוצות הכוכבים דולפין ונשר, ביחס לצופה מישראל. מומלץ להיעזר בפלניספרה-מפת הכוכבים הסובבת בכדי למצוא את קבוצות הכוכבים בשמים.
מישראל יהיה קשה ביותר להבחין באסטרואיד עקב קרבתו היחסית אל השמש.

Asteroid_YU55_2005
תמונה: מפת כוכבים המציגה את מסלול האסטרואיד YU55 2005 במהלך חודש נובמבר 2011, לצופה מישראל (לחצו להגדלה)


האסטרואיד אינו צפוי לפגוע בכדור הארץ או הירח, או לגרום לתופעות כגון צונאמי או רעידות אדמה בכדור הארץ.
אסטרואידים עוברים "ליד" מסלול כדור הארץ יותר מכפי שנוטים לשער, האסטרואיד 2010 TD54 לדוגמא - עבר ליד כדור הארץ במרחק של כ-46 אלף ק"מ בלבד! בתאריך 12.10.2010. קוטרו כ-10 מטר.

כאשר עוקבים אחר אסטרואיד או שביט - הטלסקופ עוקב אחר תנועת האובייקט ביחס לכוכבי הרקע. כך ניתן לתעד את 1 בהירות האסטרואיד (פוטומטריה) ותנועתו גם במשך פרקי זמן ארוכים. האסטרואיד YU55-2005 נע בתקופה זו במהירות גדולה ביחס לכוכבי הרקע - 7" שניות קשת בשנייה, זאת אומרת שהוא נע בשמיים לאורך הקוטר הנראה של הירח (גודל זוויתי של כחצי מעלה) בפרק זמן של 4.3~ דקות.

סרט הארכיון מהשידור הישיר של השביט Garradd, ניתן להבחין בתנועת השביט ביחס לכוכבי הרקע במהלך כ-6 שעות

JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.


אסטרואיד פוגע בכדור הארץ? אל חשש
תמונה: אנימציה של מסלול האסטרואיד בעת הוא חולף 'ליד' כדור הארץ. NASA JPL

במצפה הכוכבים ברקת במכבים פועלת תוכנית לגילוי וניטור אסטרואידים (גופים קרובי ארץ), בה משתתפים גם תלמידי תיכון מחוננים. כחלק מהתוכנית תלמידים עוקבים אחר אסטרואידים ועורכים חישובים ומדידות אשר נכנסים למאגרי מידע בינלאומיים. לחצו להרחבה.


להרחבה:
השביט אלנין (C/2010 X1 Elenin), "ניבירו" ושנת 2012
סוף העולם בשנת 2012 - האומנם?

צולם שביט 'אוכל' כוכב
אסטרואיד קרוב ארץ יעבור בסמוך לכדור הארץ

כיצד לצפות בסופרנובה בחלל - מהבית
- נתונים נוספים על האסטרואיד ניתן למצוא באתר JPL
 

 

מאמרים נוספים

תגובות 

 
#1 ניסיק 2011-12-11 17:15
איזה נדיר זה
צטט
 

הוספת תגובה


קוד אבטחה
רענון הקוד

כיצד ניתן למצוא את...

זוהי מערכת בינארית - 1 כוכב כפול המכונה אלביריאו. albireo צפייה מהנה !מידע נוסף על טלסקופים ודרכי צפייה בכוכביםחנות הטלסקופים והציוד האסטרונומי  של מצפה הכוכבים ברקת, מכבים. קרא עוד...
 

הידעת ?

סופרנובה - סופר נובה

מהי 1 סופרנובה?

 

משמעות השם - המקור הינו מלטינית, Nova פירושו חדש. לעיתים 1 כוכב מסיים את חייו בפיצוץ המכונה בשם סופרנובה.

ככלל סופרנובה מתרחשת כאשר כוכב ( 1 שמש) מאסיבי מתפוצץ מכיוון שהלחץ הפועל עליו כלפי חוץ כתוצאה מהיתוך גרעיני - קטן מכוח המשיכה האדיר שלו עצמו.

הכוכב קורס כלפי פנים אל עבר הליבה, בעוד הטמפרטורה והלחץ גדלים מאוד. לאחר מכן הכוכב מעיף את החומר בתהליך דרמטי מאוד לכל עבר, וגורם לו להתפשט אל עבר מרחבי החלל. בתהליך הסופרנובה 1 בהירות הכוכב גדלה עד מאוד, פי מיליון ויותר!

אם המסה של הכוכב גדולה דיה - בליבה יווצר כוכב נויטרונים ולעיתים אפילו 1 חור שחור.

יש שני סוגים עיקריים של סופרנובות -

1. סופרנובות בהן כוכב מסוג ננס לבן הגיע למסה קריטית (כ-1.44 מסות שמש), לאחר שספח חומר רב מכוכב שכן. או אז הננס הלבן 'מתפוצץ' לכל עבר

2. סופרנובות בהן ליבה של כוכב מאסיבי מאוד קורסת כלפי פנים, והמעטפת שלו מתפזרת לצדדים בפיצוץ אדיר

סופרנובה הינה שלב במחזור החיים של חלק מהכוכבים.

השמש שלנו ככל הנראה לא תהפוך לסופרנובה, אלא תשיל את מעטה החיצוני ותיהפך בסוף לערפילית פלנטארית. זאת מכיוון שהמסה של השמש שלנו (גבול צ'נדראסקאר) קטנה מכדי לגרום לתופעות הנ"ל.

קרא עוד...